"בן כמה הוא? 19? 20? וואו!", על המשפט הזה חתום כוכב ברוקלין קווין דוראנט אחרי שהוביל את קבוצתו לניצחון לא פשוט בכלל, 103:116 על טורונטו – מי שאמורה להיות סוג של בשר תותחים ב-NBA, אבל בינתיים נמצאת במקום טוב באמצע (מאזן 5:6), וזה כשהיא נאלצה להסתדר עד עכשיו ללא הכוכב הגדול שלה פסקל סיאקם ולאחר עונה חלשה של 45:27 ומקום 12 במזרח.
דוראנט סיים את אותו משחק עם הופעה נהדרת של 31 נקודות, 7 ריבאונדים ו-7 אסיסטים, אבל גם איבד שבעה כדורים – ורוב הקרדיט לכך מגיע לסקוטי בארנס (20, 2.06 מ'), הבחירה מספר 4 בדראפט האחרון.
בארנס אמנם הסתפק ב-8 נקודות, 7 ריבאונדים ו-4 אסיסטים, אבל חטף לא פחות מחמישה כדורים ועשה חיים קשים לכל שחקן עליו הוא שמר, כולל לקיי-די עצמו. "יש הרבה שחקנים שאוהבים לשחק ואוהבים לנצח, אבל מה שנדיר בסקוטי בארנס הוא חוכמת המשחק שלו, האורך שלו, ההתלהבות שלו במהלך המשחק. כל הדברים האלו זורחים באור בהיר כשרואים אותו על הפרקט", טען דוראנט, שעבר לא מעט בקריירה, וכנראה שהוא מבין קצת בפוטנציאל של שחקנים. "הוא יודע איך לשחק בצורה הנכונה והוא רק ילך וישתפר בהמשך".
לפני הדראפט לכולם היה ברור שיש חמישה שחקנים שעל הנייר הם בעלי הפוטנציאל הטוב ביותר להצליח – קייד קאנינגהאם, אוון מובלי, ג'יילן גרין, ג'יילן סאגס ובארנס עצמו. כל אתרי המוק-דראפט בארה"ב, כולל ב-ESPN, נתנו לו חמישה כוכבים והוא תויג כפאוור פורוורד הטוב ביותר במחזור. הפרשמן מפלורידה סטייט הצדיק את הציפיות והשווה את שיא הקולג' שלו לבחירה הגבוהה אי פעם עם המקום הרביעי, הימור שעבור הרפטורס נראה כמו החלטה ברורה מאליה.
מדהים לגלות שבעונתו היחידה במכללות בארנס לא היה שחקן חמישייה, אלא בדרך כלל עלה מהספסל כשחקן שישי, אך בכל זאת רשם ממוצעים יפים של 10.3 נקודות לצד 4.0 ריבאונדים ו-4.1 אסיסטים. זה כמובן סידר לו את תואר הפרשמן של השנה ב-ACC וגם השחקן השישי של השנה ב-ACC.
בארנס לא המתין שנייה כדי להראות את היכולות שלו, וכבר במשחקו השני ב-NBA התפוצץ עם תצוגה של 25 נקודות ו-13 ריבאונדים בניצחון המוחץ (83:115) על בוסטון. התצוגה הזו משכה תשומת לב רצינית בליגה. "הוא ממש ממש טוב", טען מאמן דאלאס ג'ייסון קיד. "הוא גורם לבעיות בשני צידי הפרקט והוא יודע לשחק את המשחק נכון. הוא הולך להיות כוכב בליגה, אם הוא לא כבר כזה. כשמסתכלים עליו משחק חושבים שהוא נמצא ב-NBA כבר שלוש או ארבע שנים. זה מאוד מרשים מה שהוא עושה כל כך מוקדם בקריירה".
נכון לעכשיו בארנס מדורג ראשון מבין הרוקיז בנקודות (16.6), ריבאונדים (8.7) ואחוזים מהשדה מבין אלו שזרקו לפחות 50 פעם (52.4%). אבל עזבו את כל זה, בשבעת משחקיו הראשונים ב-NBA הוא העמיד מספרים היסטוריים, לא פחות, של 18.1 נקודות ו-8.9 ריבאונדים – המספרים הללו הכניסו אותו למועדון מצומצם יחד עם שישה שחקנים נוספים שרשמו לפחות 18 נק' ו-8 ריב' ב-50 אחוז מהשדה באותם שבעה משחקים ראשונים בליגה – שמות כמו האקים אולג'ואן, שאקיל אוניל ודייויד רובינסון.
אבל בארנס הוא ממש לא הפורוורד הקלאסי של פעם, הוא הרבה יותר דומה לסוג של דריימונד גרין, אך אתלטי יותר. היכולת שלו להוביל כדור ולנהל מהלכים בהתקפה פותחים את המגרש עבור טורונטו ומפנים את פרד ואנווליט, או-ג'י אנונובי וחבריהם לזריקות נוחות. פחד? הוא לא מכיר את המושג – בארנס נכנס לצבע פעם אחר פעם מול שחקנים שגבוהים ממנו בראש ויותר ולא חושש ממגע, האינטנסיביות שלו בריבאונד מסדרת לו נקודות קלות מתחת לסל, תשאלו את מיילס טרנר ודומנטאס סאבוניס מאינדיאנה, שתוך שלושה ימים חטפו ממנו 18 ו-21 נקודות על הראש. וכל זה בלי לדבר בכלל על ההגנה הבאמת יוצאת דופן שלו.
מוטת הידיים שלו היא 2.18 מטר וזרועות התמנון שלו מצליחות לקרוא לא מעט מסירות, מה שמקשה מאוד על היריבות לפתח את ההתקפה בצורה שוטפת. הוא אמנם ממש לא נמוך, אבל הרגליים המהירות שלו מאפשרות לו לשמור גם על גארדים, והיכולת הפיזית נותנת פייט כמעט לכל סנטר בליגה שמנסה לחפור את דרכו לסל.
ומה בכל זאת הבעיה? הידית. מחצי מרחק הקליעות בינתיים נכנסות באחוזים לא רעים בכלל, אך הכדורים מחוץ לקשת לא ממש מוצאים את הטבעת, ובארנס עומד על 20 אחוז בלבד מהטווח הזה. מטורף לחשוב מה יקרה אם יצליח לשדרג את האספקט הזה במשחק שלו.
