קראתי שבשל מחויבות לדור הצעיר, ולמוקדמות איזה טורניר נוער, חשוב אבל בטל בשישים מול ההצעה הנדיבה והמשמעותית לאימון מועדון רציני (לפחות מתיימר, כן, ותודו שזה יותר ממה שמכבי פתח תקווה מתיימרת להיות) כהפועל תל אביב – אופיר חיים מסרב.
"יש לי אחריות", הוא אומר, "להוביל את דור ההמשך לטורניר בעוד שנה וחצי". ככה ממש, בלי להגיד את האמת. בלי להביט בראי ולהגיד לעצמו ולנו – אני מת מפחד הכישלון. זה אופיר חיים ששתינו בצמא את אסיפות השחקנים שלו, שדמעות ירדו לנו בסיפור המשפחתי ובעוצמה בה הוא מטפל בכל מה שסובב את הכדורגל, מה חשוב, מה זניח, על מה מוותרים. כנראה שגם אמר לחניכים הצעירים – אל תפחדו להיכשל, כי אם לא תיכשלו, איך תעריכו ניצחון? כמה פשוט, כמה הירואי.
והנה הוא, המנטור שחצי מההרכב הנוכחי של הפועל הוא גם בהרכב שלו בנבחרת הנוער. והנה הוא, שאת הגדול בהישגים שלו הביאו הצעירים האלה מהפועל (גם. ברור. הם לא היו לבד שם, אבל כמעט בכל רגע נתון על המגרש היו שם שלושה או ארבעה צעירים מהפועל תל אביב. ואלה כל כך רצו שתבוא לאמן אותם).
רצו שתתמודד עם הג'יפה של היום-יום בכדורגל הישראלי. שתזקוף לעצמך גם כישלון מדי פעם, ואנחנו בטוחים שתדע להתמודד עם זה, כי מול זה יעמדו לך אחוזי הצלחה גדולים פי מאה. הרי אתה מכיר את היכולות של החבר'ה האלה – אימנת אותם, אתה הרי יודע יותר מכל אחר מה שווים רן, עומר, אל ים, אור. אתה בטח רואה אותם משחקים והולכים לאיבוד תחת מאמנים זרים. ואתה מתכווץ, והנה יש לך הזדמנות ואתה בועט בה.
כמו פחדן. כמו מי שלגמרי לא אתה. אל תפחד, אופיר חיים. עוד לא מאוחר. בוא קח חלק במשחק האמיתי. בסוף כולם ירוויחו מכך, ואנחנו בהפועל יותר מכולם.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
