בחודשים הראשונים של 1954, כלומר לפני 71 שנים, הרץ הבריטי הנודע רוג'ר בניסטר הוריד את כמות האימונים שלו לפעם בשבוע. משהו כמו 45 דקות בהפסקת לימודי הרפואה שלו. להיות רופא – זו הייתה המשימה מספר 1 של חייו באותו זמן. הוא הצליח בכך והפך לנוירולוג, אבל גם שינוי סדר העדיפויות לא הרחיק אותו לגמרי מהמסלול, או מנע ממנו לעשות היסטוריה.
ד"ר בניסטר ייזכר לנצח כגבר הראשון שחצה את מרחק המייל, 1,609 מטרים, בפחות מ-4 דקות. ליתר דיוק, 3:59.4 דקות לפי מדידת שעון ידני שהיה נהוג אז. 3,000 צופים עודדו אותו בהתלהבות באוקספורד, והעובדה שנעזר במכתיבי קצב, כלומר "מושכים", לא הייתה אסורה אז. בתקופה ההיא ניהל בניסטר מאבק ספורטיבי עיקש מול רץ אוסטרלי נהדר, ג'ון לנדי, שאחרי. חודש וחצי שיפר בצורה דרסטית את השיא הטרי והעמיד אותו על 3:58.0. בשיאם, מאוחר יותר באותה שנה, 10 מיליון מאזינים הקשיבו ברדיו לקרב ביניהם במשחקי חבר העמים הבריטי, שם ניצח בניסטר. לנדי הוביל, אבל מבט ממושך מדי לזיהוי מיקומו של בניסטר הספיק לאנגלי כדי לעקוף אותו. הייתה זו הפעם הראשונה בה ירדו שני רצים מ-4 דקות יחד במרחק המייל.
אחרי שיעור ההיסטוריה הקצר, נגיע לתכלס. בחודש הבא, 26.6, אמור להיערך בפריז אירוע מיוחד. האלופה האולימפית הנהדרת ב-1,500 מ' (שלוש פעמים ברציפות) והסגנית ב-5,000 מ', פיית' קיפייגון הקנייתית, תנסה להפוך לאישה הראשונה שיורדת מארבע דקות במייל. ובדיוק כמו במבצע המיוחד לירידה משעתיים במרתון שחברות נייקי ואינאוס תפרו עבור אליוד קיפצ'וגה, גם הפעם נייקי מפיקה את הריצה, שלא תהיה חלק מתחרות אלא אך ורק בשביל הריגוש. לא רצים מייל באולימפיאדה ובאליפויות העולם, ורק מומחים יכולים להגיד לכם מהם השיאים הנוכחיים, אבל ברגע שישנה אפשרות לפרוץ מחסום מסוים – הריצה פתאום מעוררת התלהבות.
המטרה אינה לקבוע שיא עולם, מאחר שהתוצאה לא תוכר על ידי התאחדות האתלטיקה הבינלאומית בגלל התנאים המיטיבים. התוצאה המטורפת של קיפצ'וגה בווינה ב-2019 (1:59.40 שעות) לא נחשבת רשמית כתוצאה הטובה בכל הזמנים, לאור העובדה שזכה למכתיבי קצב, אורות על המסלול ואמצעי עזר אחרים, הכל לטובת מסע קידום של נעליים חדשות. בעצם, הקו המחבר האמיתי בין האתגרים של קיפצ'וגה וקיפייגון, מעבר למעורבות של נייקי, הוא בחינת קצה גבול יכולת האדם. לבדוק מה הגוף האנושי מסוגל להפיק מעצמו אם מספקים לו מעטפת אופטימלית. זו המשיכה של הקהל ושל חברת הענק, שרוצה להיות מקושרת עם הישגים כאלה.
4 צפייה בגלריה
לא נחשבת רשמית כתוצאה הטובה בכל הזמנים. אליוד קיפצ'וגה אחרי מרתון וינה ב-2019
(צילום: רויטרס)
לרדת מ-4
ריצת המייל התפתחה באתלטיקה במחצית השנייה של המאה ה-19, במיוחד באנגליה וארה"ב. למרות שאינה משולבת בתחרויות הגדולות (דומה מדי לריצת ה-1,500), יש לה מסורת עתיקה והבריטים והאמריקאים קשורים אליה רגשית – ולכן היא עדיין מעוררת עניין רב, שלא לדבר על המעמד המיתי של בניסטר. מצד שני, הישג השיא בריצה מוכר כשיא עולם רשמי, בניגוד למקצועות אחרים שהוסרו במשך הזמן מלוח התחרויות. שיא העולם הנוכחי לגברים שייך באופן לא מפתיע לשיאן ה-1,500 מ', הישאם אל גרוז' המרוקאי, 3:43.13 דקות. מאחר שרצי הצמרת לא ממש מתעניינים בשיא הזה, הוא נותר על כנו כבר 26 שנה.
ואצל הנשים? לא במקרה נבחרה קיפייגון להוביל את המהלך, מאחר שהיא מחזיקה בשיא העולם כבר קרוב לשנתיים, מאז שקבעה 4:07.64 דקות. פרט לכך, מדובר באחת מהספורטאיות המובילות החתומות בנייקי, ועובדת עם אותו צוות מקצועי כמו של קיפצ'וגה, שגם אחרי פרישתו ממשיך לשתף פעולה עם החברה.
"לרדת מ-4 – פיית' קיפייגון נגד ארבע הדקות במייל", כך קוראים לאירוע, ועד כמה שזה יישמע מוזר, נראה שיהיה לה קשה הרבה יותר מאשר לקיפצ'וגה, שהתוצאה שלו הייתה חייזרית גם כשלוקחים בחשבון את העזרה שקיבל. יש הטוענים שלמעשה, המשימה שעומדת בפני קיפייגון היא בלתי אפשרית להשלמה. אחרי שקיפייגון בת ה-31, שגובהה 1.57 מ', השוותה את שיא העולם ב-1,000 מ', עוד מרחק שלא רואים באליפויות הגדולות, טען רוברט ג'ונסון, פרשן אתלטיקה בולט באתר "לטס ראן", כי האתגר הפעם הוא "קשקוש, ומה שמבקשים מקיפייגון לעשות הוא דמיוני". ספקנים אחרים טוענים כי היא יכולה להוריד שנייה או שתיים מהשיא בתנאים שיוענקו לה, אבל לא שבע שניות שלמות.
סימני השאלה לא מרתיעים כלל את אנשי נייקי, שעובדים על פרטי המבצע וכבר עוררו עניין עצום בעולם. ההערכה כרגע היא שבכל אחד מארבע ההקפות של המסלול ייכנסו לריצה מושכות אחרות שיאתגרו את קיפייגון עד הקצה, ואולי אף רץ גבר. מן הסתם, כפי שקרה עם קיפצ'וגה, מעורבות גם נעלי סיבי פחם חדשות שייכנסו לשוק, ומאחר שיכולת גבוהה ב-800 מ' הכרחית להצלחה במייל, נבחר האצטדיון הפריזאי שרלטי שבו התקיימה בשנה שעברה ריצת 800 אדירה שבה ירדו כל הרצים הגברים מ-1:42 דקות. מדובר במסלול מהיר ביותר עם תנאי אקלים מתאימים ברוב תקופות השנה. הכל בשביל פיית'.
התוצאה תהיה בונוס נחמד עבור נייקי. ההערכות הן שההתעקשות על המהלך הזה נובעת מהירידה במכירות ומשחיקת המעמד של החברה בשוק ההנעלה והביגוד הספורטיבי הבינלאומי. אם היא תצליח להחזיר את עצמה לטופ בפיתוח הטכנולוגי, שוב רצים מקצוענים וחובבים מכל העולם יתנפלו על הציוד המתקדם שלה.
וזו עוד שאלה: מה זו ריצה חוקית, מתי אלו רק תנאים משופרים עבור ההצגה, ומתי זה עובר את הגבול למה שאנשים מכנים "סימום דרך נעליים"? אין פה תשובה פשוטה. המבקרים של אתגר קיפייגון כבר טוענים שהנעליים שיועמדו לרשותה, מותאמות אחרי מדידות של גופה ומבדקים שונים, מהוות טעם לפגם, וחוצות את גבול היכולת האנושית מאחר שהן מסייעות בצורה לא פרופורציונלית ליכולת הפיזית. הדבר מצטרף לביקורת נרחבת יותר, על היתרון העצום שמקבלים רצים למרחקים ארוכים שיש להם גישה לנעליים שהובילו לתוצאות מדהימות בשנים האחרונות, ציוד שאין לכל המתחרים.
גם היא עצמה לא מפחדת מהתמודדות עם מחסום ארבע הדקות האימתני. קיפייגון כבר ראתה ועשתה הכל. אחרי שהרסה לסיפאן חסן ההולנדית את הניסיון לנצח בהתקפת המשולש האולימפית, כל המרחקים שבין 1,500 ל-10.000 מ', היא מאמינה שתעמוד גם באתגר הזה. "אני אלופה אולימפית שלוש פעמים. השגתי תארים באליפויות העולם. מה עוד? למה לא לחלום מחוץ לקופסה? אמרתי לעצמי: אם את מאמינה בעצמך ובצוות שלך ובמקביל הצוות מאמין בך, את יכולה לעשות את זה", אמרה קיפייגון בביטחון רב.
קיפייגון שיחקה כדורגל עד גיל 14 בטרם גילתה את עולם האתלטיקה, ונשואה לרץ בן ארצה טימותי קיטום, שזכה במדליית ארד בריצה ההיסטורית ל-800 מ' בלונדון 2012, שבה דייויד רודישה שבר את שיא העולם. היא כבר הייתה אחראית בעבר לתואר "הראשונה ש...": היא הראשונה שירדה מ-3:50 דקות ב-1,500, וכיום עומדת על 3:49.04. מנכ"ל נייקי, אליוט היל, אומר: "פיית' היא כישרון של פעם בדור. צוות המומחים שלנו יספק לה חדשנות מהפכנית בלבוש ובהנעלה, שתעזור לה להשיג מטרה היסטורית. יהיו כמובן אורות מהבהבים שיעזרו לה להביא את דיוק הריצה עד הקצה, וגם הרצות המיומנות יגנו עליה מהרוח באצטדיון. זה ניסיון להשלים הישג נגד כל הסיכויים".
4 צפייה בגלריה
הקהל מחפש שואו. דופלנטיס ו-וארהולם לאחר שהתחרו בריצת 100 מטר
(צילום: Fabrice COFFRINI / AFP)
למרות שהיוזמה אינה של התאחדות האתלטיקה העולמית, היא בהחלט תואמת את החזון שלה. הבוסים יודעים שמה שהקהל מחפש באמת זה שואו ושותפות ברגע ייחודי. וכך נולדה, למשל, אליפות העולם האולטימטיבית שתיערך לראשונה בשנה הבאה, ובה פרסי ענק והזנקה של הטובים ביותר בלבד אמורים להוביל לתוצאות היסטוריות. לא יהיה מפתיע לראות גם עוד אירועים בסגנון פנטזיה, כמו ריצת 100 המטרים שבה שיאן העולם הפנומנלי בקפיצה במוט, ארמנד דופלנטיס, התחרה בשיאן העולם ב-400 מ' קארסטן וארהולם. אנשים משלמים הרבה בשביל לראות את סופרמן וספיידרמן הולכים מכות.
לא ממש חשוב איך התוצאה תושג. כל מה שהמעורבים כרגע רוצים הוא שהתוצאה תושג והזיקוקים יופעלו.
פורסם לראשונה: 01:30, 08.05.25
