ארגנטינה וספרד מודל 2026 יכולות להעניק לעולם את הגמר הגדול בתולדות המונדיאל. דרמה, בכל מקרה, כבר מובטחת. לאו מסי עשוי להניף גביע שני ברציפות בגיל 39, בדמעות של אושר, ולהשלים פרידה שאין מושלמת ממנה. מן העבר השני נמצאת האפשרות האכזרית יותר: השחקן הגדול בדורו יורד בפעם האחרונה מהבמה הגדולה ביותר, הפעם בלי הגביע. אלא שכדי להיכנס לפנתיאון לא מספיקים שמות ענקיים, עלילה מפוארת או ציפייה עולמית. צריך גם משחק שיישאר בזיכרון הרבה אחרי שריקת הסיום. הרף גבוה במיוחד.
לקראת הגמר הגדול מחר (ראשון, 22:00) הנה עשרת הגמרים הגדולים, הזכורים והמסעירים בתולדות הגביע העולמי.
10. שבדיה - ברזיל 5:2 | 1958
כוכב ענק נולד. ברזיל הגיעה לגמר הראשון שלה באירופה מול המארחת ונקלעה לפיגור מוקדם. אלא שאז השתלטו הסלסאו על המשחק והציגו לעולם דור זהב חדש. ואווה כבש צמד, דידי ניצח על התזמורת, גארינצ'ה הפלאי הטריף את ההגנה השבדית, אבל העיניים הופנו לילד בן 17 בשם פלה. הוא כבש צמד, כולל הקפצה מעל המגן ובעיטה מהאוויר שנכנסה לפנתיאון של המונדיאלים. בסיום פרץ הילד בבכי ונפל לזרועות חבריו בתמונה בלתי נשכחת. זו הייתה הזכייה הראשונה של ברזיל בגביע, והרגע שבו העולם הבין שנולד המלך החדש של הכדורגל.
(ברזיל מפרקת את שבדיה בגמר 1958)
9. איטליה - צרפת 1:1 (3:5 לאיטליה בפנדלים) | 2006
קשה לחשוב על סיום אפל יותר לקריירה מפוארת. זינדין זידאן העלה את צרפת ליתרון בפאננקה מושלמת, אבל מרקו מטראצי השווה בנגיחה. המשחק התגלגל להארכה, ואז הגיע אחד הרגעים הבלתי נשכחים בתולדות המונדיאל, מהצד הפחות מואר של הירח. אחרי חילופי דברים בין שני הכובשים, זידאן איבד את הראש, נגח בחזהו של מטראצי והורחק במשחק האחרון בקריירה שלו. איטליה ניצחה בדו־קרב הפנדלים וזכתה בגביע הרביעי שלה, אבל התמונה שנחרתה בזיכרון היא של זידאן חולף על פני הגביע בדרכו אל חדר ההלבשה אחרי שהורחק. כמו ב-1982, איטליה הראתה שוב שאין צורך לשחק את הכדורגל הטוב ביותר כדי לזכות בגביע העולמי.
הרגע שלמעשה הכריע את גמר 2006. זידאן נוגח במטראצי
(רויטרס)
התמונה האיקונית. זידאן יורד מהמגרש בפעם האחרונה, על רקע הגביע
(צילום: AP)
8. צרפת - ברזיל 0:3 | 1998
מרגע השפל של זידאן - לרגעו הגדול ביותר. זה היה גמר עטוף במסתורין עוד לפני שריקת הפתיחה. שעות לפני המשחק עבר רונאלדו פרכוס, הוצא מההרכב, הוחזר אליו ברגע האחרון והפרשה ממשיכה לעורר שאלות וקונספירציות עד היום. על כר הדשא בפריז לא היה ספק מי יפה ומבריקה יותר. זידאן, כמעט הטוב בעולם אז, כבש פעמיים בנגיחות מקרנות, עמנואל פטי הוסיף את השלישי וצרפת חגגה זכייה ראשונה בתולדותיה ועל הדרך מנעה מברזיל זכייה שנייה ברציפות. מעבר לכדורגל עצמו, זו הייתה גם תמונת ניצחון של צרפת רב־תרבותית, נבחרת שהפכה לסמל לאומי, בראשות בן למהגרים מאלג'יר.
שתי נגיחות וגביע. זידאן עם הגביע
(צילום: AP Photo/Thomas Kienzle, file)
(צרפת של זידאן חוגגת על חשבון ברזיל ב-1998)
7. ברזיל - אורוגוואי 2:1 | 1950
רשמית זה לא היה גמר, אלא המשחק האחרון בבית הגמר. בפועל, היקום כולו התייחס אליו כאל משחק על התואר. כמעט 200 אלף צופים מילאו את המראקנה כדי לחגוג אליפות עולם ברזילאית ראשונה. העיתונים כבר הדפיסו כותרות ניצחון, השירים כבר נכתבו, והאומה הייתה משוכנעת שהכל הסתיים עם שער יתרון של פריאקה בדקה ה-47. אלא שאורוגוואי חשבה אחרת והחרדה הכריעה את ברזיל. חואן שיאפינו השווה, אלסידס גיג'יה הדהים את האצטדיון עם שער הניצחון והמראקנה השתתק באופן שהפך לאחד הרגעים המפורסמים בתולדות הספורט. הברזילאים קראו לו לאחר מכן "המרקנאסו", כלומר האסון של המראקנה. עד היום, 76 שנה אחרי, הפצע הלאומי לא באמת הגליד.
עד היום, ברזיל לא באמת החלימה מאותו הפסד. גיג'יה משתיק את המרקאנה
(צילום: AP Photo/File)
(אורוגוואי מהממת את ברזיל וזוכה במונדיאל 1950)
6. מערב גרמניה - הונגריה 2:3 | 1954
הסנסציה הגדולה ביותר שנרשמה בגמר מונדיאל, כולל ברזיל מול אורוגוואי ב-1950. הונגריה של פרנץ פושקאש, שנדור קוצ'יש, ננדור הידגקוטי, יוז'ף בוז'יק וזולטאן צ'יבור הייתה אז הנבחרת הטובה בעולם בפער עצום. בשלב הבתים של הטורניר היא הביסה את אותה מערב גרמניה 3:8, כשהפערים נראו כמעט בלתי ניתנים לגישור. גם הגמר התחיל בדיוק לפי התסריט. פושקאש וצ'יבור כבשו בתוך שמונה דקות, וכל העולם המתין לעוד הצגה הונגרית. אלא שהגרמנים סירבו להיכנע. מקס מורלוק צימק במהירות, הלמוט ראן השווה, ובדקה ה־84 השלים את אחד המהפכים הגדולים בתולדות הספורט עם שער הניצחון.
"הנס של ברן" הפך לסמל של גרמניה החדשה שקמה אחרי מלחמת העולם השנייה - אבל במשך השנים מלווה את הזכייה גם עננה של חשדות לשימוש בחומרים משפרי ביצועים בקרב שחקני מערב גרמניה, שלפתע הסתדרה עם המפלצת ההונגרית. המסתורין רק העצים את האגדה.
המסתורין רק העצים את האגדה. שחקני נבחרת מערב גרמניה חוגגים
(צילום: Bongarts / Getty Images)
("הנס של ברן": מערב גרמניה מדהימה את הונגריה ב-1954)
5. אנגליה - מערב גרמניה 2:4 (אחרי הארכה) | 1966
מעטים מאוד הרגעים שהפכו למיתולוגיה כמו שער הרפאים של ג'ף הרסט בהארכה. הכדור פגע במשקוף, נחת סמוך לקו, והקוון, טופיק בחראמוב, סימן לשופט שהשער חוקי. עד היום הוויכוח לא באמת הסתיים וכנראה שלא יסתיים לעולם. הרסט השלים שלושער שסגר עניין, אנגליה זכתה במונדיאל היחיד שלה ואצטדיון וומבלי מעולם לא היה מאושר יותר. שישה עשורים חלפו מאז המשחק האיקוני, וכל דור של אוהדים אנגלים עדיין מביט לאחור אל אותו קיץ ומקווה לשחזר אותו, ללא הצלחה.
שער הרפאים של ג'ף הרסט
(צילום: gettyimages)
(הגמר שהפך למיתולוגיה. אנגליה זוכה במונדיאל 1966)
4. ארגנטינה - הולנד 1:3 (אחרי הארכה) | 1978
ארגנטינה אירחה את המונדיאל לראשונה בהיסטוריה שלה, תחת שלטון החונטה הצבאית, שביקשה לנצל את הטורניר לצורכי תעמולה. הגמר בבואנוס איירס נערך באווירה מטורפת, כשעל הדשא ערימות של קונפטי שליוו את המשחק לכל אורכו. הולנד הציגה עדיין את הטוטאל פוטבול של 1974, ארגנטינה הייתה ארגנטינה. קשוחה, לא תמיד יפה, אבל תמיד קילרית.
מריו קמפס העלה את ארגנטינה ליתרון, הולנד השוותה בדקות הסיום עם דיק נאנינחה ובדקה ה־90 הפרידו סנטימטרים בודדים בין הולנד לבין זכייה היסטורית, אבל רוב רנסנברינק שלח את הכדור לקורה כשעמד לבד מול אובלדו פיליול. המשחק הלך להארכה, שם קמפס הכריע באחד מהשערים העיקשים ביותר בתולדות הגמרים ודניאל ברטוני שלח אומה שלמה לחגיגה שכנראה מעולם לא באמת הסתיימה.
חגיגה שמעולם לא באמת הסתיימה. מריו קמפס מבקיע נגד הולנד
(Imago)
(ארגנטינה חוגגת במונדיאל הביתי ב-1978)
3. ארגנטינה - מערב גרמניה 2:3 | 1986
דייגו מראדונה לא כבש בגמר באצטקה, אבל המשחק הזה היה החותמת הסופית על הטורניר האישי הגדול בהיסטוריה. ארגנטינה כבר הוליכה 0:2 משערים של חוסה לואיס בראון וחורחה ולדאנו - ונראתה בדרך לחגיגה נינוחה דווקא במעמד הקשוח ביותר. אלא שמערב גרמניה עשתה את מה שידעה אז לעשות טוב יותר מכולן: לחזור משום מקום, במצבים אבודים. קרל היינץ רומניגה הבלתי נגמר הפיח תקווה מקרן בדקה ה-74 ורודי פלר חיקה אותו בדקה ה-81. 2:2 מדהים, המומנטום של הגרמנים, ארגנטינה נשאה עיניה למספר עשר. ואז הגיע הרגע של מראדונה. מסירת עומק גאונית אחת, חדה ומדויקת, פילחה את ההגנה ומצאה את חורחה בורוצ'אגה בדרך לשער הניצחון. ארגנטינה חגגה גביע עולם שני, שמונה שנים אחרי הראשון, ויותר מכך - חגגה את ההכתרה הרשמית של מראדונה כאחד משני הכדורגלנים הגדולים בכל הזמנים.
חותמת על הטורניר האישי הגדול בכל הזמנים. דייגו ארמנדו מראדונה וגביע העולם
(צילום: AP Photo/Carlo Fumagalli)
(ארגנטינה ומראדונה חוגגים זכייה שנייה ב-1986)
2. ארגנטינה - צרפת 3:3 (2:4 לארגנטינה בפנדלים) | 2022
גמר המונדיאל ב-2022 היה התנגשות הטיטאנים היפה ביותר בגמר הגביע העולמי. מצד אחד ארגנטינה ולאו מסי במה שאז היה נראה המונדיאל האחרון שלו, מצד שני צרפת, אלופת העולם, והיורש החוקי - קיליאן אמבאפה. במשך כמעט 80 דקות נדמה היה שארגנטינה בדרך לניצחון קליל, כשהכדורגל שלה שטף וההגנה הצרפתית נראתה אבודה. ואז אמבאפה התפוצץ. בתוך שתי דקות הוא מחק את היתרון ושלח את המשחק להארכה. מסי החזיר את ארגנטינה ליתרון, אבל אמבאפה השווה שוב ובדקות האחרונות היו שתי הנבחרות קרובות להכרעה לפני דו־קרב הפנדלים. בסיום מסי הניף סוף-סוף את גביע העולם, והשלים את הפאזל היחיד שהיה חסר לקריירה שלו.
השלים את החתיכה האחרונה בפאזל שהייתה חסרה לקריירה שלו. מסי והגביע
(צילום: AP)
1. ברזיל - איטליה 1:4 | 1970
אם יש משחק אחד שאפשר להציג למי שמעולם לא ראה כדורגל כדי להסביר לו למה הענף הפך לדת עולמית, זה הגמר של מקסיקו 1970. בדרך כלל נבחרות התקפיות מבריקות נכנעות במעמד העליון לטקטיקה, ללחץ או ליריבה שמסרבת לשתף פעולה עם האסתטיקה. ברזיל של פלה הייתה היוצאת מן הכלל. פלה, ז'אירזיניו, טוסטאו, ריבלינו וקרלוס אלברטו הציגו את הכדורגל השלם ביותר שנראה בגמר מונדיאל.
פלה נגח את הראשון, רוברטו בונינסניה עוד השווה, אבל ז'רסון הלם מחוץ לרחבה וז'אירזיניו המשיך את מסע הכיבושים שלו אחרי הורדה גאונית בראש של פלה. אבל הרגע שנחרת לנצח הגיע בשער הרביעי: רצף מסירות מופלא, ארוך ומדויק, כמעט יהיר, הסתיים במסירה של פלה לדהירה של קרלוס אלברטו, שבעט לרשת את אחד השערים הקבוצתיים הגדולים בתולדות הכדורגל. ברזיל לא רק זכתה במונדיאל השלישי שלה ולקחה את גביע ז'יל רימה לצמיתות, אלא הפכה לאגדה, ולהוכחה נדירה שלפעמים הכדורגל היפהפה יכול גם לנצח לאורך כל הדרך.
הכדורגל היפה ניצח. פלה חוגג
(צילום: AP)
(צפו בברזיל מפרקת את איטליה בהצגה הגדולה בתולדות הגמרים)
