אין קבוצה מתסכלת כמו בית"ר ירושלים, היא משחקת את הפור־פליי הארוך בהיסטוריה. בכל פעם היא גורמת לכולם לחשוב שהפעם זה אמיתי, ואז מפסידה. הניצחון על הפועל ת"א בגביע הטוטו היה ניצחון בוגר, שהושג בזכות שקט ורוגע מול כאוס במרכז השדה של הפועל ת"א. ואז הגיע המשחק מול הפועל באר־שבע, שהראתה מהי בגרות אמיתית.
זה היה 0:1 שקרן, הפערים על המגרש היו גדולים כמו המרחק בינינו לאירופה. ושוב, נראה שבית"ר לא שם עדיין. כמו במערכון האגדי של רחוב סומסום, היא הולכת ממקום למקום ואף פעם לא מגיעה ל"שם" - איפה שנמצאות מכבי ת"א והפועל באר־שבע. קבוצה עם ירדן שועה ועומר אצילי אמורה להיות מועמדת טבעית לאליפות. לא משנה כמה יגידו שהיא לא, היא כן. אפילו מכבי חיפה עזרה לה בזה: היא יצאה מהמאבק לפני נובמבר. הבמה כולה של בית"ר. אז אולי תעשו כבר את קפיצת המדרגה הזאת? מדובר בסך הכל בלנצח כמה משחקים בליגת העל.
הערב לבית"ר יש עוד הזדמנות, ייתכן שהפעם היא בלתי חוזרת. מול מכבי ת"א החבולה, העייפה ובעיקר הבינונית. כן, היה לה משחק טוב נגד אסטון וילה. אם דור פרץ היה נולד חלוץ אז היא גם הייתה מובילה 0:1, אבל אלה סיפורים שמתאימים לעידן בו ספרנו הפסדים בכבוד, וסיפרנו לעצמנו שלא נפלנו מהיריבה האירופית בשום דבר - חוץ מזה שהיא כבשה יותר שערים וניצחה.
זאת עדיין קבוצה שהחליפה את רוב החלקים שלה ועדיין לא התחברה. זה מספיק נגד בני ריינה, אבל בטווח הרחוק מכבי צריך להיות לחוצה מהיכולת הזו. היא מנסה לחבר את קרווין אנדרדה ולהבין למה יון ניקולאסקו לא כובש כמו שהבטיחו לה. המשחק מול וילה היה טוב, אבל המשחק מול ריינה היה קשה מאוד לצפייה, וזה עוד לפני שהגענו למופע הנהי של סעיד בסול בסיומו.
אפרורית ופחדנית
כל מה שהגנת בית"ר צריכה לעשות זה לא לגרום לפנדלים מעבירות בקצה הרחבה על רוי רביבו או אושר דוידה, נראה שחוץ מסחיטת פנדלים להתקפת מכבי ת"א אין מה למכור. הקטע עם דור פרץ כחלוץ מיצה את עצמו לחלוטין, הוא עוד לא מוכן להיות ערן זהבי. השחקנים שאמורים להביא את הברק עדיין עסוקים בקשיי התאקלמות, ובכך מתקבלת גרסה אפרורית של מכבי ת"א עם שחקנים שמפחדים לזוז מהעמדות שלהם, כנראה מחשש שז'רקו לאזטיץ' יצעק עליהם.
גם כשקצב המשחק גבוה, אין מי שיעשה את הפעולה האחרונה. עם כל הכבוד לרביבו, לא יכול להיות שמכבי ת"א בונה על הברקות רק מהמגן השמאלי שלה. דוידה שחקן מסוכן, אבל בכל פעם שהוא מגיע למצב - מבינים למה הוא כאן ולא בליגה טובה יותר.
אם ברק יצחקי ראה את המשחקים מול ריינה ואסטון וילה, הוא יודע שאין לו ממה לחשוש. השאלה הגדולה היא האם השחקנים שלו יודעים את זה. גם הוא לא מאמין למחמאות שהוא נתן למכבי ת"א על "הסגל העמוק והרחב". על פניו ללאזטיץ' יש המון שמות, בפועל זאת לא שיקגו בולס של הניינטיז. בית"ר אמנם הפסידה לבאר־שבע, אבל יכולה לברך על כך שזה מאחוריה. גם הערב יהיה קשה, אבל לא בלתי אפשרי.
עדיף לשחק בלילה
זוכרים את הימים שהפועל ת"א נראתה כמו קבוצת צמרת? אלה היו שבועיים נהדרים להיות בהם אדום. אלפי אוהדים בטדי ושעה מושלמת לכדורגל לא הצליחו לגרום לקבוצה של אליניב ברדה להיראות טוב. גם לא העובדה שהיריבה הייתה הפועל ירושלים, שמשבוע לשבוע קשה לראות איך היא נשארת בליגה. הכדורגל היה קשה לצפייה, וזה חבל כי היו ילדים ביציע. הם בטח חזרו הביתה ודרשו מיד לראות משחק של ריאל מדריד כדי לתקן את הרושם מכדורגל. ההורים היו צריכים להסביר להם שזה בדרך כלל לא ככה. בלב הם ידעו שזה שקר: ככה בדיוק הכדורגל הישראלי נראה.
ברדה ראה שיפור במחצית השנייה, היה קצת קשה להבין על מה הוא מדבר. נשמע קצת כמו מסאי דגו בהתבטאות המפורסמת בשנה שעברה אחרי התיקו מול עפולה בליגה הלאומית ("גם נקודה היא משהו"). הוכחה לכך שכל מאמן יודע לערבב כשהוא רוצה. מזל שיש פגרה אחרי 0:0 נוראי שכזה, אולי נשכח בזמן הזה את הפנים האמיתיות של ליגת העל. משחקים כאלה צריך לשחק ב-23 בלילה.
אבוקסיס מככב
קברו את הקריירה של יוסי אבוקסיס. קבעו שהוא אשם בהתרסקות של הפועל ת"א, וגם בחוסר ההצלחה של בית"ר ירושלים. עוד קצת והיו מאשימים אותו גם בכישלונות של נבחרת ישראל. ובכן, איפה אותם מבקרים עכשיו? הוא חזר לעצמו בנתניה, וסגר אתמול ארבעה ניצחונות רצופים. ומה עם הביקורת שהוא ספג לאורך השנים על הסגנון ההגנתי? גם הן לא רלוונטיות ליוסי אבוקסיס 2025/26. נתניה משחקת כדורגל אמיץ, מלהיב, אפילו סוחף. היא היחידה בליגה שהפגרה לא באה לה בטוב. היא בשיא המומנטום ומי כמו אבוקסיס יודע כמה הכדורגל הפכפך.
פורסם לראשונה: 01:30, 09.11.25
