אתחיל בווידוי – על בסיס אהבה רבת שנים לכדורגל, השנה התווסף לה מנהג של העדפת צפייה במשחקי "שגרירינו". בתחילת החודש, לאחר ירידת הליגה של הרמנשטדט הרומנית, בה משחק אביאל זרגרי, הסתיימה לה עונת הכדורגל של "שגרירינו" באירופה, כך שזהו זמן מתאים – רגע לפני המונדיאל – לעשות דירוג של עונת שחקני הכדורגל הישראלים בתפוצות.
הדירוג אינו מבוסס רק על מספרים. הוא משקלל יכולת אישית, מעמד בקבוצה, איכות הליגה, הישגי הקבוצה והתקדמות בקריירה. לפני העשירייה – כמה שמות שנותרו בחוץ: אוסקר גלוך רשם רגעים יפים, אך התקשה לייצר יציבות ואיבד בהדרגה ממעמדו. שון וייסמן כבש תשעה שערים בקבוצה חלשה מאוד והפגין מנהיגות, אך בסופו של דבר לא הצליח להשאיר את קבוצתו בליגה. גם ניקיטה סטויאנוב ביסס את מעמדו בדינמו בוקרשט, אך לא סיפק עונה יוצאת דופן. ועכשיו – לעשירייה:
10. בר לין (קריבאס)
הקיצוני הצעיר הפך לשחקן הרכב קבוע בקבוצת צמרת אוקראינית והציג התקדמות מרשימה הן בווירטואוזיות ההתקפית והן במחויבות ההגנתית. יכולתו שכנעה את קריבאס לממש את אופציית הרכישה ממכבי תל אביב. השלב הבא מבחינתו יהיה שיפור במספרי השערים והבישולים.
9. גבי קניקובסקי (פרנצווארוש)
גם בהונגריה קניקובסקי עשה את מה שהוא יודע לעשות היטב בישראל – להנהיג, לעבוד, ולתרום בשני צידי המגרש. הוא סיים עם שמונה שערים וחמישה בישולים בכל המסגרות, כולל חגיגת שער בלתי נשכחת על אדמת אירופה. אובדן האליפות הוריד אותו מעט בדירוג, אך אישית מדובר בעונה טובה מאוד.
8. עידן טוקלומטי (שארלוט)
טוקלומטי ביסס את מעמדו כאחד החלוצים הבולטים ב־MLS. יכולת הסיום שלו ברמה גבוהה, וככל שירחיב את תרומתו למשחק הקבוצתי – הדרך לליגה בכירה יותר באירופה עשויה להתקצר.
7. תאי בריבו (די.סי יונייטד)
בריבו ממשיך להוכיח שהצלחה ב־MLS אינה מקרית. הוא מספק שערים, מנהיגות ותנועה חכמה, ונמצא באופן קבוע בשיח סביב אירועי היוקרה של הליגה. גם השנה היה אחד החלוצים הישראלים המרשימים מחוץ לישראל, ולפי הדירוג הזה – הבכיר שבהם.
6. דניאל פרץ (סאות'המפטון)
לאחר תקופה ארוכה של ספסול בהמבורג, המעבר בינואר העניק לפרץ הזדמנות מחודשת. הוא הזכיר את הפוטנציאל שהפך אותו לאחד השוערים המבטיחים בישראל, סייע לקבוצתו במאבקים משמעותיים בצמרת ובגביע, ושיפר את סיכוייו להתבסס כשוער ראשון בליגה בכירה.
5. אלי דסה (ניימיכן)
דסה היה חלק מרכזי בעונה היסטורית של ניימיכן. תחת המאמן שרודר הקבוצה הציגה כדורגל מודרני ושוטף, עם תנועה בלתי פוסקת בין עמדות. דסה, שתופקד גם כבלם ימני וגם בעמדות קישור, תרם רבות גם בחלק ההתקפי. חוכמת המשחק והניסיון שלו באו לידי ביטוי וזיכו אותו במקום קבוע בהרכב קבוצת צמרת.
4. עומרי גנדלמן (לצ'ה)
נתונים מרשימים בגנט הובילו את גנדלמן בינואר לליגה האיטלקית היוקרתית. למרות שאיבד את מקומו בהרכב לקראת סיום העונה, הוא הצליח להתבסס כשחקן רוטציה בכיר והיה חלק מהישארות הקבוצה בליגה. בעונה הבאה ינסה לבסס את מעמדו בסרייה א'.
3. סתיו למקין (טוונטה)
למרות שהליגה ההולנדית נחשבת חלשה יותר מהאיטלקית, ולמרות שטוונטה סיימה עונה פחות מוצלחת מניימיכן – למקין מקבל את המקום השלישי בזכות עונה מרשימה שהפכה אותו לבלם הבכיר בקבוצת צמרת יציבה. חזק, מהיר ואינטליגנטי – עונה נוספת כזו תקרב אותו לקפיצת מדרגה מקצועית.
2. מנור סולומון (פיורנטינה)
פציעות, וכנראה שגם נסיבות נוספות, מנעו מסולומון לסיים במקום הראשון. כאשר שיחק – הציג יכולת גבוהה ומספרים טובים בשתי מהליגות הבכירות באירופה. ללא הפציעות, נראה כי היה עושה קפיצה משמעותית נוספת במעמדו באירופה.
1. ענאן חלאילי (אוניון סן־ז'ילואז)
הבחירה במקום הראשון אינה נובעת רק מהיכולת על המגרש, אלא מהקפיצה המשמעותית שעשה העונה. חלאילי לא רק הצליח – הוא שדרג את מעמדו ואת ערכו בשוק האירופי. הוא היה שחקן משמעותי בקבוצת צמרת בלגית, הוכיח את עצמו גם בליגת האלופות, והפך לשחקן שמועדונים בכירים עוקבים אחריו באופן קבוע. מבין כל הליגיונרים הישראלים – הוא זה שעשה את הצעד הגדול ביותר קדימה.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים. אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים. אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.
