ה-2:3 של איטליה על ברזיל במונדיאל 1982, ה-3:4 של יונייטד על ריאל מדריד ב-2003, ה-3:4 של אינטר על ברצלונה בעונה שעברה וגמר המונדיאל האחרון בין ארגנטינה לצרפת (3:3 וניצחון ארגנטינאי בפנדלים) - ה-4:5 אמש בין פ.ס.ז' לבאיירן מינכן נכנס לרשימה האייקונית הזאת.
זאת רשימה אקסקלוסיבית במיוחד של משחקי כדורגל טהור באיכות פרימיום. הסטייק אנטריקוט של הענף. לא רק דרמות ומהפכים, אלא שתי קבוצות מפוצצות בכישרון שמתנגשות אחת בשנייה במהירות - וההתנגשות הזאת בוראת עולם חדש ומושלם. תמיד אומרים שכדורגל הוא בריחה מהמציאות, אבל ברוב המשחקים המציאות משיגה אותך. הראש מריץ מחשבות, היד על הטלפון. רק כדורגל שיצא מסרט קולנוע יכול באמת לנתק אוהד ל-90 דקות שלמות. הרי היום אפילו בשיר של שלוש דקות קשה לנו להתרכז, ולכן הפזמונים מגיעים כבר בהתחלה וצועקים עליך. קשה למצוא משהו שבאמת אי אפשר להוריד ממנו את העיניים.
3 צפייה בגלריה
לא יקפוץ לכם בראש בהרכב ה"טובים בעולם". אוליסה חוגג אתמול
(צילום: Alexander Hassenstein/Getty Images)
המשחק אתמול היה הרבה יותר ממשחק כדורגל, סליחה על הקלישאה. זה היה מופע שכל עולם התרבות יכול ללמוד ממנו. אפשר להשוות את זה אולי להופעה החדה של באד באני בסופרבול: כל הלהיטים, פלוס הפתעות, וריסוק האינטרנט לחתיכות קטנות. יודעים מה? זה מה שהיה קורה אם הג'אם סשן של אלביס והביטלס, שלא הוקלט מעולם, היה הופך לאלבום. משהו חד-פעמי, נוצץ, קצת לא הגיוני - אבל כזה שאתה מבין בזמן אמת שלא יחזור.
מצחיק אולי לכתוב ששתי הקבוצות האלה, באיירן ופריז, אנדרייטד. יש להן כוכבי ענק, אבל אין להן את ההילה של ברצלונה וריאל מדריד. לא מופרך לטעון שהארי קיין הוא השחקן הכי טוב בעולם, והוא הגיע רק למקום ה-13 בדירוג כדור הזהב. תנסו להרכיב את ההרכב הטוב בעולם - לא בטוח ששמות כמו ויטיניה ומייקל אוליסה יקפצו לכם מיד לראש. וזה בדיוק חלק מהיופי. לא עוד ערב שנבנה סביב מותג אחד, כוכב אחד או פוסטר אחד למכירה. שתי מכונות כדורגל מלאות בשחקנים שיודעים בדיוק מה הם עושים, וגם מספיק משוגעים כדי לעשות את זה במהירות שאסור לנהוג בה.
פריז ניסתה במשך שנים לקבל את ההילה הזאת דרך ניימאר, מסי ואמבאפה. עכשיו היא נוצרת סביבה בטבעיות. בלי אגו מיותר. ובאיירן? היא רגילה ליחס המפלה: תזכרו בסאגת כדור הזהב של רוברט לבנדובסקי ב-2020. אם הוא היה משחק בריאל, מישהו היה מעז לבטל? ברור שלא.
אבל שום דבר מזה לא משנה עכשיו. אפשר היה פשוט להתרווח, לבהות במסך ולא להבין מה ראית עכשיו. בבוקר תבין שהיית חלק מהיסטוריה, וכמובן ש-10,000 ישראלים ימציאו שהם היו במגרש. אל תאמינו להם.
