הדמעות שזלגו על הלחיים של מסי לא נזלו רק אצלו. הן ירדו אצל כל אחד מאיתנו. אלו לא היו דמעות של הפסד, אלא דמעות של פרידה מתקופת חיים, קו הסיום של פיסת היסטוריה נדירה ורגע זיקוק של אושר טהור, שגלגל לתוכו שנים של הנאה צרופה מול האמן הגדול ביותר שידע הספורט. בטנגו האחרון שלו, מסי העניק לנו שירת ברבור שכולה זהב – הטורניר הגדול והמרהיב ביותר בקריירה שלו.
אבל הסיפור האמיתי לא היה הפרידה, אלא הדרך שבה זה קרה. את מסי לא עצר הזמן, אלא היצירה של מסי עצמו. עצרה אותו הנבחרת שהוא בעצמו חצב באבן. ילדים שנשמו את האוויר של "לה מסיה", שגדלו על כל צעד שלו, שלמדו לעוף רק מצפייה בצעדי הריקוד שלו על הדשא. הילדים שצעקו "מסיייי" רגע לפני שהפציצו את הכדור במגרש הבלטות בשכונה.
לאו מסי בדמעות
(צילום: AP Photo/Pamela Smith)
הוא הגיע לטורניר הזה כשרבים כבר מיהרו לשרטט את הסוף, סיפרו שהוא מבוגר מדי, מעבר לשיא, וכבר הספיק לפרוש לנוח תחת השמש החמימה של מיאמי. אך מסי, בדרכו החייזרית, הראה שהשמש הזו רק החזירה לו את הברק.
בטורניר שבו הכוכבים הוותיקים דעכו בשקט והצעירים הגיעו לזרוח, מסי עמד בדיוק בתווך. הוא היה גם הפרק המפואר שמסתיים וגם מופע היחיד המהפנט ביותר שנראה על המגרש. כמו ששלמה בנה את המקדש על היסודות שהניח דוד, כמו שברניני יצק אבן ושיש לתוך החזון של מיכלאנג'לו, כמו שאריסטו העמיק את הרוח של אפלטון, וכמו שמוצרט הלחין צלילים חדשים לתוך המורשת המוזיקלית שקיבל מבאך – כך לאמין ימאל, פדרי, קוברסי ורודרי פשוט ממשיכים בשביל שמסי חצב עבורם.
מסי, השריד האחרון והמפואר של ברצלונה האגדית, עמד אל מול הברצלונה שהוא בעצמו ילד. דור שלם של נערים שכל רוחם היא תשוקה אחת: להיות מסי. העברת המקל ההיסטורית של בארסה הגדולה, כשצ'אבי, אינייסטה ודוד וייה ביציע, עם מסי על הדשא, אל בארסה של המחר, נחתמה סופית בגמר.
הקלישאה "אל תבכה כי זה נגמר, חייך כי זה קרה" מעולם לא הייתה חיה, שורפת ומדויקת יותר. תודה על כל שער שנחת ברשת, על כל בישול שנרקם באמנות, על כל דריבל שהרעיד את היציע, על כל תפיסת ראש מול קסם בלתי נתפס, ועל כל רגע שבו הפכת את המשחק הפשוט הזה ליצירת מופת שנקראת כדורגל. ותודה שנתת לכולנו, בפעם האחרונה, לחזות בגדול מכולם.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא.
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים. אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים. אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.
