הפודקאסט של פיני גרשון ואהרל'ה ויסברג, פרק 5
המרחק בין הפועל למכבי ת"א ביורוליג גדול מאוד בשלב זה, אבל לליגה הישראלית חוקים משלה, וכאן הסיפור שונה לגמרי.
הזרים הם עדיין הרוב במגרש בחלק הארי של דקות המשחק, אבל מאחר שניתן לשתף רק חמישה מהם, המשמעות של השחקן הישראלי גדולה. הפועל, בגלל כמה סיבות, נמצאת בנחיתות במישור הזה. היא כבר שילמה את המחיר בגמר גביע ווינר, וזה עלול להקשות עליה גם בתארים הבאים בזירה המקומית. נכון, המטרה המרכזית של הקבוצה היא להגיע לרבע גמר היורוליג, להישאר שם עוד עונה (לפחות) ולהרוויח את הכסף הגדול שמתלווה לכך. אבל מה עם אליפות המדינה? גביע המדינה?
קצת קשה להאמין, בעיקר כי היא נחשבה במשך שנים רבות ל"קבוצה הגדולה השנייה בישראל", אבל הפעם האחרונה שהפועל לקחה אליפות הייתה ב־1969. גביע - ב־1993. הפועל ירושלים, הפועל חולון, מכבי ראשל"צ, מכבי חיפה, גליל־עליון וגלבוע/גליל לקחו אליפות במאה הנוכחית. האדומים - לא. לאור העובדה הזאת, ובהתחשב בתקציב הגבוה מאוד של הפועל שבאמת פותח שלל אפשרויות, לא ברור למה הנושא נדחק כל כך נמוך בסדר העדיפויות.
אז יש כמובן תירוצים. עם הפציעה של ים מדר, ועכשיו גם זאת של תומר גינת, הפועל איבדה את שני הישראלים הבכירים שלה. אבל בואו נודה על האמת: לא ברור כמה דקות משחק מדר היה מקבל ביורוליג לצד ואסיליה מיציץ' וכריס ג'ונס. גם טיילר אניס, שחקן עם רזומה מכובד והרבה יכולות, לא רואה מגרש במסגרת הזאת. גינת היה חלק מהרוטציה של הפועל באירופה, אבל זכה לכמות דקות מאוד מוגבלת. אי־אפשר להשוות את זה בשום צורה למה שמקבלים רומן סורקין ותמיר בלאט במכבי. זה היה יותר משהו בסדר גודל של וויל ריימן וג'ון דיברתולומאו.
מה שקורה במשחקים קורה כנראה גם באימונים. סביר שגינת שיחק בהם עם החמישייה השנייה, גיא פלטין שיחק לסירוגין, בר טימור עוד פחות, יפתח זיו ועוז בלייזר - כנראה כמעט שלא. אחר כך, כשהם מגיעים לליגה, הם כמובן מקבלים יותר דקות, אבל כבר יש שתי בעיות: ראשית, הם חלודים. אצל פלטין זה פחות בולט כי הוא ממילא חי מהגנה. אצל טימור, גם בגלל הגיל וגם כי מיעוט הדקות גורם לירידה ביכולות ההתקפיות הנהדרות שיש לו, זה מורגש מאוד. בזיו זה בטוח פוגע, גם במישור המנטלי. יש לו עדיין שאיפות. בלייזר נראה לי יותר עמיד, אבל גם לו בטח לא קל.
הבעיה השנייה היא שהישראלים של הפועל משולבים במשחקים הגדולים של הליגה, כמו הדרבי למשל, לצד הזרים הבכירים, ואלה בדיוק השחקנים שהם לא איתם בחמישייה באימונים (אם, כאמור, הם בכלל משחקים באימונים). בלי דקות משותפות קשה מאוד לייצר כימיה אמיתית, כזו שבה אתה יודע מראש לאן כל שחקן ילך ואיפה הוא אוהב לקבל את הכדור. סורקין, בלאט, אפילו גור לביא, נראים חלק הרבה יותר אינטגרלי במכבי, לא נטע זר.
האם זה אומר שהפועל לא יכולה לקחת אליפות? כמובן שלא. יש הרבה זמן, דברים יכולים להשתנות, וגם עכשיו היא הקבוצה עם חומר השחקנים הטוב ביותר. אבל נדמה שדווקא במישור הזה יש את הפער הכי גדול בין הבעלים לאוהדים. עופר ינאי חולם על אימפריה ברמת היבשת, אבל סביר להניח שלרבים מהאוהדים הדבר הכי חשוב זה לקחת אליפות ממכבי. בסוף, האוהד בעירו הוא חי.
פורסם לראשונה: 01:30, 17.11.25
