אני כנראה עומד לעצבן הרבה אנשים, שיטענו כי רק לוזרים מתלהבים מ"הפסד בכבוד", אבל הפועל ת"א הייתה אתמול פשוט נהדרת. כן, היו טעויות פה ושם, חוסר ריכוז הגנתי בסוף המחצית הראשונה שעלה בשש נקודות תוך כמה שניות, כמה זריקות קשות מדי של ואסיליה מיצ'יץ', אולי פחות מדי הפעלה של דן אוטורו (ואולי לא, כי היה לו מאוד קשה מול סוללת הגבוהים של אולימפיאקוס ולא בטוח שהיה יכול לעשות יותר גם אם היה מקבל יותר כדורים), אבל בסך הכל - משחק אדיר מול קבוצה שהיא גם בעלת הסגל הטוב ביורוליג וגם מאומנת מאוד.
היוונים באו מוכנים. מעבר למניעה כמעט מוחלטת של מהלכי הפיק-אנד-רול עם אוטורו, שבהם תמיד היה שחקן יווני שבא לעזרה ויירט את הכדור בדרך, הם הביאו עזרות גם על אלייז'ה בראיינט כמעט בכל פעם שהוא חדר, לחצו חזק את אנטוניו בלייקני, הטרידו את הכדרור של מיציץ' וניצלו כל יתרון גובה שהיה לשחקנים שלהם למהלכי אחד על אחד מתחת לסל.
ועדיין, האדומים היו לגמרי במשחק. גם המפגש הקודם בין השתיים היה צמוד, אבל הוא דווקא הבליט בעיה של הפועל: גם בימיה היפים בתחילת העונה היא לא הצליחה לייצר התקפה שוטפת מול הקבוצות הגדולות, אלה ששומרות מאוד באגרסיביות. והנה, בשלושת המשחקים האחרונים, מול פנאתינייקוס, פנרבחצ'ה ואולימפיאקוס, שלוש מההגנות האימתניות במפעל, ההתקפה של הפועל נראתה מצוין. כפי שכבר כתבתי, זה קרה בגלל מספר שינויים. מיציץ' וכריס ג'ונס, שנוטים לתקוע את המשחק, מרכזים פחות דקות. בראיינט מזיז את הפועל יותר מהר, וזה מקל עליה. כשהגנות ברמות האלה מאורגנות, קשה מאוד לקלוע מולן. נראה שהפועל הבינה מה המהירות שבה צריך לעשות דברים כדי שההגנה לא תספיק להגיב. הכל עכשיו הרבה יותר חד, החלטי ותוקפני.
גם בצד ההגנתי חל שיפור. למרות שהיוונים קלעו הרבה יותר מאשר במפגש הקודם בין השתיים, זה קשור בעיקר אליהם ולא להגנה של הפועל, שהייתה טובה. אולימפיאקוס נכנסה לכושר שיא בדיוק בזמן הנכון בעונה. ההתקפה, שקרטעה בתחילת העונה, פועלת עכשיו מושלם. בואו, הרוב המוחלט של קבוצות היורוליג היו שמחות להחליף את החמישייה הראשונה שלהן בחמישייה השנייה של אולימפיאקוס: קורי ג'וזף, טייסון וורד, אלק פיטרס, שאקיל מקיסיק ודונטה הול. איזה עומק מטורף.
וכשאתה נתקל בשחקנים ברמה הזאת, וכל כך הרבה מהם, גם אם תשחק את ההגנה הכי טובה שלך, ברוב המשחקים הם יקלעו הרבה. זה מה שקרה אתמול להפועל. ועדיין, אם היא סיימה כל כך קרובה לקבוצה הכי טובה באירופה כרגע, שגם הייתה ביום מצוין, זה אומר שהפועל מציגה רמה מאוד גבוהה, ומי יודע, אם השתיים ייפגשו בשלבים המכריעים, אולי משהו בתסריט ישתנה.
כמה אנקדוטות: ראשית, גם אם הקהל בסופיה היה יווני ברובו המוחלט ומאוד עוין להפועל, יותר כיף לשחק מולו מאשר בלי קהל (ואם זה גם מכניס כסף, מה טוב).
שנית, בואו נדבר על טאי אודיאסי. מבחינתי זו אהבה ממבט שלישי. מודה, בהתחלה תהיתי אם הוא מתאים לרמה הזאת. אבל הוא חלק מהמגמה של המעבר למשחק מהיר יותר. ג'ונתן מוטלי יותר גבוה, מאוד מוכשר ומגוון, אבל זז לאט בהתקפה. אודיאסי, משאית קטנה וחמודה, זז הרבה ומהר בשני צידי המגרש, ועושה עבודה נהדרת בזכות הניידות הזאת. אחת החמישיות הכי טובות של הפועל לאחרונה היא "החמישייה הקטנה": אודיסאי כסנטר, קולין מלקולם ובראיינט כפורוורדים, בלייקני וכריס ג'ונס כגארדים. גובה ממוצע של קבוצת ליגה לאומית, אבל משחקים יחד נהדר ולרוב מנצחים את היריבות במדד הפלוס-מינוס כשהם במגרש.
היוונים באו מוכנים. מעבר למניעה כמעט מוחלטת של מהלכי הפיק-אנד-רול עם אוטורו, שבהם תמיד היה שחקן יווני שבא לעזרה ויירט את הכדור בדרך, הם הביאו עזרות גם על אלייז'ה בראיינט כמעט בכל פעם שהוא חדר, לחצו חזק את אנטוניו בלייקני, הטרידו את הכדרור של מיציץ' וניצלו כל יתרון גובה שהיה לשחקנים שלהם למהלכי אחד על אחד מתחת לסל
אודיאסי מזכיר לי את המכונית שלי: סיאט איביזה 2015 - שבשנות רכב, המקבילות לשנות כלב, זה אומר שהיא בת 84. האיביזה החמודה גם חבוטה מכל כיוון, חלק באשמת הרגלי היציאה מהחניה הקלוקלים שלי, השאר באשמת בתי הבכורה, שבעולם מתוקן הייתה נהגת פורמולה 1 ובעולם האמיתי הינה מועמדת בכירה לשלילת רישיון. כשאתה מדליק את המזגן, יוצא מהמכונית רעש שגורם לכל תושבי שוהם לחשוב שמטוס קרב חלף בשמיים (או כטב"ם, כמאמר שיר הנושא של מלחמת "שאגת הארי"). אבל כשאנחנו ברמזור, ליד כל החשמליות עם ה-500 כוח סוס ושלושה מנועים שתומכים זה בזה, היא עוקפת את כולם. יש לה כוח מתפרץ של טאי אודיאסי כשהוא שועט לתוך הצבע. לא רואה אף אחד ממטר.
מה המסקנה? אולי שאם בר טימור גבר, הוא קונה עכשיו טי-שירט במידה XL5 לאודיאסי, מדפיס עליו את המשפט "טרנטה, אבל לפניך", ואומר לו ללבוש את זה כשהוא ליד מוטלי.
אצל מכבי כלום לא עבד
טוב, צחקנו מספיק. נעבור למכבי. היא הפסידה לפריז 113:80, וזו תוצאה מרמה כי כבר היה 42 הפרש. הרבע הראשון הסתיים בתוצאה 41:24, כך שהיה שם הרבה גארבג'-טיים. מלא.
המשחק הזה חיסל כמעט סופית את חלום הפלייאין של מכבי, אבל צריך להגיד כמה דברים. ראשית, מכבי באמת פחות מוכשרת ממי שכן יהיו שם. שנית, ההפסד לפריז הוא סיפור אחר מההפסד לבאסקוניה. בעוד שהספרדים, גם אם הם קבוצה לא לגמרי קונבנציונאלית, זו יריבה שמכבי הייתה אמורה להכיל ולמצוא לה תשובות, פריז היא היריבה שהכי מורכב לשמור עליה ביורוליג. אם אתה לא עושה התאמות לסגנון המשחק שלה, כשהיא ביום טוב, ואתמול היא הייתה, זה יצור פרא שיכול לטרוף אותך.
הקבוצה מצרפת היא שילוב של ריצה מטורפת, קליעת שלשות אין סופית ותקיפת ריבאונד של כל החמישייה. יש שם הרב מאוד אתלטים עם יד טובה. אז איך הם רק במקום ה-16 ביורוליג? ראשית, שאלה טובה. לדעתי היו אמורים להיות במקום אחר. אבל זה שילוב של חוסר ניסיון, חוסר במנהיגות, נקודת שבירה נמוכה, אולי גם מאמן שלא הוציא מהם את המקסימום, הוחלף, ומכבי קיבלה על הראש את היורש היותר טוב שלו.
בכל מקרה, מול פריז אתה צריך לשמור אגרסיבי, לשחק לאט ולהכניס כל הזמן כדורים לצבע. לנטרל את המהירות שלהם בכוח. למרבה הצער, ג'ימי קלארק שיחק לידיים שלהם מהפתיחה. הוא ניסה את החדירות הרגילות שלו, והם צדו אותו. בכל פעם שהוא נכנס לצבע קפצו עליו שלושה שומרים מעבר לשומר האישי שלו ומנעו ממנו לקלוע. ההחטאות הפכו להתקפות נגד סילוניות, המשחק נגמר עוד לפני שהתחיל.
קטש ניסה את כל סוגי ההרכבים בניסיון לעשות שינוי, מחמישייה נמוכה שבה ג'יילן הורד בעמדה מספר ועד שילוב של זאק הנקינס עם רומן סורקין. כלום לא עבד. בלטה מאוד העובדה שבמכבי חסרים אתלטים, שחקנים עם יכולות פיזיות גבוהות ולא רק כאלה שיודעים כדורסל. גם במשחק הקודם לא הייתה תשובה לאתלטיות של מאמאדי דיאקיטה. לקח חשוב לעונה הבאה. כמובן שחסרו גם המנהיגות החכמה של איפה לונדברג והיכולת שלו לנטרל שחקני התקפה סוררים כמו אלה של פריז.
מבאס, אבל צריך להיות ריאליים. הדבר הלא הגיוני היה הריצה המטורפת של מכבי בחודשיים האחרונים, עם סגל כל כך מוגבל. אפקט לונדברג המשיך כמה שבועות לאחר פציעתו, אבל בשני המשחקים האחרונים זו שוב הייתה הקבוצה הסטטית, הקצת אגואיסטית והלא הישגית בדמותו של לוני ווקר. עוד לקח חשוב לעונה הבאה. יעלה מה שיעלה, זה חוזה שצריך להיפטר ממנו.
ביום ראשון הפועל ומכבי נפגשות למשחק ההשלמה. מכבי ניצחה במפגש הקודם בין השתיים, שהתקיים לפני שלונדברג החל לשחק בקבוצה. היא ידעה לנצל את החסרונות של הפועל, הוציאה את אוטורו החוצה במהלכי פיק אנד רול והכניסה כדורים פנימה לשחקניה, שנותרו שם עם יתרון גובה. אבל הפועל כבר אינה אותה הפועל. אוטורו נותן עכשיו עזרות וטס חזרה להגן על הצבע, לא נשאר בחוץ לרדוף אחרי גארדים. גם קבלת ההחלטות בהתקפה השתפרה.
המשחק חשוב בהרבה להפועל, שתרצה להבטיח את מקומה בפלייאוף. למכבי, כאמור, אין כמעט סיכוי להגיע לפלייאין, גם אם תנצח.
האירוע מזכיר לי שיחה עם איש בשם רפי שעבד איתי פעם, וסיפר לי שהיה אלוף משנה בצבא. "פששש", אמרתי לו, "אלוף משנה זה מכובד".
"פחחחח", הוא ענה בענווה, "אלוף משנה זה איש שלא יכול להועיל לך בכלום". ואחרי שתיקה קטנה, הוסיף: "אבל הוא יכול להזיק לך המון".
לדרבי, כמאמר הקלישאה, חוקים משלו. ואין כמו ניצחון נוסף על הפועל כדי להשכיח מאוהדי מכבי את כאב שני המשחקים האחרונים. זה מבחן גדול לאדומים: כדי להתמודד על דרגת אלוף, הם קודם כל צריכים לנטרל את הנזק שיכול לעשות להם האלוף משנה.
פורסם לראשונה: 07:24, 10.04.26
