במחשבה שנייה, יכול היה להיות שהיה עדיף מבחינת מכבי חיפה להימנע מכל האירוע הזה. גם אם מביאים בחשבון את המבוכה הכרוכה בלסיים את הסיבוב השני מחוץ לשישייה הראשונה ולכלות את השבועות האחרונים של העונה במאבקים משמימים באמצע הטבלה, זה עדיין לא מביך/מעליב/משפיל (מחק את המיותר, בהנחה וישנו מיותר), כמו מה שעובר עליה עד כה בפלייאוף העליון, וחמור מכך - מה שעוד יעבור עליה. שלושה הפסדים, עשרה שערי חובה, והרשת עוד נטויה.
היא חפץ שעובר מקבוצה גדולה אחת לאחרת, כל אחת מהן משתמשת בה לצרכיה. בית"ר ירושלים השתמשה בה כדי להתחיל את הפלייאוף העליון עם ניצחון. מכבי ת"א הנשימה לעצמה את העונה כשניצחה אותה בחצי הגמר ותפסה עליה מומנטום במחזור השני של הפלייאוף. הפועל ת"א הציגה מולה את משחקה הטוב ביותר העונה. הסיוט שלה הוא להגשים עוד חלומות של אחרים.
ברק בכר אמור היה להיות הפלסטר שיטפל בבעיות ניהוליות ומקצועיות עמוקות בהרבה, אך במקום לאלחש את הכאב, התווספו בעקבותיו כמה חיידקי כדורגל חדשים לגוף חולה. קשה להאמין, אבל מאמן, שכאשר מונה אפשר היה להישבע שאין לו מה להפסיד, הצליח בכל זאת להפסיד. מצבה של מכבי חיפה היום הוא רע יותר מכפי שהיה תחת דייגו פלורס, מאמן זר שקיבל אשראי של שבעה מחזורים בלבד לפני שזרותו התהפכה עליו והפכה ממעלה לסיבה לפיטורים. אי אפשר לשכוח את מסיבת העיתונאים שבה כינה אותו רפאלוב "הארגנטינאי", מופת של זלזול וחוסר כבוד ששבה לנשוך את מכבי חיפה. "הישראלי" לא עשה עבודה טובה יותר.
מכבי חיפה טעתה כשחשבה שחימום חוזר במיקרוגל של אותה המנה יפטור את בעיית הרעב שלה. למי שמתבונן עליה מהצד בניסיון להבין את עומק הבעיה, עשוי לעשות אותו הדבר ולהתפתות לספר את הסיפור בכלים מקצועיים סטנדרטיים של כדורגל. ניואנסים מקצועיים דקים של מאמן כזה או אחר רלוונטיים כאשר מדובר במועדונים מתפקדים.
הבעיות של מכבי חיפה עמוקות בהרבה מאשר השאלה מי עומד על הקווים. זו תרבות ארגונית מזגזגת, שטועה כאשר היא מחליטה למנות אנשי מקצוע, ואז טועה כאשר היא מפטרת אותם, ואז טועה כאשר היא מחזירה אחרים שכבר פיטרה. להוציא שושלת אחת שהתפרקה באותה מהירות שבה התהוותה, מכבי חיפה לא פוגעת כבר עשור וחצי. זה נצח, וזו לא אשמתו של בכר, רפאלוב, עובדיה, אלברמן או מי שהיה שם לפניהם ויהיה אחריהם. כל כך הרבה מנהלים מקצועיים, מאמנים ושחקנים התחלפו, אך דבר אחד נותר קבוע. צריך להכיר בתרומתו ההיסטורית של שחר, אבל אסור שכיבוד העבר יתווה את היחס לעתיד. מכבי חיפה לא צריכה להחליף רק את העריסה. היא צריכה להחליף בעיקר את היד שמנענעת אותה.
