בסופו של דבר, אם דניאל דאפאה חותם בקיץ בבית"ר ירושלים ולא בהפועל ת"א, האחרונה יורדת להפסקה אמש בטדי ביתרון 0:1 ולא בפיגור דומה. דאפאה הוא שהוביל לפסילת שער של הפועל בנבדל, והוא זה ששבר את הנבדל בשער של בית"ר. אלו שני האירועים שעשו את ההבדל ב-45 דקות שהתאפיינו בבינוניות זהה ובה רק השפיץ של הנעל, או השפיץ של דגל, יכולים היו לעשות את ההבדל. אם דאפאה נשאר במכבי נתניה, זה 0:0.
אבל דאפאה בהפועל, והבעיה הכי גדולה במקרה שלו היא שלא היה לו איך לכפר על הטעויות הללו. כולם טועים, אבל דאפאה, שלא כבש מאז ספטמבר, לא יכול בכושרו הנוכחי להחזיר עם כדור ברשת. הוא בכושר כל כך גרוע, שאפילו קפה לא נותנים לו להכין במתחם האימונים, אולי תיפול לו הכוס. לרוב זה לא נורא, כי להפועל יש את סתיו טוריאל שמבקיע גם בשביל דאפאה. אתמול לא היה לה.
1 צפייה בגלריה
בלי טוריאל, פיגור 1:0 הוא כמעט סוף סיפור עבור הפועל. נאסר מאוכזב
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בגרסתה הנוכחית והפצועה, החסרה את האחראי ל-13 שערים ואפילו את דורון ליידנר שמביא עמו יכולות התקפיות שכל כך נחוצות לה, פיגור 1:0 הוא כמעט סוף סיפור עבור הפועל. בית"ר היתה יכולה להרשות לעצמה להיקלע לפיגור, כשבקצה יש שחקנים כמו עומר אצילי וירדן שועה שמסוגלים לייצר גול מאפצ'י. הפועל לא, בטח במשחקו החלש ביותר בארץ של לואיזוס לואיזו, האיש שלה למשימות מיוחדות. כך במשך 70 ומשהו דקות היא שיחקה בנדמה לי, עוברת מדי פעם את החצי, יוצאת לפעמים להתקפת מעבר, אבל בלי באמת לבדוק מה מצב הברך של מיגל סילבה שנפצע במחצית הראשונה ונשאר לשחק כי הוא אוהב את המדינה.
המחצית השנייה, על הצורך המתבקש של הפועל לחזור למשחק אך חוסר היכולת שלה אפילו להתקרב לרחבה, חשפו את פערי האיכות הגדולים בין הקבוצות. מי שלא היה יודע מה התוצאה, יכול היה לנחש ממראית העין שהפועל מובילה ובית"ר לוחצת כי היא נואשת להשיג את השני. אבל כזאת קבוצה היא בית"ר, שהיא לא יודעת משהו אחר. המצפן שלה מצביע תמיד לכיוון השער, ולא משנה אם היא חייבת את השער כשהיא בפיגור, או סתם ממש ממש רוצה אותו כשהיא ביתרון. המשחק אמש היה אחד הלא מדויקים שלה העונה, אך אי אפשר היה לטעות מי קבוצה טובה יותר, מי אולי תכתוב מחדש את ההיסטוריה שלה העונה, ולמי עוד יש הרבה שיעורי בית לעשות.
