כל הארץ מכשפים, מכשפים
ברגע אחד דני אבדיה הדיח את גנדלף ודמבלדור והפך למכשף הכי אהוב במדינה. הישראלי שנבחר בדראפט על ידי וושינגטון וויזארדס גרם לכל אוהד ממוצע לבקר את שיטת המשחק של סקוט ברוקס, להתבאס מהאנוכיות של ראסל ווסטברוק – וגם לסוג של טראומה מהייבוש הקבוע שהוא חווה "בפינה שלו" על קשת השלוש.
סעיד מולאי נוחת בישראל
בימים מתוחים במיוחד מול איראן, נחמד להיזכר בכך שמאחורי המדינה המאיימת הזאת עם הנשק הגרעיני והטרור, יש בסוף אחלה של עם, שרובו היה שמח לקפוץ לבקר אצלנו, גם בלי שזה יהפוך לאירוע חדשותי יוצא דופן. כרגע נסתפק בג'ודוקא האיראני הגולה, סעיד מולאי, שעשה היסטוריה כשהגיע לגראנד פרי תל אביב וחימם את הלב אפילו לציניקנים הכי גדולים.
הבלקן זה כאן
תמיד אפשר לסמוך על המוח הישראלי שיאלתר פתרון כמעט לכל מכשול. השבתת הליגות בעקבות הסגר? הצחקתם את קברניטי הכדורסל הישראלי שעקפו באלגנטיות את החלטת הממשלה ומצאו פרצה בתקנות כדי להמשיך לשחק אחת מול השנייה במסגרת הליגה הבלקנית.
מנור סולומון מבקיע נגד ריאל מדריד
במסגרת המגמה למיקור חוץ של כמעט כל דבר בערך, גם תואר "הקבוצה של המדינה" הופרט כבר מזמן והיום המאבק עליו הוא כבר לא בין מכבי תל אביב בכדורסל לבית"ר ירושלים בכדורגל, אלא בין ברצלונה לריאל מדריד. עכשיו תחברו לזה מפגש מול ישראלי על הבמה הגדולה של ליגת האלופות, תתבלו עם שני שערים וצמד ניצחונות - וקיבלתם קרנבל "גאווה ישראלית" כהלכתו.
(כמעט) מזרח תיכון חדש
משה חוגג הדהים את כולם כשהודיע בחגיגיות על מכירת בית"ר ירושלים לשייח חמד בן חליפה מהאמירויות. מה שהחל בהסכם היסטורי ואווירת מזרח תיכון חדש, הפך במהרה לקומדיה של טעויות והעסקה עם השייח המסתורי ירדה ככל הנראה מסדר היום. בינתיים נסתפק בחופשה בדובאי.
הקרב על "מכבי" מגיע לשיא
"מכבי יש רק בחיפה" או "אני מכבי מי אתם בכלל"? למתבונן מהצד היריבות הסמנטית הזאת מרגישה טיפה ילדותית, אבל בחינה קצת יותר מעמיקה מגלה שמאחוריה מסתתר למעשה מאבק על ההגמוניה בכדורגל הישראלי. העובדה שהעונה שתי הגדולות של הביצה המקומית גם נאבקות ראש בראש על האליפות בתוספת המעבר של עומר אצילי לירוקים, הפכו את הקרב ללוהט מתמיד. יאללה מכבי.
גשם של מדליות
איפשהו במהלך נובמבר-דצמבר, הרגשנו לרגע כמו מעצמת ספורט עם מדליות זהב באליפויות אירופה בג'ודו, התעמלות אמנותית, גלישה והתעמלות מכשירים. לפני שכבר מדמיינים את פלצ'יק, אשרם או דולגופיאט שרים את ההמנון גם בטוקיו, כדאי לזכור לפרגן להם על העבודה הקשה גם בתקופות הפחות מוצלחות ולא להיות "אוהדי הצלחות".
איל ברקוביץ' ונבחרת ישראל, טייק 2
לפעמים זה מרגיש שהוא מסתכל על הנבחרת כמו שגולום מ"שר הטבעות" חושק בטבעת. לפחות אם לשפוט על פי הסקרים, ברקו זוכה לפופולריות גבוהה כשזה נוגע לשאלת ההתאמה לאימון נבחרת ישראל, אבל במבחן התוצאה העניין נותר בינתיים בגדר קוריוז. השיא הגיע בעימות מול השרה מירי רגב באולפן ונאום "הסטייקים" שלה, שהדגיש בפעם המי יודע כמה, שבישראל כמעט בלתי אפשרי לנתק את הפוליטיקה מהספורט.
