הפועל ת"א העמידה העונה קבוצה עם שחקנים מהשורה הראשונה, מאמן שזכה ביורוליג, תקציב כמעט בלתי מוגבל ומטרה ברורה להיאבק באריות המפעל כבר בעונתה הראשונה. אבל אם נחזור כמה שנים אחורה, נגלה מציאות אחרת לגמרי: קבוצה חלשה, מתפרקת, כזו שאפילו ירדה ליגה. אוהדים התרחקו ממנה כמו מאש. מועדון שלא הצליח להסתכל בגובה העיניים ליריבות כמו מכבי תל אביב, הפועל ירושלים ואפילו הפועל חולון.
קבוצה שאם הייתה מפסידה בדרבי ב-15 הפרש, הייתה מתנחמת ב"העיקר שלא קיבלנו 30". כן, היו ישראלים. היו שחקני בית. אבל זהות? על איזו זהות בדיוק דיברו כאן? זו לא הייתה זהות של מועדון גדול – זו הייתה זהות של לוזריות. ואז הגיע עופר ינאי.
הוא לקח מועדון מרוסק, השקיע סכומים חסרי תקדים בכדורסל הישראלי והפך את הפועל תל אביב מקבוצה שירדה לליגה הלאומית למועמדת לגיטימית להתמודדות בצמרת היורוליג.
אז למה חלק מהקהל כל כך נגדו?
1. חוסר מקום לישראלים: נכון, הסגל האירופי נשען בעיקר על זרים. אבל בואו נהיה כנים: הישראלים פשוט לא מתקרבים לרמה של הזרים שהובאו. זו לא אפליה – זו מקצוענות.
2. איבוד הזהות. כבר דיברנו על "הזהות" ההיא. לפעמים, כדי להפוך למועדון מנצח, צריך להחליף דיסקט. זהות לא אמורה להיות תירוץ לבינוניות.
3. המעבר ליד אליהו: היכל שלמה בשיפוצים. להעביר את הקבוצה לירושלים היה גובה מחיר מקצועי ופיזי כבד. ההחלטה להישאר בתל אביב הייתה עניינית ומתבקשת.
מדהים לראות כמה חוסר הערכה יש כלפי מי שבנה כאן מהפכה. אם הקהל יצליח להבריח אותו – אל תתפלאו אם תחזור גם אותה "זהות" ישנה, זו שהסתפקה בלא להפסיד ב-30.
גם לכם יש מה להגיד? כתבו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד:
כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש
