טום בריידי זכה בלוטו, עם אותם מספרים, שוב ושוב ושוב ושוב. הוא נולד בקליפורניה, בן לאמא דיילת (שבעיקר הייתה עקרת בית וגידלה את בריידי ושלוש אחיותיו הגדולות ממנו) עם שורשים מנורבגיה, שבדיה וגרמניה ועבר כמעודדת, ואב אירי, הוא היה ונשאר יפה כמו איור של נורמן רוקוול. כילד הוא צפה במשחקים של ג'ו מונטנה במדי סן פרנסיסקו פורטי ניינרס, הפך לקוורטרבק בעצמו, שיחק באוניברסיטת מישיגן, אחת מאריות פוטבול המכללות, קבוצה שלכל משחק בית שלה (ב"ביג האוס") מגיעים יותר ממאה אלף אוהדים שרופים.
במישיגן, הקריירה שלו קצת נתקעה: הוא נחשב לקוורטרבק השביעי בטיבו בקבוצה ובקושי ראה מגרש. המסירה הראשונה שלו נחטפה והסתיימה בטאצ'דאון של היריבה. הוא שכר פסיכולוג כדי לטפל בדיכאון ובחרדות שלו. בשנתיים האחרונות שלו במכללות הוא שיחק יותר, קיבל את סרט הקפטן, אבל עדיין לא הפך לקוורטרבק הבלעדי של הקבוצה.
בדראפט של שנת 2000, בריידי נבחר על ידי ניו אינגלנד פטריוטס במקום ה-199, בסיבוב השישי והלפני האחרון. שישה קוורטרבקים נבחרו לפניו. הוא נכנס לשחק רק אחרי שהקוורטרבק הראשון, דרו בלדסו, נפצע בצורה חמורה. מפה מתחיל סיפור הסינדרלה של בריידי, סיפור שבו השעון נתקע על 23:59 והסוללה נגמרת: הוא זכה בשבעה סופרבולים עם ניו אינגלנד וטמפה ביי, בתארים אישיים, שיאים, הפך לשחקן הפוטבול הגדול בכל הזמנים, הפך, ביחד עם דייוויד בקהאם, להיות הפנים של המושג "מטרוסקסואל", שחקניות הוליוודיות ביקשו מהעוזרות האישיות שלהן להתקשר אליו ולשאול אם הוא מוכן לצאת איתן לדייט, ולאחר סיום הקריירה הוא קיבל חוזה עצום כפרשן ברשת פוקס, ונכנס כבעלים שותף בקבוצת פוטבול מקצוענית. חלום.
ואם כל זה לא מספיק, בריידי, לו יש בן משותף עם השחקנית ברידג'ט מוינהאן (אשתו של מיסטר ביג מ"סקס והעיר הגדולה"), קיבל מחבריו בשלהי 2006 פגישה עיוורת בבר בווסט וילאג' בניו-יורק עם דוגמנית העל הברזילאית ג'יזל בונדשן. הם הפכו לזוג, התחתנו ב-2009, חיו ביחד במשך 13 שנה והביאו לעולם בן ובת.
אבל בסופו של דבר בריידי היה צריך לבחור: עוד שנה, ה-23 שלו, ב-NFL כשהוא כבר בן 45 ולא נשאר לו דבר להוכיח, או פרישה לחיי זוגיות והורות עם ג'יזל. בריידי בחר בספורט. לפי ספר חדש, "טום בריידי. סיפור אמריקאי והמחיר של גדולה" מאת העיתונאי לארס אנדרסון, בריידי הבין כמעט מיד שטעה, והוא משלם את המחיר על הטעות הזו עד היום. מכל ההחלטות הטובות, המוצלחות והמדויקות שבריידי עשה בחייו, הוא פישל דווקא בהחלטה החשובה והגורלית ביותר.
"אובססיבי בצורה חולנית"
ג'יזל היא שיחוק חייו של בריידי. כדי להבין את זה צריך להבין את הקונטקסט של נשים עבור גיבורי ספורט, בעיקר בארה"ב. כבר מגיל צעיר, כשניצוצות הכוכבות מתחילים לזהור, מתגבשות פמליות סביב הכוכבים. חברי הפמליות דואגים להם להכל, כולל נשים. כשהם מגיעים למכללות, נשים הן חלק מהפיתוי. כוכבי ספורט צעירים באמריקה גדלים לתוך עולם שבו המודל הנשי עבורם מעוות לחלוטין.
כוכבי ספורט שמצליחים (וכאן הסיפור של בריידי נכנס לתמונה) תמיד צריכים לשאול את עצמם שאלות לגבי בנות הזוג שלהם: מי מהן מעוניינת בו, ליד מי מהן הוא יוכל להיות מי שהוא באמת, מי מעוניינת בעושר, בתהילה ובפרסום. לג'יזל, אובר-מודל כפי שהגדיר אותה הניו-יורק פוסט, יש בבנק סכומי כסף גבוהים יותר מאשר לבריידי. היא הייתה הפנים של קמפיינים של מוצרי יוקרה עולמיים ודוגמנית הבית של ויקטוריה סיקרט. הפנים שלה עיטרו יותר מאלף שערים של מגזינים ברחבי העולם. מבחינה עולמית, היא הרבה יותר מפורסמת ומוכרת מבריידי. בברזיל התייחסו אל בריידי כאל 'ג'יזלו'. ולמרות הקריירה שלה, היא שמה תמיד את המשפחה במקום הראשון. "הילדים שלי מעולם לא היו חולים. כשלבן שלי כאבו העיניים, הייתי שמה חלב אם על העיניים שלו כדי שיתרפא", היא אמרה בעבר למגזין 'פיפל'. היא לא הייתה צריכה מבריידי מאומה. הם היו הזיווג המושלם.
היא חיה שנים עם הדיאטות המטורפות שלו, עם האובססיה לאימוני כושר, עם הגעה למגרשי האימונים בחמש בבוקר, עם היכולת הפסיכית שלו לשחק פצוע. אבל עכשיו היא החליטה לסמן את הגבול. נמאס לה להיות כינור שני כמושא האהבה של בריידי. היא לא יכלה לשאת יותר את החמדנות הבלתי נגמרת שלו
בריידי זכה בסופרבול הראשון שלו ב-2002, ובשביעי שלו והאחרון בדיוק 20 שנה לאחר מכן. הוא היה חסין לזמן. 20 שנה זה זמן עצום, בעיקר לקוורטרבק, התפקיד שהוא המטרה העיקרית של 11 שחקני ההגנה - קוקטייל קטלני של מהירות אתלטיות וכוח שרק רוצים לגרום לקוורטרבק להצטער על הרגע שבו נולד. פוטבול הוא משחק אלים בצורה קטלנית. הפגיעות החוזרות בראש גורמות לשחקנים רבים לנזקים חמורים במוח לאחר הפרישה. רבים מהם סובלים מפרצי דיכאון ואלימות, דמנציה ושינויים במצבי הרוח, לצד הנכויות הפיזיות שמביא איתו המשחק.
אחרי שבריידי זכה בתואר השביעי שלו (שישה עם ניו אינגלנד ואחד עם טמפה ביי), ג'יזל דרשה שיפרוש. היא רצתה איש משפחה, אבא מתפקד, בלי התפרצויות. מבחינתה הוא השיג הכל, לא היה לו יותר מה להוכיח. היא רצתה את טום בריידי שהיא פגשה בבליינד דייט בבר יין בווסט וילאג', לא את טום בריידי הפרסונה, השחקן העטוף בתהילה. היא חיכתה לזה בסבלנות 13 שנה.
רק שבריידי היה כבר מכור. "אובססיבי בצורה חולנית", כפי שהוא הגדיר את זה בזמנו. האובססיה לתחרותיות, להיות הכי טוב, לנצח, הכתיבה את סדר היום שלו - את מה שאכל, את תוכנית האימונים הרצחנית שלו, את הצורה שבה הוא ראה את עצמו כבעל, כאבא. בריידי האמין שהוא הפך למה שהפך מנער קליפורני מופנם ושחקן מחליף במישיגן בזכות המשמעת שלו, ההתחייבות, ההקרבות שהיה מוכן להקריב, כושר העמידות המנטלי, האלרגיה שלו לזמן מבוזבז. הוא האמין שכל אלו יעזרו לו גם לשלב בין הקריירה שלו כשחקן פוטבול מקצועני לבין חייו האישיים.
אוהד יריב כתב פעם על בריידי: "לפעמים, אני צופה במשחק ישן שלו נגד הקבוצה שלי. אני יודע בדיוק מה התוצאה של המשחק, ומה עומד לקרות בכל מהלך, ובכל זאת, בכל פעם שהכדור מגיע לידיים של בריידי, אני עדיין כוסס את הציפורניים". בריידי היה קוסם. של זמן, של מקום ומרחב. הוא לעג לגיל שלו. "כל אחת הייתה מחכה לי", הוא אמר לעצמו, "גם ג'יזל תחכה". רק שג'יזל היא לא כל אחת.
יצר ההוכחה
ג'יזל דרשה מבריידי לפרוש כבר ב-2017. כשהם נפגשו בבר ברחוב 11 מערב, בין רחובות וושינגטון לגריניץ', בריידי אמר לה שהוא רוצה לשחק עוד עשר שנים וכי יסתפק בעוד טבעת סופרבול אחת. ב-2017 לבריידי היו חמש טבעות, וטבעת שישית הייתה ממצבת אותו, ללא עוררין כשחקן הטוב בהיסטוריה. היא הבינה. הוא המשיך לשחק. עבר לטמפה ביי, זכה שם בסופרבול בעונה הראשונה שלו כשחקן, ואחרי השנה השנייה שלו, בפברואר 2022 הכריז על פרישה - רק כדי לחזור בו 40 ימים לאחר מכן.
בספר מתאר אנדרסון את חוויות הילדות של בריידי כדרייב העיקרי שלו להצלחה: ההצלחות של שלוש האחיות שלו בספורט לעומת העובדה שילדים ונערים אחרים היו לועגים ליכולות הספורטיביות שלו. הוא היה חייב להוכיח לכולם. הוא התמכר ליצר ההוכחה הזה. הוא הפך לחלק ממנו. הוא היה חייב להוכיח לצופים במישיגן ששרקו לו בוז כשנכנס כמחליף. לא רק להם, אלא לכל הקבוצות שוויתרו עליו בדראפט, כולל אלו שאמרו עליו שהוא נראה כמו סוכן מכירות. כשניו אינגלנד ויתרה על שירותיו אחרי קריירה אגדית ושש אליפויות (המורשת של הקבוצה הזו נכתבה בעצם על ידי בריידי), הוא הלך לטמפה ביי. להוכיח.
עבור ג'יזל ההחלטה לחזור מהפרישה הייתה הסוף. מבחינתה, בעלה היה מכור לפוטבול ברמה כזו שהוא בחר בסם הזה על פניה ועל פני ילדיהם. היא הייתה מוכנה לחיות עם העובדה שבריידי הקריב את החיים שלו, את הזוגיות, את ההורות עבור סם הפוטבול. היא חיה שנים עם הדיאטות המטורפות שלו, עם האובססיה לאימוני כושר, עם הגעה למגרשי האימונים בחמש בבוקר, עם היכולת הפסיכית שלו לשחק פצוע. אבל עכשיו היא החליטה לסמן את הגבול. נמאס לה להיות כינור שני כמושא האהבה של בריידי. היא לא יכלה לשאת יותר את החמדנות הבלתי נגמרת שלו.
בריידי-ג'יזל - הסוף
לפי הספר שניהם נפגשו בפגישה עיוורת ששודכה על ידי מנהל השיווק של ויקטוריה סיקרט. הוא אמר לה שמדובר בגרסה הגברית שלה, ולו הוא אמר שמדובר בגרסה הנשית שלו. בריידי בדיוק סיים את מערכת היחסים עם מוינהאן, ג'יזל סיימה סופית את הרומן שלה עם לאונרדו די קפריו. הם התאהבו אחד בשני. הוא הגיע לתצוגות שלה, היא הגיעה למשחקים שלו ולא הבינה מדוע עוצרים את המשחק כל הזמן ולמה אין גולים. הם נסעו לחופשה בצרפת, שם קיבל בריידי טלפון שבו נאמר לו שמוינהאן בהריון. בריידי הצליח להוכיח לג'יזל שמוינהאן נכנסה להריון לפני הפגישה ביניהם. הם שרדו את זה.
ג'יזל תמכה בבריידי. חשבון הבנק שלה אפשר לבריידי לדרוש שכר מופחת ונתן לקבוצות שלו את היכולת להקיף אותו בכוכבים. היא העניקה לו אבנים שישמרו עליו, מזבחות קטנים לשים בתא ההלבשה שלו, מנטרות שהוא היה אמור ללחוש כדי לשמור עליו. היא אמרה בריאיונות טלוויזיוניים שבריידי סבל מזעזועי מוח רבים, ושהיא מתכננת שהוא יהיה בריא ושהם יוכלו להיות ביחד עד גיל מאה.
בריידי עזב את מחנה האימונים של טמפה ביי ל-11 ימים והצטרף לג'יזל בבהאמס בניסיון להציל את הנישואין. הוא חזר למחנה האימונים שפוף, במצב רוח רע, רזה בעשרה ק"ג. "הוא נראה כמו חולה סרטן עם סידור שיער יפה", העיד עליו אחד ממאמניו. לפי אחד הדיווחים, ג'יזל נעזרה באסטרולוגית כדי להודיע לבריידי שהם לא מתאימים יותר. באוקטובר היחסים ביניהם הסתיימו.
בריידי סיים את העונה עם מאזן של שמונה נצחונות ותשעה הפסדים, הפסיד בסיבוב הראשון של הפלייאוף לדאלאס ופרש בתום העונה. הוא נחשב לפרשן שאומר את מה שברור מאליו, צץ בפרסומות. הקבוצה שלו צפה בבינוניות, ושמו נקשר מבחינה רומנטית, איך נפלו גיבורים, עם שמה של קים קרדשיאן.
בסוף השנה שעברה ג'יזל נישאה לחואקין ולנטה, מאמן הג'ו ג'יטסו שלה. זמן קצר לאחר ההודעה על הנישואין, בריידי העלה סרטון סלפי באינסטגרם. ברקע ניגן השיר של לוג'יק, 1-800-273-8255, שיר שהשם שלו מתייחס לקו החם למניעת התאבדויות באמריקה. 20 שנה שבריידי נרדף והצליח להימלט מאלפי ספורטאים עם מסה קטלנית של כוח, מהירות ואתלטיות. את הנוקאאוט שלו הוא קיבל מאובר מודל ברזילאית במשקל 57 ק"ג.










