8 צפייה בגלריה
רפאל נדאל, סימון ביילס וגארת' סאותג'ייט
רפאל נדאל, סימון ביילס וגארת' סאותג'ייט
רפאל נדאל, סימון ביילס וגארת' סאותג'ייט
(צילומים: רויטרס, gettyimages)

רפאל נדאל | צביקה נעים

בוא רפא, בוא שב. תראה איזו סוכה, מיקמנו אותה בול על חלקת החימר היחידה שמצאנו בחצר, ככה שתרגיש בבית, בנוח. בוא, סידרנו לך את הבקבוקים בדיוק כמו שאתה אוהב, תראה איך עומדים יפה. תרגיש חופשי, למה אתה נראה מוטרד? מה, אתה רוצה לנגב עם הנעל את החימר שיראו את הקו איפה שמתחילה הסוכה? לך על זה. תרביץ חופשי את כל הריטואלים, כל הטקסים. בחייאת, אנחנו עם של טקסים, אנחנו לוקחים ארבעה מינים של צמחים ומתנדנדים איתם כאילו אנחנו אחרי חצי בקבוק עראק. הכל טוב.
למזוג לך באמת קצת עראק? לא שותה, הא?! אז לפחות שב בנוח, תמתח את הרגליים, שלא יידפקו לך הברכיים מהשולחן שהבאנו מהמתנ"ס. תן להן מנוחה. בעיות בגב אתה אומר? עזוב, הנה אני מזיז את סבתא, מסדר לך הכורסה שלה. לא, היא בסדר. היא גם ככה לא אוהבת לשבת בחג, מעדיפה להישען על ההליכון. רק תנוח, שתהיה לי בריא, חביבי.
8 צפייה בגלריה
רפאל נדאל
רפאל נדאל
רגע, בוא שב פה על הכורסה. רפאל נדאל
(צילום: AP)
תראה איזה קישוטים שמנו, יפה לא? שרשרת של 20 תארי גראנד סלאם שמנו. חשבנו יהיה 21, אבל התפלק לך שם ברולאן גארוס. אחח הוולי ההוא ליד הרשת בשובר שוויון... לא נורא. צוחקים, נשמה, חס וחלילה, לא רוצים לבאס אותך. 20 זה אחלה שרשרת, מכסה את כל הסוכה. לא, אף אחד לא יציק לך עם מה שהיה ברולאן. בחיים לא, מה פתאום, נותנים לך שקט. רק תנוח, תן שקט לברכיים. פה גם מתפללים בסגנון ספרדי, בטח. כל ברכה סוגרים אותה עם וואמוס. וואמוס שלך זה האמן שלנו.
רק תגיד, ככה בקטנה, שאלה אחת: מתי אתה חוזר? יש מצב רואים אותך באוסטרליה? אני אישית בא לסדר לך הבקבוקים.

גארת' סאות'גייט | יאיר קטן

- ברוך הבא לסוכה שלי, גארת'.
- תודה, כיף להיות פה.
- אלו ארבעת המינים. איך היית מסדר אותם?
- הבנתי שאצלכם בישראל מחלקים אותם. לאיזה מהם יש גם טעם וגם ריח?
8 צפייה בגלריה
גארת' סאות'גייט
גארת' סאות'גייט
האתרוג יחכה להזדמנות על הספסל. גארת' סאות'גייט
(צילום: רויטרס)
- האתרוג. תראה איזה פיטם יפה.
- לא הייתי פותח איתו ברביעייה.
- אבל הוא המין הכי מוכשר מכולם! יש לו גם דריבל, והייתה לו עונה מעולה בדרך לאליפות.
- נכון, אבל, ההדס, הערבה והלולב ממושמעים טקטית. אי אפשר יהיה להבקיע נגדך.
- אבל מה הטעם בזה, תרתי משמע? בחייאת גארת'. תראה את האופציות שאתה משאיר בחוץ.
- סמוך עליי. אני יודע בדיוק מתי להכניס אותו. אנחנו נהיה בתיקו מול האושפיזין בגמר. ככה אומרים, אושפיזים, נכון? הדוכסית קייט לימדה אותי. אני שם אותו בפנדל האחרון, אנחנו לוקחים את התואר.
- אבל הוא לא יהיה קר לגמרי?
- אתרוגים לא מתקררים.
- אתה לא חושב שזו החלטה קצת מפוקפקת לאור ההיסטוריה שלך בפנדלים?
- אתרוג. פנדל. ניצחון.
- אין עליך, גארת'. החלטות ברגעי ההכרעה, כשכל הממלכה על הגב, זה עניין בעייתי משהו אצלך – אבל הגפילטע שהבאת סוף.
8 צפייה בגלריה
ג'יידון סאנצ'ו וגארת' סאות'גייט
ג'יידון סאנצ'ו וגארת' סאות'גייט
לפחות הביא אחלה גפילטע. סאות'גייט עם סאנצ'ו
(צילום: רויטרס)

נדב הנפלד | זאב אברהמי

היה נכנס לסוכה עם ההילוך הגמלוני שלו, ידיים מבוזבזות לצדדים, תשדיר פרסומת לשימור אנרגיה, מתיישב באי נוחות שגרמה לך לאי נוחות. מחזיק איזה משהו ביד, קישוט או אתרוג, שיעזור לו להירגע קצת. הייתי שואל אותו על איבוד ההורה, ועל למה חזר, ועל השנה המופלאה ההיא, ולמה דווקא למכבי, הרי היית האנטי מכביסט. והוא היה עונה: מה, באמת? יכול להיות. לא חשבתי על זה אף פעם, אפילו שאין יום שהוא לא חושב על זה. לסחוט משהו מנדב הנפלד זה דבר יותר קשה מלעשות עליו סל.
הייתי מספר לו על המאמן מסיריקיוז שאמר לי פעם: "זה דבר שמעולם לא ראינו. שלוש על אחד עליו בהתקפה מתפרצת. שלושה אתלטים, כל אחד מהם שמקבל את הכדור אחרון עושה מנדב פוסטר. ופתאום הכדור בידיים שלו. ואנחנו יכולים לראות רק בווידיאו דבר שלא ראינו מעולם, הלבן המגושם הזה עושה הטעיות בהגנה. לא ראינו דבר כזה מעולם". והוא היה צוחק בביישנות . מחמאות יותר קשות לו מזריקה משלוש. ומה הקטע עם השלשות, הייתי שואל. והוא היה קיים לאט, ואומר, בלי להתכוון לזה, שהוא היה ממשיך עוד וזה נורא מעניין, אבל יש לו התחייבויות קודמות.
הוא לא היה הכדורסלן הישראלי הכי טוב בכל הזמנים, למרות שיש כמה שמוכנים להישבע על זה. אבל הוא היה הכדורסלן הכי מיוחד, וכתב חידה שמעולם לא נפתר. אולי אזמין אותו לסדר, לארבע קושיות.
8 צפייה בגלריה
יחיד ומיוחד. הנפלד
יחיד ומיוחד. הנפלד
יחיד ומיוחד. הנפלד
(צילום: יוסי רוט)

נובאק ג'וקוביץ' | שמואל מוניץ

הייתי שמח לארח את הדמות המרתקת ביותר בעיניי בעולם הספורט בשנה החולפת, בטח מבין גיבורי הספורט הראשיים: נובאק ג'וקוביץ'. שנה אחרי שהתנהל בצורה חסרת אחריות בתחילת מגפת הקורונה ואז נזרק מאליפות ארצות הברית כי חבט כדור שפגע בשופטת, הסרבי נמצא במקום אחר לגמרי בנקודת הזמן הנוכחית. מצד אחד, ג'וקוביץ' השווה בשנה הזו את שיא הזכיות של פדרר ונדאל בטורנירי גראנד סלאם. מצד שני, ברגעים פחות זוהרים הוא נראה אנושי ופגיע מתמיד.
מתברר שלפעמים הלחץ מחלחל גם אליו, והתוצאות נראו היטב באולימפיאדה בטוקיו. אחרי ההפסד בגמר אליפות ארה"ב, התחושה הייתה שהתקלפה ממנו עוד שכבה של קשיחות. במשחק מול דניל מדבדב הוא נראה עצבני מהרגיל, ואחריו הוא נכנע לדמעות והרשה לעצמו להתפרק.
הייתי שואל אותו מגוון שאלות שמעניינות אותי: האם הוא מרגיש שהתחולל בו שינוי? על מה הוא מתחרט? והאם ייתכן שהעידוד והתמיכה מצד הקהל בגמר בארה"ב, בקנה מידה שהוא לא רגיל אליו, דווקא הכשילו אותו?
אבל מעבר לכל זה, אומרים שהוא איש מצחיק.
8 צפייה בגלריה
ג'וקוביץ' בוכה
ג'וקוביץ' בוכה
קצת צחוקים, קצת דמעות. ג'וקוביץ'
(צילום: AFP)

ג'ון סטוקטון | רענן וייס

הייתי מת שהוא יגיע, שיקפוץ לביקור. את האמת, אני לא ממש יודע איך הוא נראה עכשיו, אבל הוא בטח דומה קצת להוא שצפיתי בו מול מסך הטלוויזיה לפני 30 שנה. ג'ון סטוקטון כמובן. די, אל תגידו לי שאתם לא זוכרים.
תנו להזכיר לכם. נניח שהייתם 1.85 מ' בלבד. ונניח שכמעט כל ערב שני במשך 19 שנים, הייתם חוטפים מכות ממגודלים על אנושיים שמתנשאים לגובה של 205 ס"מ ושוקלים באזור ה-120 ק"ג. ועכשיו נניח שזה לא היה מזיז לכם. שלמרות זאת, הייתם נכנסים בכוח בחסימה שמגיעה אליכם, הייתם נדחפים ודוחפים, הייתם שורטים ומרביצים חזרה. ובדרך כלל מנצחים. ואחרי שעשיתם את כל זה במשך 19 שנים ו-1,524 משחקים - איך בדיוק הצלחתם להחמיץ רק 20 משחקים כל הקריירה בגלל פציעות?
מבין כל הדברים המדהימים שעשה בקריירה שלו הכוכב האגדי של יוטה ג'אז, יותר מהעובדה שהוא מלך האסיסטים והחטיפות בכל הזמנים, אפילו יותר מזה שהוא כנראה הרכז הכי טהור ואמיתי ששיחק את המשחק (ויסלח לנו ישראל אלימלך) - זו התעלומה הגדולה. רק על זה הייתי רוצה שהוא יגיע בסוכות הזה לביתי, או לפחות לארוחת חג. היה יכול להיות כיף.
8 צפייה בגלריה
ישראל אלימלך של ה-NBA. סטוקטון עם מלון
ישראל אלימלך של ה-NBA. סטוקטון עם מלון
ישראל אלימלך של ה-NBA. סטוקטון עם מלון
(צילום: MCT)

סימון ביילס | אורן אהרוני

הייתי מאוד שמח לארח בסוכתי הקטנה את סימון ביילס, גדולת המתעמלות בכל הזמנים. היא בטח הייתה מביאה איתה על הדרך את החברה (היהודייה) הטובה אלי רייזמן, שבטוח מכירה את מנהגי החג. האמריקאית הגיעה למשחקים האולימפיים בטוקיו בידיעה שהיא הפייבוריטית הברורה כדי לקטוף את כל מדליות הזהב.
במקום, היא עברה את השבוע הקשה בקריירה שלה כשהודיעה על פרישה מחמישה גמרים בגלל קשיים מנטאליים. בסופו של דבר, מי שהתמודדה בחייה (הלא פשוטים בכלל) עם קשיים ואתגרים רבים, כולל פרשת המאמן לארי נסאר, שהורשע בשלל סעיפים של תקיפה מינית, היא גם אזרה אומץ, החליטה לא לוותר על חוויית ההשתתפות וסיימה עם מדליית הארד בקורה – הגמר היחיד בו לקחה חלק.
8 צפייה בגלריה
המתעמלת סימון ביילס
המתעמלת סימון ביילס
אל תשכחי להביא איתך את אלי, כן? סימון ביילס
(צילום: GettyImages)
עדיין, הרבה פרטים מאותם משחקים אחרונים ויוצאי דופן, שהיו הראשונים (ובתקווה גם האחרונים) בעידן הקורונה וללא קהל, פרטים רבים עדיין לוטים בערפל, והיה מעניין לשמוע, גם חודש וחצי אחרי, קצת על מאחורי הקלעים ועל מה שעברה והעיקר, התשובה לשאלה המסקרנת מכולם, האם תהיה לה חוויה מתקנת גם בעוד פחות משלוש שנים במשחקים האולימפיים בפריז?