המוות הטרגי הבלתי נתפס של שחקן ליברפול דיוגו ז'וטה ואחיו בתאונת דרכים מצטרף לרשימת עשרות ספורטאים שמתו בגיל צעיר מסיבות מגוונות, כשהותירו אחריהם זיכרונות מתוקים ובעיקר אינספור תהיות של "לאן עוד יכלו להגיע".
במונחים של כוכבי רוק, איירטון סנה הלך לעולמו בצורה כמעט מיסטית. כמו גיטריסט שנופל באמצע סולו מהפנט על הבמה, סנה, שהיה בן 34 בלבד, זכה שלוש פעמים באליפות הפורמולה 1 ונחשב לגדול נהגי התקופה, ונפרד מהעולם ב־1994 על מסלול הגראנד פרי של סן מרינו.
סנה נחשב כבר אז לדמות על־אנושית, והיה גיבור לאומי עבור הברזילאים וחובבי המרוצים ברחבי העולם. מותו הפך אותו לאגדה של ממש: מיליון איש ליוו אותו בדרכו האחרונה, ושלושה ימי אבל הוכרזו בברזיל. חודשים ספורים אחר כך, כשנבחרת ברזיל גברה על איטליה בגמר המונדיאל בארה"ב, רבים ייחסו את החמצת הפנדל של רוברטו באג'יו להתערבות שמימית של סנה. גם דייל ארנהרדט מצא את מותו על המסלול, בדייטונה 500, המרוץ המרכזי בסבב נסקאר, עוד לפני שהספיק לממש את כל הפוטנציאל שלו.
בחירה טרגית
לן ביאס, שהיה רק בן 23, נבחר במקום השני בדראפט 1986 על ידי הסלטיקס, לאחר שעסקאות מתוחכמות של רד אאורבך הביאו אותו לשם. הכדורסלן תוכנן לשמש כשחקן השישי בקבוצה הגדולה של בוסטון, שרק זכתה באליפות השלישית שלה, ובהמשך להיכנס לנעליו של לארי בירד ולפתוח עידן חדש. יומיים לאחר הדראפט, במעונות האוניברסיטה במרילנד, השתתף ביאס במסיבת קוקאין. בבוקר שלמחרת התמוטט ומת כתוצאה מדום לב שנגרם ממנת־יתר. בוסטון זוכה באליפות הבאה שלה רק ב־2008.
שנה לאחר מותו של ביאס, בחרה בוסטון ברג'י לואיס – שחקן נוסף שנולד במרילנד – במקום ה־22 בדראפט. גם לואיס יועד להיכנס לנעליו הגדולות של בירד, אך רופאים גילו ליקויים בתפקוד הלב שלו וחלקם הורו לו לפרוש מכדורסל תחרותי. לואיס בחר להאמין לרופאים שהתירו לו להמשיך לשחק, וב־1993 מת במהלך אימון בעקבות דום לב נוסף. לאוהדי בוסטון נותרו יותר מ־20 שנה לחלום על מה שיכול היה להיות.
בין המקרים הטרגיים שנצרבו בתודעה של הספורט העולמי נמצא גם דראז'ן פטרוביץ', כוכב גדול מקרואטיה שזכה לתהילה גם בספרד ונחשב לכדורסלן האירופי הטוב בזמנו, כשארון הגביעים שלו סיפר את הסיפור. עם הגעתו ל־NBA התקשה הכישרון הצעיר לקבל דקות משחק מאחורי קלייד דרקסלר בפורטלנד, אך כשעבר לניו־ג'רזי נטס פרח והפך לאחד הגארדים הטובים בליגה – תפקיד שבו אירופים, לרוב פחות מהירים ואתלטיים, התקשו להתבלט. יריביו סיפרו על שחקן עם נשק בלתי ניתן לעצירה ומוטיבציה בלתי נגמרת. ביולי 1993, כחודשיים לאחר עונתו האחרונה, נהרג בתאונת דרכים על אוטובאן בגרמניה.
הדמעות עוד לא יבשו
קלווין קיפטום לא היה צריך להוכיח את עצמו לאיש. הוא היה שיאן העולם במרתון, החזיק בשלוש מבין שבע התוצאות הטובות אי פעם במקצה זה, ונחשב לרץ הטוב בזמנו למרחקים ארוכים ללא עוררין. בפברואר 2024, ארבעה חודשים בלבד אחרי ששבר את שיא העולם בשיקגו, נהרג בתאונת דרכים בקניה, בגיל 24 בלבד. שיאו – שעתיים ו־35 שניות – היה שיפור של 34 שניות לשיאו הקודם של אליוד קיפצ'וגה. קיפטום נחשב לתקווה האמיתית הראשונה לרדת ממחסום השעתיים בריצת מרתון.
גם גדי קינדה עבר מסלול חיים מרשים – מהולדתו באתיופיה, עבור בקבוצות הצמרת בישראל, דרך קנזס־סיטי ועד לנבחרת הלאומית. במאי השנה, כמעט חודשיים לאחר שנודע כי חלה בסרטן הלבלב, נפטר בגיל 31 והשאיר את הספורט הישראלי בהלם.
ניקולאי קודריצקי, גיבור שכונת התקווה ומגדולי חלוצי בני־יהודה בכל הזמנים, היה באותו גיל כשנהרג בתאונת דרכים ב־1994; שלושה מרימי משקולות ושני מתאבקים ישראלים נרצחו בפיגוע טרור שביצע ארגון ספטמבר השחור באולימפיאדת מינכן 1972; הכוכב הצעיר של מנצ'סטר יונייטד, דנקן אדוארדס, נהרג עם שבעה שחקנים נוספים בהתרסקות המטוס במינכן.
ארני דייויס, הרץ האחורי מאוניברסיטת סירקיוז, היה השחקן השחור הראשון שזכה בתואר שחקן השנה בפוטבול מכללות, אך אובחן בלוקמיה לפני שזכה לשחק אפילו משחק אחד בליגת ה־NFL, ומת במאי 1963. הספדים לזכרו נשמעו בסנאט ובקונגרס, והנשיא קנדי שלח הספד שהוקרא בהלווייתו.
כריס הנרי, שחקן פוטבול נוסף, נהרג כשנפל מחלקו האחורי של טנדר שבו נהגה זוגתו במהלך ויכוח ביניהם; לימן בוסטוק, שחקן בייסבול, נורה למוות ב־1978 בזמן שישב במושב האחורי לצד אישה שהכיר רק כרבע שעה קודם לכן. חברו הקנאי של בעלה ירה לעברם. האישה עצמה לא נפגעה; קורי לידל מניו־יורק יאנקיז התרסק עם מדריך טיסה במטוס קל לתוך בניין במנהטן.
שון טיילור, מגן מבטיח מוושינגטון רדסקינס, נרצח במהלך שוד בביתו; 37 שחקנים מקבוצת הפוטבול של אוניברסיטת מארשל נספו בהתרסקות מטוס ב־1970; בובי פילס משארלוט הורנטס מצא את מותו כשמכונית הפורשה שלו התרסקה לאחר מרוץ רחוב עם חברו לקבוצה דייויד ווסלי; הגולפאי פיין סטיוארט, יחד עם נוסעים נוספים, מתו כתוצאה מאובדן חמצן במטוסם – שהמשיך לטוס לבדו עד שהתרסק.
לו גריג נולד למשפחת מהגרים מגרמניה במנהטן. שלושת אחיו לא שרדו את גיל הילדות בגלל מחלה, ואילו גריג המשיך לקריירת בייסבול מפוארת במדי ניו־יורק יאנקיס לצידו של בייב רות'. ב־1938 חלה ירידה תלולה בתפוקה שלו בגלל מחלה שלקח זמן לאבחנה כ־ALS. הוא הלך לעולמו ב־1941, והמחלה קרואה מאז על שמו.
הגבורה והמיתוס
בין כל אלו היו תאונות טרגיות, התקפי לב, מחלות, מקרים של צעירים בתחילת דרכם וספורטאים שפרשו רגע לפני הפנסיה. מה שלא דובר עליו כמעט היה מקרה של ספורטאי שהתנדב בפועל אל מותו.
פט טילמן לא קיבל דבר כמובן מאליו. הוא עבד קשה כדי להרוויח את מקומו ואת שכרו כשחקן פוטבול. למרות שלא היה מהיר במיוחד או מוכשר באופן יוצא דופן, התפרסם בעיקר הודות לאופי ולנחישות האינסופית שלו. בתום עונת 2001/2002 הציעה לו אריזונה קרדינלס חוזה לשלוש שנים בשווי 3.6 מיליון דולר – סכום עצום – שבערכים של היום היה שווה כשישה מיליון. טילמן הודה בנימוס, אך סירב. אלו היו ימי אסון פיגוע התאומים בארה"ב, והוא ראה לנכון לשרת את המדינה. השחקן התגייס ליחידת עילית יחד עם אחיו, ובמהלך פעילות באפגניסטן, סמוך לגבול פקיסטן, נהרג. אחיו נסע בשיירה מאחור בזמן שזה קרה.
סביב מותו נרקמו מיתוסים רבים. בתחילה דווח שנספה בקרב, אך בהמשך התברר שמדובר היה בירי דו־צדדי. בהמשך התברר שחבריו ליחידה השמידו ראיות – כולל שריפת האפוד והיומנים האישיים שלו. ביומנים כתב בין השאר ביקורת חריפה על המלחמה וטען שהפלישה לעיראק איננה מוסרית. בהמשך נחשף כי פניו נורו בשלושה כדורים מטווח קצר של כתשעה מטרים, והועלו חשדות כי נרצח בשל דעותיו, כיוון שהממשל לא רצה שהסמל שלו יהפוך למבקר חריף. טילמן מייצג מקרה יוצא דופן של ספורטאי צעיר שוויתר ביודעין על הזוהר והתהילה של עולם הספורט המקצועני כדי להתגייס למען ערכים שלדבריו האמין בהם – רק כדי לגלות בסופו של דבר שלא בטוח שהיו שווים את ההקרבה האדירה שלו.
פורסם לראשונה: 01:30, 06.07.25
