מכבי ת"א אולי פחות מוכשרת כרגע מגרסאות נוצצות יותר שלה, והיא בוודאי עוד צריכה להתחזק, אבל קני מילר כבר החזיר לה תכונה שהייתה חסרה לה מאוד בעונה שעברה: רוגע. במשחקים הגדולים תחת ז'רקו לאזטיץ', הצהובים נטו לאבד את העשתונות, להסתבך עם עצמם ולהיראות כאילו כל התקפה של היריבה היא אירוע חירום. אתמול בבלומפילד קיבלנו שוב את מכבי הישנה והטובה: מסודרת, בטוחה בעצמה ובעיקר שולטת במגרש.
בסופו של דבר, כדורגל לא תמיד מוכרח להיות מסובך. שלישייה חזקה במרכז השדה, חלוקת תפקידים ברורה ובלי אלתורים שהופכים בסוף למופע סטנדאפ. באמת שלא צריך הרבה יותר מזה. אין צורך בניסויים מוזרים, בהמצאות טקטיות או במערכים שנראים כאילו המאמן מנסה להוכיח שהוא האדם החכם ביותר בעולם. מילר, שלא כמו לאזטיץ', לא נלחם נגד כולם כל הזמן. הרכב הגיוני מוביל לתוצאה הגיונית. בוודאי שזה מספיק מול הגרסה הנוכחית של מכבי חיפה, שעוד נאבקת בשדים מהעונה שעברה, שלא פתחה דף חדש באמת.
וכמו בימים שבהם הסדר וההיררכיה שלטו בקריית־שלום, גם למכבי ת"א הזאת יש כוכב אחד ברור, והיתר צריכים לעזור לו לנצח. פעם זה היה אבי נימני, אחר כך ערן זהבי, ועכשיו זה דור פרץ.
לקח למיץ' גולדהאר זמן לסגור איתו בקיץ, אבל בינתיים הקשר רק מחזק את מעמדו כשחקן מספר 1 של הצהובים. מתחיל להיות לו קל מדי לכבוש בליגת העל: התזמון מושלם, מנצל את העוצמות שלו ומעניש כמעט בכל הזדמנות ויש לו ביטחון עצמי של כריסטיאנו רונאלדו.
העונה גם לא יהיה לו עומס אירופי, ולמרות האכזבה הגדולה מההדחה, מבחינת הליגה זה עשוי להפוך ליתרון משמעותי. פרץ סיפק צמד ובישול, האוהדים קיבלו בחזרה את גבי קניקובסקי, וכבר במחצית כמעט כולם בבלומפילד שכחו מהמפלה באירופה, מרסיסי המחאה נגד גולדהאר וסימני השאלה סביב מילר עצמו.
ובצד השני, מכבי חיפה סיפקה עוד משחק עלוב שיערער עוד יותר את המערכת הלא יציבה ממילא. אפשר לדבר על השינויים שליאור רפאלוב ביצע בקיץ, על בניית הסגל ועל זמן שעדיין דרוש לחיבור, אבל יש דברים שאי אפשר לתרץ. קבוצה של בכר לא יכולה להגיע לבלומפילד ולספוג שלושה שערים בכזאת קלות. לא משנה איזה סגל סידרו לו, מאחד המאמנים הישראלים הגדולים אי פעם מצופה להוציא הרבה יותר. מכבי חיפה לא יכולה להיראות ככה מול היריבה הכי גדולה שלה, זאת שאוהדיה הכי שונאים. חיפה לא ניסתה אפילו לשרוט ולהילחם בציפורניים.
הקדנציה הנוכחית של בכר הולכת ומידרדרת למחוזות מביכים. במקום להחזיר את מכבי חיפה לימיה הגדולים, הוא הולך ומתרחק מהם. אם גם במשחק שאמור להגדיר את העונה שלו הקבוצה נראית חסרת אונים (ברוניניו ועוד 10), השאלה כבר איננה אם יש משבר. אלא איפה הוא ייעצר. כמה כסף מכבי חיפה תמשיך לשפוך עד שהיא תגלה שהבעיה היא בכלל בניהול? עוד ועוד שמות נוצצים יגיעו, ולא יצליחו אפילו להגיע להזדמנות ראויה מול רועי משפתי. בתוספת הזמן נרשמה התעוררות מבורכת, חבל שהוסיפו רק ארבע דקות.






