1. חברי הירוקים, מבאר שבע ועד טבריה, מהקריות, מחיפה וגם מירושלים, איזה כיף לכם! שאפו. מותר לכם להתגאות וליהנות, ולנו אוהדי שאר הקבוצות, מותר לקנא, אבל גם לפרגן - על ניצחון מרשים, על מפגן עוצמה, על עלייה לא רשמית לשלב הבא. על כדורגל מהנה, על כל אלה - ועוד.
מסתמן שמצפה לנו חורף חם - בין אם בליגת האלופות ובין אם בליגה האירופית. ואין כיף גדול מזה. כמו אז, בימים הטובים של הכדורגל הישראלי בתחילת שנות ה־2000. נכון שלחיפה הנוכחית אין סגל נוצץ כמו אז, ולכאורה היא פחות מוכשרת. פיירו הוא עדיין לא יעקובו ורוסו ופראליה וז'וטא עדיין איכותיים יותר ממוחמד, לביא ושרי, אבל הקבוצה הזו מחוברת ומאומנת הרבה יותר, הזמן יגיד אם גם מצליחה יותר.
2. את ההצגה שעלי מוחמד נתן אמש לא ישכחו בחיפה הרבה זמן. הקשר שנקנה מבית"ר ירושלים במחיר מציאה - 1.4 מיליון יורו (בערך חצי ממה ששילמה דינמו מוסקבה על עדן קארצב למשל), נראה בכושר מדהים, שולט בקצב המשחק, ראשון לכל כדור, מדויק, כובש (שלא כהרגלו), ובעיקר שמח.
וכמה שמגיע לו לחייך וליהנות אחרי הגיהנום שעבר בבית״ר, עם שריקות הבוז לעברו, הכינוי המאולץ ׳פברגאס׳ (כי מוחמד לא עובר בגרון) ושאר ירקות שנאלץ לספוג.
אז בזמן שהאקסית (בית״ר) מתרוצצת בדיונים בבתי משפט, הקשר מלהטט על המגרש, כמו פברגאס בשיאו, והאוהדים בירוק נהנים מכל נגיעה, מתמוגגים מכל רגע. ואם כבר בית״ר - הקשר הספרדי משחק היום בקבוצת קומו מהסרייה ב׳. נקווה שגם בית״ר יקומו מהמצב הקשה.
3. הכוכב האדום בלגרד הוא מועדון פאר אירופאי (שגם לא מפסיק לנצח והביס 0:5 את אלופת ארמניה), אבל בכושר הזה מכבי חיפה יכולה להסתכל לאלופת סרביה בלבן של העיניים ולא להיבהל מדי מהר הגעש באדום ביציעים. לחיפה יש מה להציע. המשימה שלה אפשרית.
היא משחקת עם הרבה ביטחון, מאמינה בעצמה, מעמידה סגל שחקנים נהדר, קהל תומך ומאוד רעב, זרים שאשכרה תורמים - גיים צ׳יינג׳רים בכל עמדה, ויש לה יתרון אמיתי בחלק הכי חשוב על המגרש, או מחוצה לו - על הקווים.
בהנחה שהקבוצות ייפגשו בשלב הבא, אני צופה קרב אמיתי וצמוד ולא הכרעה חד צדדית כמו שראינו עד כה, ואולי זה מתבקש - לליגת האלופות לא מטיילים, לליגה הטובה בעולם עולים בשיניים, תוך כדי קרב - בהצלחה.
4️. הפסקה על ברק בכר הכי ארוכה - אבל בצדק, כי החלק שלו בהצלחה של מכבי חיפה - הוא גם הכי גדול. איזה מאמן אתה ברק בכר. הוא זכה בכל מחמאה שיקבל - כמה קלאס, כמה חכמה, הבנה טקטית, כימיה והשפעה על השחקנים, חיבור אמיתי לקהל ולקהילה (איזה מאמן אתם מכירים שמבקר חיילים פצועים?), ותכונות האופי שלו - אנושיות, צניעות, כריזמה שקטה, התמדה והתנהלות נטולת אגו.
לברק בכר יש את החבילה השלמה, ויש לו גם סבלנות. לקשטן הייתה משמעת ברזל, שחקנים רעדו ממנו. על אברם גרנט לעומת זאת, נהגו לומר שהוא מעין פסיכולוג. בעיני בכר עולה על כולם - הוא גם טקטיקן בחסד עליון, הוא גם חבר של השחקנים וגם יודע להוציא מהם את המיטב. וכמה שהוא סבלני. בכר יכול לצאת ליוון או טורקיה ולקבל חוזה עתק מחר בצהריים, אבל הוא לא ממהר לשום מקום. אירופה תחכה לו. קודם להצליח בבית.
בכר נחוש לסיים את העונה הזו עם אליפות שישית (שיא שבו מחזיק דרור קשטן האגדי), ולקחת את קבוצתו לליגת האלופות, אין ספק שזה יקבע את מעמדו כמאמן הישראלי הגדול אי פעם - והוא רק בן 42 - בטרם ימשיך לקריירה אירופאית מזהירה. שכר הולם ישאיר אותו בחיפה להרבה שנים, ואין ספק שהנוכחות שלו שווה כל שקל לשחר, לכולם.
קצת מצחיק לחשוב שרק לפני שנתיים התלבט משה חוגג אם להחתים אותו ובסוף הלך על רוני לוי, בהמלצת המנהל המקצועי של בית״ר אז והנבחרת היום. החיים שלנו הם רצף של החלטות - וגם החיים של מועדון כדורגל, מסתבר. אין ספק שההחתמה של ברק בכר במכבי חיפה בישרה על שחר של יום חדש.
מוזמנים לעקוב אחריי כאן:
https://www.facebook.com/mitparetset/
https://about.me/maoz - כל הקישורים
גם אתם רוצים להיות פרשנים? תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
