אומרים שכל דבר אמור להגיע בזמן שלו. בין אם זה עבודה שממש תרצו להתקבל אליה. בן או בת זוג שאתם מחפשים כבר תקופה. נסיעה לחו"ל שממש רציתם לעשות ולא יצא. לכל דבר בחיים יש את הזמן שלו.
ונכון, גם אנחנו עצמנו צריכים להיות אקטיבים כדי שדברים יקרו. אבל יש תהליך. ולכל אחד, בכל נושא בחיים, לוקח זמן שונה. הכי חשוב זה לנסות. זה להיות שם. זה לא לוותר. לבנות את עצמנו עוד צעד ועוד צעד עד להשגת המטרה.
עונת רוקי חלשה עם אחוזים די נמוכים מהשלוש. עונה שנייה ושלישית עם אחוזים די דומים. ממוצע נקודות שלא השתפר משמעותית. משחקים עם 0 נקודות. משחקים עם 2 נקודות. משחקים עם מעט זריקות מהשדה. חוסר מעורבות בהתקפה. לא נוגע בכדור. בראדלי ביל. ג'ורדן פול. ראול נטו. דאוויס ברטאנס. קייל קוזמה. ווס אנסלד ג'וניור. הפסדים. ועוד הפסדים. תבוסות. ועוד תבוסות. קבוצה לוזרית. מועדון כושל. קפיצת מדרגה בעונה הרביעית. שחקן שנראה חד יותר. טוב יותר. חזק יותר. לוקח על עצמו. 43 נקודות. ועדיין. הפסדים. ועוד הפסדים. משחק הרבה. ועדיין. לא מקבל את הכדור מספיק. ולא זוכה לפרגון המגיע לו מהקבוצה שלו. לא מקבל את המפתחות. אנדרייטד. ועוד עונה שנגמרה בכלום. ואז קיץ. טרייד. בום!
אלה היו רק חלק מהדברים שחווה דני אבדיה ב4 העונות שלו עם וושינגטון וויזארדס. והיו רגעים טובים. ניצחונות לעיתים רחוקות, הופעות נהדרות של הישראלי. אבל לכולם היה ברור שמעבר להופעות טובות מדי פעם, הוא יכול להיות משמעותי יותר. הוא יכול להשפיע על צורת המשחק של הקבוצה. הוא יכול לקבל את המפתחות, רק צריך לתת לו אותן. וצריך לתת לזמן לעבור. ואולי גם צריך שהסיטואציה תשתנה. ואז הגיע הטרייד.
הטרייד טוב לדני, לא טוב לדני. כמה שיחות שמענו בקיץ האחרון, טענות לשם וטענות לפה.
דבר אחד בטוח ועליו אין עוררין. כל הרגעים הקשים שחווה בארבע העונות הראשונות, הן אלה שנתנו את האות לדני אבדיה להפוך לשחקן מוביל בפורטלנד. לא שחקן רביעי או חמישי. שחקן שני (לעיתים ראשון ולעיתים שלישי) - בקבוצה שמשחקת כדורסל נכון (הרבה בזכותו).
למרות התחלה חלשה עם פורטלנד, מספר 8 על הגב ידע להתרומם מתקופת ההתאקלמות שהייתה קצת קשה, להתחבר לקבוצה ולהפוך לשחקן מוביל. אתם חושבים שאם אבדיה היה עובר בטרייד לאחר עונה או שתיים הוא היה מצליח לעשות זאת?
זה רק מדגיש כמה הרגעים הקשים הם אלה שבנו את הישראלי עד לרגע של הטריפל דאבל הראשון בקריירה שלו.
היום דני אבדיה נראה שחקן שלם. שחקן שמאוד קשה לעצור אותו כשהוא רוצה לחדור לסל.
את ממוצע הנקודות שלו מהעונה השעברה הוא כבר עבר (14.9 העונה בהשוואה ל14.7 בעונה אשתקד) לא יהיו הרבה נתונים סטטיסטיים אז תשמחו מקצת מספרים. כשכל זה כשנותרו עוד עשרים משחקים העונה.
אמנם אבדיה מאבד יותר כדורים, קולע באחוזים פחות טובים ל־3 מעונה שעברה, מוריד פחות ריבאונדים ומחלק פחות אסיסטים (ע"פ הסטטיסטיקה כן?).
אבל לא הכל זה מספרים. ההשפעה של דני אבדיה על המשחק היא הגדולה ביותר שראינו ממנו בקריירה. המעורבות שלו בהתקפה היא אדירה. הוא נוגע המון בכדור. הוא מייצר. לעצמו ולאחרים. מנהל את המשחק של הקבוצה. מתעלל בשחקנים אחרים. סוחט עוד עבירה ועוד עבירה. המון "אנד וואנים" שכבר הפסקנו לספור. מנסה תמיד לעשות את המהלך הנכון. מנהיג. מוביל. המועדון יודע זאת, המאמן מכיר בזה, והכי חשוב? השחקנים מבינים את זה. וכל זה? לא היה בוושינגטון. וכן קורה בפורטלנד.
העונה לראשונה דני אבדיה משחק בקבוצה שרוצה לנצח, קבוצה שנלחמת ולא מוותרת. 30 נקודות מול מילווקי וניצחון? טריפל דאבל עם 30 נקודות מול קליבלנד? אם למישהו זה נשמע לא משהו, שילך בבקשה לבדיקת שמיעה. וזה רק עניין של זמן עד שיחצה את רף ה־40 נקודות בשנית.
המניה של אבדיה בארה"ב מזנקת לשמיים. וזה עניין של זמן עד שכולם שם יבינו מה יש להם בידיים.
וכן, להיות אולסטאר זה משהו שדני אבדיה יכול להיות.
ואם יש לכם תהיות?
אז חכו עונה שתיים או גג שלוש עונות. ותראו שהכל עוד יכול לקרות...
"לפעמים אני נזכר
איך היינו כל השנים
לפעמים המחשבות באות
ולא עוזבות אותי
יודע שהזמן את הריפוי יביא
ומודה על השנים שהייתי שוטה
ואולי גם קצת נביא
הזמן עושה את שלו
והוא מזור לכל שכואב
אם לאלוהים לקח שישה ימים
לברוא את כל מי שיש כאן
מי אני שאמהר ואנסה לשנות את הכל
כי הכל קורה ממילא בתחושה כזו
שכל דבר בא במקומו" - אברהם טל.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
