בכדורגל, מי שזוכה בכותרות הוא בדרך כלל מי שנותן מספרים בהתאם לתפקיד שלו. אם חלוץ, נמדד בכמות השערים. אם קשר התקפי, בכמות הבישולים או השערים. אם קשר הגנתי, בכמות התיקולים והיכולת לתווך בין הגנה להתקפה. אם שחקן הגנה, ביכולות ההגנתיות שלו לבלום את היריב. אבל בכדורגל אין מדד של אלטרואיזם. אין מדד של נתינה, ויתור והתגייסות למען האחר והקבוצה. אין מדד של מידות טובות. אין מדד של "ואהבת לרעך כמוך".
ליאור רפאלוב, שיחסית לכמות הזמן ששיחק העונה, סיפק מספרים יפים מאוד (ועדיין ברוב המשחקים שהוא פתח, הוא גם הוחלף, למרות יכולת טובה ומנהיגות שתמיד הפגין), מעולם לא מחה על חילוף, לא קילל, לא עשה תנועות ידיים או יצא בהפגנתיות ממורמרת. תמיד כיבד את רצון המאמן למען טובת הקבוצה (על אף שלא מעט מהחילופים שלו הובילו לספיגת שערים והפסדים).
בלא מעט משחקים הוא פתח על הספסל, למרות שלאיכויות שהוא מביא כשחקן וכמנהיג, אין ממש תחליף. ועדיין, לא מחה, לא עשה פרצופים, ותמיד עודד את הקבוצה גם מהספסל. ובזמן הזה שהוא על הספסל, לא היה עסוק בעצמו ובמרמור, רפאלוב חושב על אחרים, על אלו שכן מתוסכלים מהגזרה של לשבת על הספסל, ונותן להם מילה טובה, נותן כתף, מדריך מסביר ומפגין אכפתיות ודוגמה אישית.
רפאלוב הוא בועט הפנדלים של חיפה. והוא גם בועט אותם טוב (הבקיע את כולם). דיא סבע למשל לא בועט אותם כזה טוב. לפחות העונה. ועדיין, כשדיא רצה לבעוט, כדי למלא את מכסת השערים שלו, רפאלוב לא היסס, ונתן לו לבעוט, למרות הסטטיסטיקה, למרות שהוא בועט הפנדלים הרשמי, למרות שהוא בועט פנדלים טוב יותר.
רפאלוב הוא האיש שגם אמון על הבעיטות החופשיות. וגם אותן הוא עושה באמנות בלתי נתפסת (אין לי סטטיסטיקה מדויקת, אבל כמות הבעיטות שלו מול כמות השערים שלו בבעיטות חופשיות, אמורות להיות נתון די מרשים). ועדיין, בכל פעם ששחקן לידו רצה לקחת את הבעיטה, הוא פשוט נתן לו. וגם כאן, למרות הסטטיסטיקה, ולמרות שהוא בועט בעיטות חופשיות באומנות ובאחוזי הצלחה גבוהים יותר מכל השאר, עדיין, תמיד ויתר כשהאחר רצה לקחת.
אני בטוח שמה שכתבתי הוא קמצוץ זעיר מסך כל ההוויה (הנסתרת מן העין לעיתים) של רפאלוב העונה.
ושלא תבינו לא נכון. אני חושב שבהרבה מהמקרים רפאלוב כן היה צריך לקחת את מה ששלו. לא כדי להעשיר את הסטטיסטיקה, אלא מתוך הבנה שזה הדבר הנכון לעשות עבור הקבוצה.
אבל יותר מהכל, ליאור רפאלוב לימד את כולנו קומה חדשה בתור שחקן כדורגל. זה לא רק אני, וכמה אני טוב, כמה אני מקבל, כמה אני כוכב, כמה מספרים יש לי, וכמה אני מצליח. מסתבר שגם בכדורגל אפשר לאהוב לרעך כמוך.
ליאור רפאלוב, אתה תופעה, ואתה שחקן העונה שלי.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
