"אני אהיה שם להדריך אותך כשהצרות יתחילו לפסוע לצדך, וכשהעולם המלוכלך הזה יהיה קר אלייך יש לי שתי ידיים חסונות להחזיק אותך, כי כשהעולם בעט בי לכל עבר, את היית שם להרים אותי מהרצפה".
ג'סיקה ספרינגסטין (29) תהיה אחת מארבע הנציגות של ארה"ב בתחרות קפיצות הסוסים ותיסע לטוקיו עם הסוס הבלגי שלה, דון חואן דון ואן דה דונקהפה. ספרינגסטין פירסמה את ההודעה על בחירתה באינסטגרם: "חלמתי על זה מאז שאני זוכרת את עצמי. תודה לכל הסובבים שלי שעזרו לי להפוך את זה למציאות. טוקיו, הנה אנו באים".
2 צפייה בגלריה
ג'סיקה ספרינגסטין בפעולה
ג'סיקה ספרינגסטין בפעולה
התאהבה בסוסים בגיל מוקדם. ג'סיקה ספרינגסטין
(צילום: AP)
2 צפייה בגלריה
ג'סיקה ספרינגסטין בפעולה
ג'סיקה ספרינגסטין בפעולה
ספרינגסטין בפעולה
(צילום: AP)
אז מה הסיפור? ג'סיקה היא אחת משלושת הילדים של האייקון המוזיקלי ברוס ספרינגסטין. היא התחילה להתאמן ברכיבת סוסים בערך בגיל שש, הגיל שבו אבא שלה כתב לה את השיר המקסים למעלה, אחד השירים הפופולריים באמריקה לריקוד אב ובת בחתונה.
ספרינגסטין נמצאת כבר זמן רב בצמרת תחרויות קפיצות הסוסים לנשים. היא הייתה מחליפה באולימפיאדת לונדון 2012 ובריו 2016 פספסה במעט את המשלחת. "החלום שלי היה תמיד לייצג את ארה"ב", אמרה בתו של האחד האייקונים הגדולים במדינה. "כששני האחים שלי ואני היינו בגיל בית הספר, אבא שלי החזיר את המשפחה מקליפורניה לניו ג'רזי. הוא לא רצה שנגדל ליד הפפראצי. גרנו בחווה ענקית, ותמיד היו סביבי חיות, אבל הסוסים היו אהבת חיי מאז שאני זוכרת את עצמי".
ג'סיקה עם אביה ברוס ספרינגסטין
עם אימה בצעירותה
היא התחילה לרכב בגיל ארבע, וכעבור שנתיים קיבלה את הפוני הראשון שלה. "כמו כל ילדה, הייתי מאוהבת בפוני שלי. הייתה לי אובססיה אליו", סיפרה בעבר. "בעיקר בגלל שהוא לא היה מפסיק לזרוק אותי מעליו". לדברי אימה (חלק מלהקת אי סטריט בנד, המלווה הקבועה של ספרינגסטין) תמיד הייתה מסורה, עם תיאבון ללמוד, אהבה עצומה לרכיבה, ובעיקר יצר תחרות אינסופי. "אני חושבת שמה שמיוחד בהורים שלי הוא לא רק שהם התאהבו במוזיקה בגיל מאוד מוקדם, אלא שהם הבינו כמה זה נדיר לתפוס שאתה באמת באמת אוהב משהו ורוצה לעשות אותו עם תשוקה", סיפרה ספרינגסטין בראיון שערכה.
"וכשהם קלטו שאני מאוהבת ברכיבה על סוסים, הם מעולם לא דחפו אותי, אבל הם נתנו לי להבין שבני אדם לא מוצאים אהבות כאלו כל יום, שצריך להשקיע באהבה הזו, להפרות אותה, ואז היא גם מחזירה לך. כשבגרתי, זה רק התחזק כי ראיתי כמה אהבה הם נתנו וכמה הם השקיעו במוזיקה וכמה היא לא הפסיקה לתת להם מבחינה חומרית, אבל בעיקר בחיי הנפש שלהם".

עוצר הופעות

חוץ מקריירת קפיצות הסוסים שלה, ספרינגסטין דיגמנה במשך תקופה קצרה והיא נחשבת לשגרירת בית האופנה גוצ'י בתחרויות הסוסים. למרות שספורט קפיצות הסוסים הוא לא בדיוק האסוציאציה הראשונה שמתקשרת לאבא עם הצווארון הכחול, ההורים שלה ליוו אותה לאורך כל הדרך. "היינו בתחרויות שלה במשך שנים, ושאתה עד לכל כך הרבה תחרויות, אתה מתחיל להבין כמה זה קשה, ובאיזה הישג מדובר כדי להגיע בכלל לתחרות", אמר האבא ברוס. "שנים של אימונים מסתכמים לדקה וחצי של רכיבה. זה שיעור קשה לחיים, קשה כאב לצפות בזה. כמוזיקאי, אם משהו לא טוב קורה בשיר אתה יכול לעצור ולהתחיל אותו מחדש, לשיר אותו לילה לאחר מכן שוב. לג'סיקה אין את הלוקסוס הזה".
ג'סיקה מסכימה עם אביה: "הדקות שאתה נמצא בתחרות הן דקות של קסם שאי אפשר לדמיין ולתאר אותן, ואי אפשר להשוות אותן לשום מקצוע בעולם, וזה לא משנה אם אתה מצליח או לא. אין שום דבר אחר שחודר אליך כשאתה על המסלול, יש את הקשר, את החיבור בין האדם לסוס. אני חייבת לספורט הזה כמעט הכל. הוא לימד אותי על משמעת, סבלנות, התמדה, החלטיות, יכולת איפוק. הסוס חש בך פחד. התחרויות מחייבות את הרוכבים לרגישות פיזית ופסיכולוגית עם הסוסים. צורך להיות קשוב לצרכים של הסוס, לשמוע את הסימנים שהוא משדר, וחייבים להישאר מאופקים כשהסוס לא נענה או לא מבין את ההוראות של הרוכב. אני יודעת שהרבה אנשים מסתכלים על המקצוע הזה ולא מבינים למה זה ספורט בכלל. אבל לי אין ספק בזה".
ספרינגסטין הדוגמנית
משפחת ספרינגסטין עצמה לא תגיע לטוקיו כדי לעודד את ג'סיקה בגלל הגבלות הקורונה, אבל מסע ההופעות החדש של האבא, שהוא בעצם מופע אינטימי באותו תיאטרון בברודוויי, "ספרינגסטין על ברודוויי", כבר הודיע שלא ייערכו שום הופעות בין התאריכים שני לשביעי באוגוסט, הימים שבהם תיערך התחרות.