התיקו 1:1 בין מכבי תל אביב למכבי חיפה השאיר את שתי הקבוצות עם תחושות מעורבות, אבל את הירוקים עם הרבה יותר סימני שאלה מתשובות. שוב חיפה לא מצליחה לנצח משחק גדול, שוב הפער מהפסגה גדל, ושוב עולה התחושה שהעונה הזו מחליקה לה מבין האצבעות.
שלושה משחקי ליגה רצופים ללא ניצחון הם נתון שכמעט ולא ניתן להתאושש ממנו במאבק אליפות. הפער מהפסגה כבר תשע נקודות, והאליפות נראית כרגע רחוקה. לא על כביש 6 צפונה, אלא בדרך לתל אביב, ואולי אפילו דרומה יותר.
ובכל זאת, בתוך כל האכזבה יש גם כמה נקודות אור. סוף פודגארנו ממשיך להראות ניצוצות ויכול בהחלט להפוך לשחקן מפתח, אם רק יקבל את האמון והביטחון. גם המחליפים שנכנסו הצליחו להכניס אנרגיה ולשנות מעט את הקצב, אבל זה קרה מאוחר מדי. לעומת זאת, נהואל שוב נראה אבוד, רחוק מהשער וחסר השפעה, ונדמה שדייגו פלורס היה צריך להחליפו מוקדם הרבה יותר. הקבוצה נראית כבויה, חסרת רעיונות התקפיים ובלי מספיק אופי כדי לקחת משחקים גדולים.
האמת הפשוטה היא שמכבי חיפה של תחילת אוקטובר לא נראית כמו קבוצה שרוצה אליפות. היא לא יציבה, לא חדה – ובעיקר לא רעבה. זה לא אומר שהעונה גמורה, אבל בהחלט נדרש שינוי מהותי בגישה. חיפה חייבת לדרוש מעצמה יותר: יותר קצב, יותר תעוזה, יותר אחריות. קבוצה שמכוונת לתארים לא יכולה להסתפק בניצוצות, היא צריכה להצית אש. אם זה לא יקרה בקרוב, היא תמצא את עצמה מסתכלת על מאבק האליפות מהצד, בזמן שהיריבות שלה דוהרות קדימה.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד:
כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש
