מודה שאני מתקשה להבין את זה: מה יש לשחקן צעיר ומבטיח לחפש בליגה האמריקאית? בואו נודה באמת: מדובר בליגה חלשה ולא תחרותית, מסגרת נוחה שמתאימה בול לשחקנים שנמצאים בסוף הקריירה, כמו לאו מסי, אנטואן גריזמן או לואיס סוארס. היא ממש לא מיועדת לשחקנים צעירים כמו דור תורג'מן, תאי בריבו או סייד אבו פרחי, שחייבים להתפתח באמת כדי שיוכלו להוביל את נבחרת ישראל להישגים אמיתיים בזירה הבינלאומית.
נשאלת השאלה: איפה כן צריך לשחק? אני מסתכל על הדוגמאות המובילות ומתמלא גאווה: מנור סולומון, שהתעקש להוכיח את עצמו בקצב המסחרר של אנגליה; ענאן חלאילי, שבחר נכון והתעקש להשתפשף בליגה אירופית בכירה. הדרך הקלאסית והנכונה עוברת דרך ליגות האירופאיות בדרג הביניים, כמו למשל הליגה הבלגית, השוויצרית או הפולנית, ומשם לטפס לליגה בכירה באמת. הרי אף אחד לא מצפה ששחקן ישראלי יעבור ישירות לליגה האוסטרלית, ההודית או הווייטנאמית, גם אם מציעים שם משכורות מנקרות עיניים. המטרה העליונה צריכה להיות שיפור רמת הכדורגל הישראלי, ולא חשבון בנק מנופח בגיל 22.
תורג'מן
(צילום: AP Photo/John Amis)
הגיע הזמן שהתקשורת תפסיק לשתף פעולה עם המגמה הזו ולעודד מעברים שכל מטרתם היא "לסמן וי". במקום למחוא כפיים לכל מעבר נוצץ שמוביל לדעיכה מקצועית, אנחנו חייבים להוביל קו ברור: שחקנים מובילים חייבים לשחק בליגות בכירות באירופה. רק ככה הנבחרת שלנו תעשה את קפיצת המדרגה.
מה אתם חושבים? האם ה-MLS היא תחנה לגיטימית לצעירים, או ששחקן ישראלי חייב להילחם רק באירופה?
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא.
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים.
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים.
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.
