שליח ynet ו"ידיעות אחרונות" רז שכניק עם אוהדי גרמניה ופרגוואי
(צילום: עוז מועלם)
זה לא היה כדורגל גדול, לא שערים שייכנסו להיסטוריה, אבל בהחלט סרט דרמה משובח עד לשנייה האחרונה. 120 דקות ראשונות במונדיאל, פנדלים, נוקאאוט. גרמניה, אלופת העולם ארבע פעמים, בחוץ כבר בשלב 32 הגדולות. פרגוואי הקטנה בשמינית הגמר. הפתעת ענק.
בוסטון כבר הוכיחה במונדיאל הזה שהיא יודעת לחגוג כדורגל. הסקוטים השתלטו כאן על רחובות, אוהדי מרוקו השאירו אחריהם שירים, דגלים והמולה והעיר לרגע הרגישה כאילו אימצה את הטורניר אל ליבה. אבל דווקא בבוקר של משחק הנוקאאוט בין גרמניה לפרגוואי, התחושה הייתה של עוד יום רגיל בניו אינגלנד. הגרמנים הגיעו, הפרגוואים הגיעו, וגם האוהדים שלהם, אבל לא מהסוג שמשתלט על כיכרות או שר ברחובות עד אמצע הלילה.
ביומיים האחרונים התרגשה בוסטון הרבה יותר מהניצחון הדרמטי של הרד סוקס על היאנקיז בבייסבול מאשר מהמפגש בשלב 32 האחרונות של המונדיאל. בבתי הקפה ובברים עדיין דיברו על פנוויי פארק, והרבה פחות על ההרכב של יוליאן נגלסמן. בעיר שבה הבייסבול, הפוטבול והכדורסל הם דתות של ממש, גם המונדיאל צריך לפעמים להיאבק על תשומת הלב.
הפעם גם האצטדיון בבוסטון לא היה מלא ממש, ונותרו יותר מדי מקומות ריקים וטובים, בוודאי לשלב נוקאאוט במונדיאל, בוודאי למשחק שבו משתתפת אחת האימפריות הגדולות של הכדורגל העולמי. הכרוז ויתר על הכרזת פול האוס רועמת. גרמניה הביאה כמה עשרות אלפים שצבעו את האצטדיון בלבן, כשמאחורי אחד השערים התרכז גדוד מלא בדגלים ובמעלה היציעים חירפו הגרמנים את נפשם ואת גופם מול השמש הקופחת של בוסטון אחר הצהריים. נקווה שקרם ההגנה היה חלק מההרכב שלהם. הפרגוואים התמקמו מאחורי אחד השערים המרכזיים עם כמה אלפים שיודעים לשיר, אבל לא עושים את זה יותר מדי. אולי הם פשוט קיוו לשמור את הכוחות להארכה.
על כר הדשא התפתחה מחצית גרמנית קלאסית. לחץ בלתי פוסק, שליטה מוחלטת בכדור וניסיון לדחוק את פרגוואי עמוק לתוך הרחבה שלה. הפרגוואים בקושי הצליחו לעבור את קו החצי והסתפקו בכדורים ארוכים ובתקווה שמשהו יקרה בהתקפה. הגרמנים, מצדם, התקשו מאוד לפרוץ את ההגנה המעובה והקשוחה והקרבות התנהלו בעיקר במטרים האחרונים, שם כל ניסיון נבלם בעוד רגל, בעוד גוף ובעוד תיקול של פרגוואי.
ואז, בהתקפה ראשונה של פרגוואי...
הרעש היחיד ביציעים הגיע דווקא מהאוהדים הפרגוואים, אחרי שהנבחרת שלהם סוף סוף עברה את החצי ואפילו זכתה בקרן. באותו רגע זה הרגיש כמו אירוע היסטורי קטן. איש לא העלה בדעתו מה יקרה כמה דקות אחר כך.
משום מקום, דווקא אחרי אותה קרן, הגיעה בדקה ה-42 ההגבהה של מטיאס גלארסה. ההגנה הגרמנית, שאולי נמנמה מרוב דקות של שליטה מוחלטת, פשוט חלמה לרגע, וחוליו אנסיסו נגח לרשת של מנואל נוייר בלי אף בלם צמוד אליו. האצטדיון נכנס להלם. הספסל הפרגוואי שפשף עיניים ורץ לדשא כדי להתחבק עם החברים. איזו עקיצה מפוארת.
42 דקות של לחץ גרמני כמעט חד-צדדי הסתיימו בהתקפה אחת קטלנית של הנבחרת מדרום אמריקה. כמו שלימדו אותנו דורות של קבוצות איטלקיות, לא תמיד צריך להחזיק בכדור כדי להחזיק בתוצאה. המחצית ירדה על בוסטון עם 0:1 מפתיע לפרגוואי. בבוקס העיתונות נראו לא מעט עיתונאים גרמנים מתקתקים בעצבנות למערכות, והמילה “שייסה” הפכה למוטיב מרכזי בשיחות ביניהם. האוהדים הפרגוואים שלפו תוף והוכיחו שכשהם רוצים, הם יודעים להפיק חגיגה מוזיקלית קטנה גם בלב בוסטון. עד אותו רגע הם שמרו על איפוק כמעט גרמני, אבל השער של אנסיסו שחרר את כל הבלמים.
הגרמנים הביטו בהם חיוורים, למרות השמש הקופחת של בוסטון. "גם יפן הובילה על ברזיל 0:1", ניסתה אוהדת גרמנייה להתנחם, והתקווה הזאת קיבלה חיזוק כבר בדקה ה-54. הניסיונות להכניס את דניז אונדב לרחבה נקראו פעם אחר פעם על ידי ההגנה הפרגוואית, עד שהבום הגיע. קאי האברץ השווה ל-1:1 בהחלקה לאחור בראשו, אחרי ספק הגבהה, ספק בעיטה של פלוריאן וירץ. הגרמנים באוויר, הבונקר של פרגוואי נפרץ סוף-סוף. בינתיים, לפחות, רק הראשים מדברים בבוסטון.
דווקא היציעים הגרמניים התחילו לאבד סבלנות, ואחרי כמה פעולות לא מוצלחות של הנבחרת שלהם, נשמעו שריקות בוז קלות. עשרות אלפי אוהדים שהגיעו עם ציפיות גבוהות מאוד התקשו להבין איך שליטה כמעט מוחלטת בכדור מתורגמת לשוויון בלבד מול פרגוואי.
בדקה ה-63 הגרמנים ביציעים הראו סימני התלהבות. ג'מאל מוסיאלה נכנס במקום אונדב, והקהל בלבן אהב מאוד את המהלך. מוסיאלה היה אמור לפתוח, לפחות לפי ההערכות המוקדמות, אבל נשאר על הספסל כדי לנסות להכריע את ההגנה האולי-מותשת של פרגוואי. 90 דקות עברו, גם מוסיאלה לא עזר לגרמניה. ההארכה כבר הפכה את הערב הזה לסרט מתח משובח ומלא טוויסטים. בדקה ה-103 ג'ונתן טה כבר חשב שהשלים מהפך גרמני. שער הנגיחה שלו שלח עשרות אלפי אוהדים בלבן לחגיגות, אבל אז הגיע ה-VAR.
האצטדיון המתין חסר נשימה לבדיקה הלא קצרה, וכשהשער נפסל בטענה לעבירה על השוער, הפרגוואים התחבקו כאילו כבשו בעצמם. הגרמנים, מנגד, פלטו אנחת כאב ארוכה, כזו ששומעים בדרך כלל אחרי ספיגה.
המופע של אורלנדו חיל
ואז הגיעו הפנדלים. הדי.ג'יי של בוסטון סיפק את הפסקול האמריקאי המתבקש עם "Sweet Child O’ Mine" של גאנז אנד רוזס, והבעיטות נקבעו בדיוק אל השער שמאחוריו התמקם היציע הגרמני הרועש ביותר, בגבו של נוייר. עשרות אלפי אוהדים בלבן קמו על הרגליים, אבל דווקא קאי האברץ, האיש שהחזיר את גרמניה למשחק, ראה את שוער פרגוואי אורלנדו חיל הודף וכותב את הפרק הראשון בדרך להפוך לגיבור הערב. מאוריסיו העלה את פרגוואי ל-0:1, קימיך איזן, וגוסטבו גומס קבע 1:2.
מוסיאלה שמר על העצבים והשווה ל-2:2 עבור גרמניה אבל גלארסה, שכבר בישל את שער היתרון, הוסיף רגע של קסם עם פנדל גאוני, פשוט וחלש, שנישק את הרשת של נוייר בדרך ל-2:3 לפרגוואי. ניק וולטמאדה נעצר על ידי השוער הפרגוואי, אבל אנטוניו סנבריה שלח את הפנדל שלו החוצה, לאימת אוהדי פרגוואי.
נאדים אמירי קבע 3:3 והחזיר את הלחץ לצד הדרום-אמריקאי. שוב עצר האצטדיון את נשימתו. פביאן בלבואנה נבהל ומצא את הידיים של נוייר, המושיע של גרמניה. פתאום המומנטום עובר לגרמנים, אלא שכאן הגיע עוד טוויסט. ג'ונתן טה, שכבר ראה שער שלו נפסל בהארכה, ניגש לנקודה הלבנה ושלח את הכדור אל שמי בוסטון.
פרגוואי קיבלה הזדמנות שנייה לגמור את זה. אף ציפור לא צייצה, אף אחד לא דיבר, הס הושלך באצטדיון של הפטריוטס. חואן קאנאלה ניגש עם כל פרגוואי על הגב, בעט את הפנדל השישי פנימה, ושלח את הנבחרת שלו לשמינית הגמר באחת ההפתעות הגדולות של מונדיאל 2026. השחקנים של פרגוואי כרע באושר על כר הדשא, הספסל פרץ פנימה והתוף של האוהדים הושקה בבירות צוננות.
כדורגל משחקים לפעמים 120 דקות ולא תמיד גרמניה מנצחת.











