ג'ון בארנס (61), אחד החלוצים הגדולים והאהובים בתולדות ליברפול – שם שיחק עשור בתקופת הזוהר שלה וזכה בשתי אליפויות ושני גביעים, לצד 10 שערים ב־79 הופעות במדי נבחרת אנגליה – היה גם השחקן האנגלי הראשון שהרוויח 10,000 ליש"ט בשבוע. בשבוע שעבר הוא הוכרז כפושט רגל, לאחר שחברה בבעלותו צברה חובות של 1.5 מיליון ליש"ט, יותר ממחצית הסכום עקב אי תשלומי מס.
בית המשפט החליט כי למרות הניסיונות של בארנס (שהורחק מדירקטוריון החברה ב־2023 לשלוש שנים וחצי בעקבות צבירת החובות) להחזיר את החוב בתשלומים, הוא הגיע למצב של חדלות פירעון. מאז שבית המשפט הכריז על חיסול נכסי החברה במארס 2023, בארנס הצליח להחזיר רק 60 אלף ליש"ט.
2 צפייה בגלריה
הגיע למצב של חדלות פירעון. ג'ון בארנס בימיו בליברפול
(צילום: Shaun Botterill/Allsport/Hulton Archive/Getty Images)
חישוב פשוט מעלה כי בארנס השתכר לפחות חצי מיליון ליש"ט בעשר העונות שבהן היה בשיא כושרו. הוא שיחק עוד עשר שנים, אימן, הרוויח כסף מחוזי פרסום ועבד כפרשן. ניתן להעריך כי בארנס הרוויח יותר מ־10 מיליון ליש"ט בקריירה. איך סכום כזה הולך לאיבוד?
"כמו הרבה ספורטאים אחרים, גם אני נשרפתי אחרי שסמכתי יותר מדי על אנשים", אמר בארנס בפודקאסט שבו התארח באוגוסט, ודיבר גם על הבושה הגדולה: "כדורגל הוא משחק של מעמד העובדים, ואני לא רוצה שאנשים שעובדים מאוד קשה יקשיבו לשמועות לפיהן אני מחזיק בנכסים ומכריז על פשיטת רגל רק כדי להימנע מתשלום החובות או המסים שלי. מכרתי את כל מה שיש לי. אין לי יותר שום נכסים", אמר בארנס, ששילם 2.2 מיליון ליש"ט למס הכנסה מאז 2017.
התנהלות חסרת אחריות
הקריירה העסקית של בארנס הייתה רחוקה מלהזכיר את ימי הזוהר שלו כקיצוני בליברפול. מאז 2010 הוא שקוע עד צוואר בתביעות חוזרות ונשנות מצד נושים. בארנס הוא לא היחיד: טרבור סינקלייר, ווס בראון ודייויד ג'יימס הם רק חלק מהשמות של כדורגלנים שהרוויחו הון עתק כספורטאים מקצוענים, רק כדי לראות את הכסף מתנדף שנים ספורות לאחר שפרשו.
השמות מעבר לים הרבה יותר נוצצים: מייק טייסון, או־ג'יי סימפסון, קורט שילינג (מגיש בייסבול שהכניס יותר מ־120 מיליון דולר בקריירה) ואנטואן ווקר. לרבים מהשמות הללו ואחרים יש סיבות תואמות לכך שאיבדו את הסכומים העצומים שהרוויחו. "רובנו באים מרקע כלכלי־חברתי נמוך", הסביר פעם כוכב ה־NBA לשעבר ווקר שהפסיד 110 מיליון דולר והוכרז כפושט רגל ב־2012, "ואז אתה נבחר לשחק בליגה מקצוענית, מקבל מענק חתימה דמיוני, וכל שבוע נכנס לך לבנק צ'ק שהוא כמו זכייה שבועית בלוטו".
ווקר ביזבז מיליונים על אורח חיים שכלל בילויים, נשים, תכשיטים נוצצים, מכוניות ובתים. הפמליה שלו הייתה שם איתו כדי לתחזק את המפעל שהוא אנטואן ווקר, ואף אחד לא אמר לו להיזהר. להפך. ככל שגדלו הרווחים שלו, ככה נמשכו אליו הנוכלים שהציעו לו עסקאות בלתי אפשריות. הנוכלים גזרו את הקופון שלהם, ווקר נשאר בלי אגורה. בדוח שפירסמה ב־2018 חברת הייעוץ וראיית החשבון "ארנסט אנד יאנג", היא העריכה כי ההפסדים של ספורטאים כתוצאה מהונאות שבוצעו על גבם מסתכמים בסכומים הקרובים לחצי מיליארד דולר.
למרות המאמצים של ליגות מקצועניות להעביר סמינרים לשחקנים חדשים כדי שילמדו איך לנהל את חייהם הכלכליים והאישיים בצורה בריאה יותר, ספורטאים רבים עדיין בוטחים בבני משפחה או בחברים מהילדות עם הכסף שלהם. למרות שלא מדובר בנוכלים מקצוענים, לרובם אין מושג קלוש איך להתנהל כלכלית. עוד פקטור חשוב הוא הראוותנות: לא רק שהספורטאים מוציאים הון כדי לשמר את אורח החיים הנוצץ, אלא שרבים מהם מסתבכים בגירושין, בילדים מחוץ לנישואין ועוד. כל עוד הכסף נכנס לבנק, השחקנים יכולים להרשות לעצמם את זה. כשהשחקן פורש, וברז הכסף נסגר, הוא נכנס למציאות אחרת: ההוצאות נשארות אותן הוצאות, רק שאין הכנסה.
קחו את כל הסיבות הללו, תוסיפו להם חמדנות, קנאה בשחקנים אחרים, מרדף בלתי פוסק אחרי בית יותר גדול או מכונית יותר מהירה, ואי יכולת להגיד לא לבקשות לעזרה, ותקבלו מרשם בטוח לאיבוד נכסים. ג'ון בארנס הוא החבר החדש במועדון הלא ממש מכובד הזה.
פורסם לראשונה: 01:30, 03.10.25
