מכנה משותף חדש נוצר באימוני יום שישי של מכבי חיפה ובית"ר ירושלים, והוא אינו קשור להכנה למפגש ביניהן. לשני האימונים הגיעה קבוצת אוהדים קטנה שהחליטה להביע מחאה בפני השחקנים.
אלה צעקו שלשחקנים אין כבוד, אלה רתחו שהם לא נלחמים. בלי קשר לשאלה אם אוהדים שמגיעים לאימון משפיעים לטובה או לרעה על השחקנים, שני האירועים הסמוכים מלמדים על מצב דומה – מכבי חיפה ובית"ר ירושלים בתקופה לא טובה. והיא עוד יכולה להידרדר.
המשחק מחר (20.45) בסמי עופר משמעותי לא רק כי מדובר בשתי קבוצות מהגדולות ביותר בכדורגל הישראלי, אלא גם בעקבות התוצאות שהן השיגו לאחרונה. מאז שמיטת היתרון מול מכבי ת"א הצליחה מכבי חיפה לנצח את אשדוד בקושי, במשחק שבו לא הייתה טובה, ואחריו להפסיד גם בדרבי החיפאי וגם לכפר־סבא. אצל בית"ר יותר גרוע, כיוון שהיא לא ניצחה באף אחד משלושת המשחקים האחרונים. הפסדים לבני־יהודה ומכבי פ"ת ותיקו מול נתניה, נקודה אחת מתוך תשע. בשלושת המשחקים האלה יחד הבקיעה בית"ר שני שערים בלבד.
חלק מהסיבות המביאות ליכולת טעונת השיפור דומות וחלקן שונות, אבל בקלות אפשר לחלק אותן לקטגוריות זהות. לכל קבוצה יש בעיה שהייתה ידועה גם בעונה שעברה, אותה עמדה שנשארה עם סימן שאלה וגם סוגיה הקשורה לעולם המנטלי או ההתנהגותי.
רבותיי, ההיסטוריה חוזרת
ההתקפה של מכבי חיפה הייתה הטובה ביותר בליגה בעונה שעברה, אבל כולם ידעו שכדי להתמודד עם מכבי ת"א יש צורך גם בחיזוק ההגנה. אבל בפועל ההגנה הירוקה נראית בינתיים די דומה לזו שהייתה שם קודם. ברק בכר משנה הרכבים, כולל חילופי שוערים, אבל נדמה שכל אחד עושה טעות. רז מאיר, עופרי ארד וטאלב טואטחה פתחו ליד בוגדן פלאניץ' במשחק האחרון. מחזור קודם לכן היו אלה ארנסט מאבוקה, עאיד חבשי וסאן מנחם ליד הסרבי. כולם טעו, ללא יוצא מהכלל, טעויות פטאליות.
נכון לפתיחת המחזור הייתה חיפה שנייה בליגה בשערי זכות אחרי נתניה, אבל גם שנייה בשערי חובה אחרי סכנין. כן, אחת מקבוצות ההגנה הרעות בליגה, כזו שלא שמרה על שער נקי באף משחק ליגה העונה.
גם לבית"ר הייתה בעיה ברורה וידועה בעונה שעברה והיא גיוון משחק ההתקפה. בית"ר אספה אליה את כל הדריבליסטים של הליגה וזה לא עבד. רק שעכשיו זה נראה לפעמים בדיוק אותו דבר. מיכאל אוחנה, עידן ורד, שלום אדרי, ירדן שועה, אלירן עטר – כולם שחקנים שאוהבים לקבל את הכדור לרגל, אבל כשצריך לפרוץ הגנה צפופה אין שחקן התקפה אחר שינוע ללא כדור לשטח כדי לקבל מסירה.
הספיגות המוקדמות של בית"ר מחמירות את הבעיה. בשלושת המשחקים האחרונים היא ספגה בדקות ה־15, 16 ו־19. כשהיא סופגת, היריבה מתגוננת עוד יותר, מצופפת את המגרש, ואז בעיית אי־התנועה ללא כדור צפה. היעדר התנועה הזאת מביאה לכך ששחקנים מנסים לבעוט מרחוק יותר. רק 53 אחוזים מהבעיטות של בית"ר העונה הן מתוך הרחבה. הקבוצות היחידות עם אחוז נמוך יותר הן סכנין, בני־יהודה והפועל חיפה, לא ממש קבוצות שתוקפות ללא הפסקה.
הימור הקשר האחורי
לברק בכר היה חשוב להתחזק בארבע עמדות הקיץ: בלם, מגן שמאלי, קשר אחורי וחלוץ. שחקנים הגיעו בכל ארבע העמדות האלה. אבל בנוגע לאחת מהן, עמדת הקשר האחורי, המצטרף הוא לא בדיוק סוג השחקן שרבים ציפו לו. לא מדובר כאן על איכותו של חוסה רודריגס אלא על סגנונו. לחיפה היה חסר קשר אחורי אמיתי, כזה שרגיל לשחק לפני הבלמים, היכן שנטע לביא שיחק בעונה שעברה. רודריגס הוא לא הקשר האחורי הקלאסי ולמרות שינוי המערך, ומשחק עם שני קשרים בקו אחד, נראה ששחקן כזה עדיין חסר, לפחות בחלק מהמשחקים.
בבית"ר לקחו הימור גדול עוד יותר בכל מה שקשור לקשר אחורי. דן איינבינדר נשלח הביתה, משה חוגג העדיף להתרכז בעמדות אחרות במגרש, ובית"ר נשארה עם שני שחקנים שיכולים לשחק לפני ההגנה: אופיר קריאף ואביאל זרגרי. זה לא עובד מספיק טוב, ואפשר לומר, כמו במקרה של חיפה, שהכתובת הייתה על הקיר. בעוד החשש היה הגנתי, החוסר בקשר אחורי אמיתי (זרגרי מוכשר מאוד, אבל רק בן 17) משפיע בעיקר על הנעת הכדור.
הכל מתחיל מהראש
יש גם עניינים מסביב, כאלה המשפיעים על הבעיטות או המסירות במגרש. במכבי חיפה נדמה שיש בעיה מנטלית. אחרי שבעונה שעברה הציגה את הרגעים הטובים ביותר שלה במחצית השנייה, הפעם יש נפילה ככל שהמשחק מתקדם. מאזן השערים של חיפה במחצית השנייה העונה הוא 8:5 לרעתה. היא איבדה את היתרון מול מכבי ת"א ומול כפר־סבא, ובכלל נדמה שספיגה עלולה לגרור אחריה מיד עוד אחת.
בבית"ר אי־אפשר שלא להתעסק בשועה, אחד שבחיפה מכירים היטב. החלוץ לא עושה בעיות גדולות, בינתיים לפחות, אבל הנושא מעסיק את כולם. שועה, שעניינים מחוץ למגרש תמיד השפיעו על הדקות שקיבל, עדיין לא כבש לזכות בית"ר אבל לא רק באשמתו. שימו לב לנתון הבא: שועה ואלירן עטר שיחקו יחד 333 דקות, לא מעט, ובכל הזמן הזה יחד עטר מסר לשועה שלוש מסירות מדויקות בלבד. זהו. אין כאן כוונה לומר שמדובר באנוכיות אלא בשניים שעדיין לא למדו לשחק יחד. האם ילמדו בעתיד? לא ברור. בשביל שועה משחק בסמי עופר הוא ההזדמנות הכי חשובה להתחיל. וכמובן גם להראות לירוקים מה הם הפסידו.
