כששחקן הסנוקר המנוח פול האנטר פרץ אל סבב הסנוקר באמצע שנות ה-90, הוא הביא איתו אל השולחן לא רק יכולות מצוינות, אלא גם איכויות של כוכב. הוא היה כריזמטי, נאה מאוד עם שיער בלונדיני שופע, קר רוח במשחק ומשעשע ומשוחרר בראיונות. האנטר היה דמות שיכולה הייתה לסחוף דור צעיר וחדש של אוהדים אל הענף המעונב. לא במקרה הוא כונה "בקהאם של הסנוקר".
- לעדכוני סנוקר במשך כל השנה, עקבו אחרי העמוד "סנוקר בעברית"
למרבה הצער, האגדה של פול האנטר הסתיימה מוקדם מדי. לפני 20 שנה הוא הלך לעולמו אחרי שחלה בסרטן והוא בן 27 בלבד.
האם שני עשורים אחרי קם לו היורש? ג'ון היגינס ושון מרפי, שתי אגדות סנוקר בפני עצמם, משוכנעים שכן. רגע אחרי שהיגינס הפסיד לוו ייזה, כוכב סיני עולה בן 22, הוא לא יכול היה שלא לשים את האצבע על הדימיון בין השניים. "וו מזכיר לי מאוד את פול האנטר באופן שבו הוא משחק את המשחק, הוא הסופרסטאר החדש שלנו", החמיא הסקוטי.
מרפי שנשאל על כך בריאיון נפרד, הסכים לגמרי עם היגינס: "וו הוא כמו האנטר בכל כך הרבה אופנים. איך שהוא מחזיק את המקל, איך שהוא זז, איך שהוא משחק. אצל האנטר לא יכולת לדעת על הפנים שלו אם הוא מנצח או מפסיד, אותו הדבר עם וו".
"פול האנטר היה חתיך!", ענה וו בחיוך כשנשאל על ההשוואות שמייצרים ביניהם.
וו אמנם ביישן יותר ממה שהיה האנטר, בין השאר בגלל האנגלית הבינונית שלו, אבל בהרבה מובנים אחרים הוא בהחלט נהנה מאיכויות של כוכב. מעבר לתסרוקת א-לה אלי אוחנה בשנות ה-80 שהוא מציג בתקופות בהן הוא מאריך שיער, כל שפת הגוף של וו בשולחן משדרת קוליות ומעניקה תחושה שהמשחק הכל כך מורכב ומנטלי הזה, פשוט קטן עליו.
ילד חצוף ומצחיק
וו זוהה ככישרון יוצא דופן בגיל צעיר מאוד. כשהיה בן 11 הוא כבר נשלח להתאמן אצל רוג'ר לייטון, מאמן סנוקר מוערך שעבד עם שחקנים סינים רבים. "הוא הגיע אליי כילד חצוף ומצחיק", נזכר לייטון, "הוא היה מאוד מוכשר, אבל דווקא בגלל שהיה לו כישרון טבעי, הטכניקה שלו הייתה מאוד מרושלת. הזרוע האחורית שלו כל הזמן זזה. כמאמן, אסור לך לעצור פיזית כישרון טבעי של שחקן, במקום זאת אתה מנסה לרתום אותו ולשלוט בו".
מהרגע הראשון, וו ואביו הבהירו למאמן כי הם לא יסתפקו בפחות ממושלם. אבא של וו אמר ללייטון שמבחינתו הוא התחנה האחרונה של בנו, ושאם לא יצליח להתקדם תחתיו, הוא לא ימשיך בסנוקר. "תחנה אחרונה בגיל 11? זה היה נשמע לי מוזר, אבל זו המנטליות של האבות הסיניים, אם אתה לא מקצוען בגיל 18-17, אין טעם להמשיך…", סיפר לייטון.
סיפור אחר ששיתף המאמן, מלמד על הציפיות העצומות שהיו לוו מעצמו. "כשהוא התחיל להתאמן אצלי, הברייק (רצף נקודות בביקור אחד בשולחן, א.ד) הכי גבוה שלו היה 49. אחרי שבועיים של עבודה, הוא כבר עשה ברייק 89 במשחק, אבל החטיא כדור רחוק. אמרתי לו: 'מדהים, תראה איך שיפרת את הברייק הכי גבוה שלך!', אבל הוא לא היה מרוצה. הוא אמר לי: 'זה לא טוב. רוני אוסאליבן היה מנקה את השולחן'. אמרתי לו: 'נכון, אבל אתה לא רוני'. זו הייתה המנטליות שלו בגיל 11".
הזינוק המטאורי של וו נמשך. בגיל 14 בלבד הוא כבר זכה באליפות העולם עד גיל 21, אך תחת התאחדות שאינה מוכרת בסבב ולכן לא קיבל עדיין כרטיס לסבב המקצועני. כשהיה בן 15, הוא קיבל כרטיס חופשי למוקדמות האליפות הבינלאומית, טורניר חשוב עם כל השחקנים הטובים בעולם, שם הוגרל מול ג'ון היגינס. המשחק מול אלוף העולם ארבע פעמים ומי שנחשב לאחד מגדולי השחקנים בהיסטוריה, לא הרתיע את הנער הצעיר. וו מתח את היגינס עד הקצה לפני שהפסיד 6:5 וסחט המון מחמאות.
בגיל 17, וו ייזה כבר הפך רשמית למקצוען בעקבות הצטיינותו בסבב החובבים הסיני ומרגע שהצטרף לליגה של הגדולים, הוא כמעט ולא הביט לאחור.
בסיום עונתו הראשונה בסבב, וו נבחר לרוקי השנה של התאחדות הסנוקר. הוא המשיך להתבשל ולהתפתח במשך מספר שנים, עד שבעונה שעברה כבר ממש התפוצץ. הוא העפיל לשני גמרים, אליפות אנגליה ואליפות סקוטלנד, ולמרות שהפסיד בשניהם, טיפס במעלה הדירוג וביסס את מעמדו בצמרת הענף. מעבר לתוצאות עצמן, המשחק ההתקפי והמהיר, המכות חסרות הפחד שהוא לוקח מרחוק והסטאר קוואליטי שנשפך ממנו, הפכו אותו לחביב הקהל.
העונה הוא ניפץ תקרת זכוכית נוספת כשזכה בתואר הראשון שלו, האליפות הבינלאומית בנאנג'ינג, עם ניצחון בגמר על אותו ג'ון היגינס שהפסיד לו בדוחק כשהיה בן 15. זה היה השיא של שבוע מדהים שבמהלכו וו קבע לא פחות מ-14 סנצ'ריז - רצפים של 100 נקודות ומעלה בביקור אחד בשולחן.
ההתקדמות הגדולה של וו הקפיצה אותו עד למקום העשירי בעולם, דירוג השיא בקריירה שלו, וישנו קונצנזוס מובהק בענף שהוא לא ייעצר שם. לקרוסיבל הוא יגיע השנה כמדורג שהעפיל לאליפות אוטומטית, מעמד אחר לגמרי מבשנים הקודמות שמביא עמו גם ציפיות אחרות.
בשני הניסיונות הקודמים וו לא עבר את הסיבוב הראשון, וגם הפעם זה לא יהיה קל. ההגרלה לא האירה לו פנים, כבר בסיבוב הראשון הוא יפגוש לדרבי סיני את ליי פייפאן שניצח אותו בעבר בגמר אליפות סקוטלנד. אם יעבור אותו, הוא יעמוד בפני מבחן קשה במשחק בין המנצח בין אלוף העולם ארבע פעמים מארק סלבי וסגן אלוף העולם ב-2024 ג'ק ג'ונס.
מה לגבי יתר המועמדים?
ז'או שינטונג - מאז שאליפות העולם עברה לתיאטרון הקרוסיבל בשפילד ב-1977, אף שחקן שזכה באליפות העולם בפעם הראשונה לא הצליח להגן על התואר בשנה לאחר מכן. קוראים לזה "קללת הקרוסיבל", אבל הרבה יותר מכוחות מאגיים, יש פה מציאות פשוטה: לזכות באליפות העולם בפעם הראשונה זה קשה מאוד, להגן עליה כשיש לך מטרה על הגב זה אפילו קשה יותר.
על פניו, אלוף העולם הנוכחי, ז'או שינטונג, הוא בהחלט מועמד ראוי להסרת הקללה. אחרי פתיחה מגמגמת למדי לעונת פוסט-האליפות, ז'או התאפס בחודשים האחרונים ובנקודת הזמן הזו הוא השחקן הטוב בעולם כיום.
ז'או הפך השנה לשחקן הראשון בהיסטוריה שזוכה בעונה אחת בכל שלושת התארים המכונים סבב השחקנים: הגראנד פרי העולמי, אליפות השחקנים והחשובה מכולן לענייננו, אליפות הסבב, הטורניר האחרון לפני אליפות העולם, מה שמעיד על הכושר המצוין שהוא נמצא בו. הוא הוסיף לכך גם זכייה בטורניר הכדור המוזהב בערב הסעודית. ומעבר לתארים עצמם, ז'או הוא אחד מאותם שחקנים שגורם למשחק להיראות קל. בשיאו, אין כמעט דרך להתמודד איתו, והוא גם הוכיח בשנה שעברה שהפורמט של המשחקים הארוכים של אליפות העולם בהחלט הולם אותו ואת קור הרוח שמאפיין את המשחק שלו.
גם ההגרלה שלו יחסית נוחה, הוא יפגוש בסיבוב הראשון את ליאם הייפילד שמעולם לא ניצח משחק באליפות העולם. בהמשך הגלים עשויים כמובן להתחזק, אבל ז'או כבר הוכיח שהוא מסוגל לעמוד בהם.
ג'אד טראמפ - זו לא הייתה עונה מדהימה בסטנדרטים המטורפים של ג'אד טראמפ. הוא זכה רק בתואר אחד, המאסטרס הגרמני, והתמודד עם קשיים מקצועיים ואישיים שנבעו מהחלפת מקל ומהמלחמה באיראן ובמפרץ שאילצה אותו לעזוב את ביתו בדובאי. ואף על פי כן, טראמפ היה השחקן היציב ביותר בסבב העונה עם חמישה גמרים ועוד ארבעה חצאי גמר.
אליפות העולם היא מעין עקב אכילס עבור המדורג ראשון בעולם. הוא אמנם מגיע ברוב הופעותיו בשפילד לפחות לרבע הגמר, אבל הזכייה הבודדה שלו ב-2019, היא מעט מדי עבור שחקן בקליבר שלו בגיל 36. באליפות הסבב, החזרה האחרונה לפני אליפות העולם, הוא הציג יכולת מעודדת לפרקים אבל דווקא בגמר לא הצליח להוות יריב לז'או שינטונג. טראמפ יודע יותר מכולם עד כמה הזכייה בתארים הגדולים חשובה להעמקת המורשת שלו, והוא יעשה הכול כדי להניף את הגביע בקרוסיבל בפעם השנייה. המסלול שלו יהיה לא קל בכלל והוא יפתח במשחק קשה מאוד מול גארי ווילסון, שזכה בשלושה תארי דירוג בעבר.
רוני אוסאליבן - זו הייתה עונה קוטבית למדי עבור השחקן הגדול בהיסטוריה. רגעי קסם ספורים, ובראשם ה-147 הכפול בערב הסעודית, לצד כמה תצוגות נפל והיעדרויות מטורנירים רבים.
אוסאליבן הצהיר לאחרונה שאם יצליח לחזור לכושרו הטוב, זה יהיה מבחינתו ההישג הגדול ביותר בקריירה שלו. הוא מודע לגודל המשימה ולאתגר שהציב לעצמו, ומתאמן לאחרונה קשה מאוד לשם כך. אז אמנם אוסאליבן טוען שחזרה לכושר השיא שלו תהיה מבחינתו משמעותית יותר מזכייה בשבע אליפויות עולם, אבל לתרחיש כזה בהחלט יכולה להתלוות על הדרך גם זכייה שמינית בתואר.
מארק סלבי - למרות כמה הדחות מוקדמות, סלבי נהנה מעונה טובה למדי שבה זכה בתואר טריפל קראון (הכינוי לשלושת התארים היוקרתיים בסבב) נוסף, אליפות בריטניה, וניצח גם בטורניר אלוף האלופים היוקרתי.
עם סגנונו הסבלני והאסטרטגי ההולם מאוד את הפורמט הארוך, סלבי ידוע כמאסטר של אליפות העולם, ולמעשה הוא השחקן היחיד שאינו מהדור הוותיק מאוד שהניף את הגביע בקרוסיבל יותר מפעם אחת (הוא עשה זאת ארבע פעמים).
הדרך לשם לא תהיה קלה במיוחד, כשהוא עשוי כבר ברבע הגמר לפגוש את ג'אד טראמפ, בשמינית הגמר את וו ייזה ובסיבוב הראשון את ג'ק ג'ונס, סגן אלוף העולם ב-2024, אבל כשזה מגיע לקרוסיבל סלבי הוא תמיד מועמד חזק מאוד.
קיירן ווילסון - אלוף העולם ב-2024 עבר עונה מאוד לא יציבה. בדומה לטראמפ, גם הוא הסתבך מאוד עם החלפת מקל, מה שעלה לו בהרבה הדחות מוקדמות. הוא אפילו לא העפיל לטורנירים כמו אליפות השחקנים ואליפות הסבב שהכניסה אליהם תלויה בהישגים בעונה הנוכחית.
לצד זאת, ווילסון זכה העונה לראשונה בקריירה בתואר המאסטרס היוקרתי והוסיף גם זכייה במאסטרס שנגחאי. לווילסון יש עבר מוצלח בקרוסיבל עם לא מעט הופעות טובות וריצות עמוקות, אבל דווקא בעונה הקודמת שהייתה מצוינת מבחינתנו, הוא עבר סיוט באליפות העולם והודח כבר בסיבוב הראשון עם הפסד מפתיע לליי פייפאן. הוא יעשה הכול כדי להשאיר את המפלה הזו בעבר.
שון מרפי - זו הייתה עונה טובה של "הקוסם". הוא זכה בבריטיש אופן והעפיל לעוד שני גמרים. מרפי הודה במהלך העונה כי ייתכן והשנים הפחות הטובות שלו נבעו מוויתורים קלים שעשה לעצמו, והבטיח לעבוד השנה יותר קשה מכל שחקן אחר, בכדי להוציא מעצמו את המקסימום.
אספקט אחד שחייב עבודה מבחינתו הוא משחק ההגנה טעון השיפור שלו - בניגוד למשחק ההתקפה הכמעט מושלם. אם במסגרת האימונים האינטנסיביים, מרפי יביא עמו לקרוסיבל גם יכולות הגנתיות משופרות, הוא יכול להיות יריב מאוד-מאוד מסוכן.
ניל רוברטסון - כבר המון שנים שרוברטסון הוא חלק בלתי נפרד מהצמרת העליונה של הענף, וגם העונה הוא הרשים עם זכייה באליפות ערב הסעודית שהעניקה לו חצי מיליון פאונד. אבל בכל הקשור לאליפות העולם, זה פשוט לא זה. רוברטסון זכה באליפות אחת אמנם, לפני 16 שנים אך מאז לא חזר למעמד הגמר ורק פעם אחת העפיל לחצי הגמר. ברגע של כנות קיצונית, אחרי הפסד קשה לטראמפ באליפות הסבב, רוברטסון טען שמשחק ההגנה החלש שלו, מילותיו שלו, הוא שמונע ממנו להצליח באליפות העולם ושהוא חייב למצוא לכך פיתרון.
היכולת הטכנית של רוברטסון היא הטובה ביותר בעולם, אבל קשה שלא להסכים שמשהו חסר אצלו בקרבות הארוכים והמתישים לעיתים של אליפות העולם. ההגרלה הציבה בפניו בסיבוב הראשון משחק מול יריב הגנתי ומתודי מאוד, פאנג ז'ונשו הסיני. מעניין יהיה לראות כיצד יתמודד.
ג'ון היגינס - הסקוטי האגדי שיחגוג 51 בעוד חודש, אמנם לא זכה בתואר העונה, אבל העפיל לשלושה גמרים, כולל גמר המאסטרס. היגינס אמר השנה שהוא מרגיש שהוא "שחקן טוב יותר מאי פעם". אפשר להתווכח, אבל אי אפשר להתווכח עם כך שעדיין מדובר בכוח משמעותי מאוד בענף - שמסוגל ביום נתון לנצח כל שחקן אחר או לפחות לעשות לו את המוות. על פי השיבוץ של אליפות העולם, הוא יכול לפגוש את חברו למחזור 1992, רוני אוסאליבן, כבר בשמינית הגמר - למה שעשוי להתפתח לקלאסיקת קרוסיבל מיידית. עוד קודם לכן, מצפה לו משחק קשה מול אלי קארטר.
מארק וויליאמס - בניגוד להיגינס שעדיין לוקח ללב הפסדים, וויליאמס זורח בסבב בגיל 51, לא מעט בזכות גישת ה"כלום לא מזיז לי". למי ששכח רק בעונה שעברה הוא הגיע עד לגמר בקרוסיבל לפני שנעצר על ידי ז'או שינטונג.
וויליאמס פתח את העונה היטב עם זכייה בגראנד פרי שיאן. החצי השני של העונה היה הרבה פחות מוצלח, מה שמנמיך מעט את הציפיות ממנו בשפילד.
עוד שחקנים ששווה לשים לב אליהם
מארק אלן - אלן עבר עם השנים טרנספורמציה משחקן התקפי לשחקן טקטי יותר שמסוגל לשבש את הקצב והזרימה של היריב. עד כה השינוי הסגננוני לא תרם לו במיוחד להתמודדות מול הקריפטונייט שלו, הקרוסיבל. אלן מעולם לא העפיל לגמר אליפות העולם, ובמעמד חצי הגמר הוא ביקר רק פעמיים. כך או אחרת מדובר בשחקן שיכול לעשות צרות לכל יריב.
שיאו גואודונג - מהשחקנים המשתפרים ביותר בענף. אחרי שנים כשחקן "אמצע טבלה", שיאו גואודונג הפך בשנתיים האחרונות לשחקן צמרת שרץ עמוק בטורנירים רבים. העונה הוא זכה בפעם השנייה ברציפות בווהאן אופן. כעת הוא יקווה להביא את המשחק הטקטי והמדויק גם לאליפות העולם, שם מעולם לא עבר את שמינית הגמר.
סי ג'איווי - לפני שלוש שנים נראה היה שהוא עשוי להיות הכוכב העולה של הסנוקר הסיני, אבל מאז משהו נתקע אצל סי, והעונה הוא בקושי ניפק ריצות עמוקות. עם זאת, לקרוסיבל הוא לרוב מצליח להביא יכולת טובה.
סטן מודי - בעידן הנוכחי שבו סין אחראית לייצור רוב הטאלנט בענף, המון תקוות יהיו על הכתפיים של מודי, השחקן הצעיר ביותר באליפות השנה. מודי, בן 19 ונראה הרבה פחות, מסומן כבר כמה שנים כאחת מההבטחות הגדולות ביותר של הסנוקר האנגלי, ובהופעתו הראשונה בקרוסיבל, במשחק קשה מאוד מול אלוף העולם ב-2024 קיירן ווילסון, הוא ינסה להראות לכל העולם למה.
אנטוני קובלסקי - פולין על המפה. מירב תשומת הלב העונה הופנה אל עבר ילד הפלא הפולני, מיכל שובראצ'יק, שבגיל 15 כבר מותיר חותם בסבב, אבל דווקא שחקן פולני אחר יהיה הנציג הראשון אי פעם של המדינה באליפות העולם. קובלסקי שניצח בסיבוב האחרון במוקדמות את ג'יימי ג'ונס, זכה בשניים במכה אחת - גם כרטיס לקרוסיבל וגם הישרדות בסבב המקצועני.
ג'ק ג'ונס - לפני שנתיים הוא הדהים עם העפלה סנסציונית לגמר, למרות שדורג רק 44 בעולם. הוא לא ממש הצליח למנף את ההופעה ההיא להישגים נוספים, אבל נראה נהדר במוקדמות והביס 5:10 את לוקה ברסל עם חמישה סנצ'ריז. צפוי לו משחק קשה מאוד מול סלבי בסיבוב הראשון.
משחקי הסיבוב הראשון (הטוב מ-19 משחקונים)
ז'או שינטונג (סין) - ליאם הייפילד (אנגליה), שבת ב-12:00 ו-21:00.
מארק אלן (צפון אירלנד) - ז'אנג אנדה (סין), שבת ב-12:00 וראשון ב-12:00.
שיאו גואדונג (סין) - ז'ו יואולונג (סין), שבת ב-16:30 וראשון ב-21:00
מארק וויליאמס (ווילס) - אנטוני קובלסקי (פולין), שבת ב-16:30 וראשון ב-21:00
בארי הוקינס (אנגליה) - מת'יו סטיבנס (ווילס), שבת ב-21:00 וראשון ב-16:30
דינג ג'ונווי (סין) - דייויד גילברט (אנגליה), ראשון ב-12:00 ושני ב-12:00
ג'ון היגינס (סקוטלנד) - אלי קארטר (אנגליה), ראשון ב-16:30 ושני ב-16:30
קיירן ווילסון (אנגליה) - סטן מודי (אנגליה) - שני ב-12:00 ו-21:00
וו ייזה (סין) - ליי פייפאן (סין) - שני ב-16:30 ושלישי ב-16:30
שון מרפי (אנגליה) - פאן ז'נגיי (סין) - שני ב-21:00 ושלישי ב-21:00
כריס ווייקלין (אנגליה) - ליאם פולן (אנגליה) - שלישי ב-12:00 ורביעי ב-12:00
ג'אד טראמפ (אנגליה) - גארי ווילסון (אנגליה) - שלישי ב-12:00 ו-21:00
רוני אוסאליבן (אנגליה ) - הי גואוצ'ינג (סין) - שלישי ב-16:30 ורביעי ב-16:30
מארק סלבי (אנגליה) - ג'ק ג'ונס (ווילס) - רביעי ב-12:00 ו-21:00
סי ג'איווי (סין) - חוסיין ופאי (איראן) - רביעי ב-16:30 וחמישי ב-15:00
ניל רוברטסון (אוסטרליה) - פאנג ז'ונשו - רביעי ב-21:00 וחמישי ב-21:00
