בחודשים יוני-יולי 2026 נחזה בטורניר הכדורגל, ויש שיאמרו טורניר הספורט הגדול בעולם: מונדיאל 2026, הטורניר ה-23 בהיסטוריה (שהחל ב-1930 ובוטל רק בשנות ה-40 של המאה הקודמת בשל מלחמת העולם השנייה).
אז למה אנחנו מצפים? כבר יש תקדים למונדיאל שמתקיים ביותר ממדינה אחת – יפן וקוריאה ב-2002. מבחינה כלכלית ולוגיסטית, אין ספק שארה"ב, קנדה ומקסיקו ייהנו ממעמדן כמארחות משותפות. ארה"ב כבר צברה ניסיון באירוח (1994), וגם מקסיקו (1970 ו-1986) אינה טירונית בתחום. קנדה, שמשקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים בפיתוח הספורט, תזכה בכבוד לארח לראשונה – וציפיות רבות תלויות בה.
בנוסף, לראשונה מאז מונדיאל 2006, אין חשש לספורטוושינג. נכון, גם במדינות המארחות כיום קיימות בעיות פוליטיות, אך אין להשוות אותן למדינות שאירחו בעבר, כמו דרום אפריקה, רוסיה או קטאר. הפעם אין תחושה של "קניית" שתיקה על הפרות זכויות אדם או מתן לגיטימציה למשטרים סמכותניים.
לראשונה בתולדות המונדיאל ישתתפו 48 נבחרות. מי שזוכר את המונדיאל הקודם בארה"ב, שבו שיחקו רק 24 נבחרות, מבין עד כמה מדובר בשינוי משמעותי. עבור הוותיקים, שזוכרים את הימים שבהם השתתפו רק 16 נבחרות (עד ארגנטינה 1978), זה כמעט עולם אחר.
ברור שהמהלך יגביר את העומס וכנראה יוריד במעט את הרמה, אך הוא יפתח דלת להפתעות ולנבחרות קטנות שיגיעו רחוק, כמו מרוקו שהגיעה למקום הרביעי במונדיאל האחרון, או קרואטיה שסיימה במקום השני בטורניר שלפניו. שלוש נבחרות צפויות לערוך הופעת בכורה: ירדן, אוזבקיסטן וכף ורדה. בנוסף, קיימת אפשרות תיאורטית שעוד שש נבחרות יעפילו דרך הפלייאוף.
גם אם יש החוששים מהעומס, יש לראות בשינוי הזה הזדמנות לרענון — מתן הזדמנות גם לקטנות לטעום מהעוגה, לא רק לגדולות והעשירות. חלק מהשינויים כבר נחשפו לציבור:
צ'אלנג' למאמנים, בדומה לכדורסל, שיאפשר לערער על החלטות שנויות במחלוקת; הסבר קולי של הכרוז באצטדיון על החלטות שיפוט כדי שגם הקהל יבין מה הוא רואה; מדידת זמן לשוער, כשעיכובים מיותרים יובילו לכרטיס צהוב על בזבוז זמן; כמו בכל מערכת חדשה, גם כאן צפויות תקלות. אך כפי שנאמר בעולם ההייטק, לפעמים צריך להריץ גרסה "מלוכלכת" גולמית, שדורשת שיפורים. אסור שהכדורגל יקפא על שמריו. גם ה-VAR, נזכיר, עבר תקופת הסתגלות ארוכה עד שהפך לחלק טבעי מהמשחק.
ייתכן שפיפ"א תאשר הרחבת סגלים ל-30 שחקנים בכל נבחרת. נכון, הלוגיסטיקה תסתבך, והאוהדים עלולים "לאבד ספירה" מי בדיוק מייצג אותם, אך יש לכך גם יתרונות בריאותיים ומקצועיים. האפשרות הזו תאפשר למאמנים לנהל עומסים בצורה חכמה – למשל, צרפת תוכל לתת לאמבאפה לנוח במשחקי הפתיחה הפחות קריטיים, ולהכניס אותו רענן לשלבי הנוקאאוט. צעד כזה עשוי למנוע פציעות ולשפר את איכות המשחקים בשלבים המכריעים.
מונדיאל 2026 צפוי להיות הפרידה האחרונה של מסי ורונאלדו מבימת הכדורגל העולמית, ואולי מהענף כולו.
בארגנטינה כבר צמח דור ממשיך: מרטינז, אלברז, וגם פרנקו מסטנטואנו, שעליו כבר אומרים ש"ראינו רק טעימה מיכולתו האמיתית". בפורטוגל, לעומת זאת, המצב מורכב יותר. אין יורש טבעי לרונאלדו. רפאל לאאו וגונזלו ראמוס הם חלוצים סבירים, אך לא סופרסטארים.
מותו הטרגי של דיוגו ז'וטה בתאונה רק העמיק את החסר. עזיבתו של רונאלדו תותיר בור מקצועי ורגשי עצום, ולכן הוא יעשה הכול כדי לזכות בתואר ולהצטרף למועדון הסגור של זוכות המונדיאל, שבו חברות רק שמונה מדינות, בהן ארגנטינה האלופה המכהנת.
ולבסוף – סיבה טובה לשמוח. אחרי חמש שנים של כאוס עולמי, מגפת הקורונה, עלייתם של משטרים פופוליסטיים ברחבי העולם, ומלחמות כמו אוקראינה-רוסיה וכמובן מלחמת 7 באוקטובר – העולם זקוק לנשימה.
המונדיאל הוא הזדמנות עולמית לעצור לרגע את הסכסוכים ולחזור למשהו פשוט ואנושי: שמחה, ריגוש, קהילה. כדור שחור-לבן בימים כאוטיים הוא תרופה פשוטה, יעילה, וללא מרשם לכל אחד מאיתנו, אפילו לשעה קלה.
אז נאחל לעצמנו מונדיאל שמח, מעניין, עם מעט שערוריות, בלי יותר מדי אדומים ושערים עצמיים, ובעיקר – גמר מרתק שימשיך את המסורת של רוסיה 2018 ויכלול כמות מכובדת של שערים.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד:
כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש
