גארי? גארי שלנו? גארי ממאות השערים במדי טוטנהאם וברצלונה? גארי מהשער המצמק, אחרי "יד האלוהים" ו"שער המאה" של דייגו מראדונה ברבע גמר מונדיאל 86' באצטקה? גארי הזה? גארי שלא ספג מעולם כרטיס צהוב או אדום, מפני שהיה שחקן הוגן כל כך? גארי? אתה בטוח? לא יכול להיות! אנחנו מדברים על גארי מהשידורים האינטליגנטיים באולפן של הליגה האנגלית? זה שאמר את אחד המשפטים המבריקים בתולדות המשחק ותימצת באמצעותו את הכדורגל כולו? מהפודקאסטים מלאי התובנות? גארי?
כן, גארי. ההוא.
שיא הצביעות
גארי לינקר שייך לקבוצה חדשה שהייתה קיימת תמיד, אבל נולדה מחדש אחרי 7 באוקטובר. נקרא לה "ארגוני זכויות אדם בע"מ" – ומיד נגיע לשם המקוצר שלה. כמעט לא שומעים את כוכב העבר מביע עמדה על מעשיה של רוסיה, לא שמענו אותו דורש נידוי ספורטיבי או תרבותי של איראן, ולא תשמעו ממנו מילת ביקורת על כך שסין כולאת בני מיעוט מוסלמי במחנות לחינוך מחדש ומעקרת נשים המשתייכות אליו.
כמעט לא שמענו ממנו דבר על הטבח בנובה, על הנשים שנאנסו או על רצח היהודים. במקום אמפתיה – אפתיה. אין לו מילה על הפיגוע הרצחני מחוץ לבית הכנסת ביום הכיפורים במנצ'סטר, או על חלקו, בעיני כותב שורות אלה, באווירת ההסתה; על חייהם של היהודים במדינה שבה הוא מתגורר, על הרדיפות ועל שרשרת התקריות האנטישמיות. העובדה שיהודים עוזבים את אנגליה אינה מזיזה לו.
אם גארי לינקר, מארק רופאלו, חאבייר בארדם או שאר החברים ב"ארגוני זכויות אדם בע"מ" רוצים להיות אנטישמים – השם המקוצר, מבחינתי, של המועדון הזה – איש אינו מפריע להם. להפך, זה די באופנה עכשיו. אבל שלא יספרו סיפורים. שיעמדו מאחורי האנטישמיות שלהם. שלום, קוראים לי גארי לינקר ואני אנטישמי גאה.
לינקר עשה השבוע לייק ושיתף קליפ של טוני גרינשטיין האנטי־ציוני. האחרון, שאביו היה רב אורתודוקסי, זוכה במשפט מהאשמה שהזמין תמיכה בחמאס, אך במהלך הדיונים טען כי אירועי 7 באוקטובר היו מוצדקים וכי הוא תומך בחמאס "כחלק מתנועת ההתנגדות", אך לא "כארגון". בקליפ אמר גרינשטיין כי הוא "יהודי המתנגד לציונות משום שהיא ממשיכה את מורשת הנאצים שרדפו את היהודים".
על השיתוף הזה לינקר כבר לא יוכל להגן על עצמו בטענות כמו "לא ידעתי" או "לא שמתי לב". הוא מיצה את התירוצים האלה במאי 2025, לאחר ששיתף ברשתות החברתיות סרטון של "הלובי הפלסטיני" תחת הכותרת "להסביר את הציונות בתוך פחות משתי דקות". הפוסט כלל אימוג'י של עכברוש – דימוי המזוהה באופן מובהק עם התעמולה האנטישמית של הנאצים. לינקר מחק את השיתוף, התנצל וגילה כמה קל לקבל מחילה על פרסום שנתפס כאנטישמי, הן בציבור והן בקרב תאגידים: רשת הפודקאסטים שבה הוא שותף המשיכה לשגשג; התוכנית שלו שודרה בנטפליקס במהלך המונדיאל במסגרת חוזה יקר; ההתקשרות עם שירות הסטרימינג הורחבה לאירועי כדורגל נוספים; וסדרה בת ארבעה פרקים על חייו צפויה לעלות באמזון פריים בשנה הבאה.
לינקר אמנם שילם בכיסאו ב־BBC כמגיש הראשי של "Match of the Day", לאחר כ־26 שנה שבהן הפך למשתכר הגבוה ביותר בתאגיד השידור הציבורי. משכורתו עמדה על כ־1.35 מיליון ליש"ט, יותר מפי שניים מהמשתכרת הבאה אחריו. חוזהו כמגיש התוכנית עמד להסתיים ממילא, אך הוא היה אמור להמשיך ב־BBC ולהוביל את שידורי הגביע האנגלי ומונדיאל 2026. בעקבות פרשת העכברוש הופסקה עבודתו בתאגיד לחלוטין. עוד קודם לכן הושעה לשלושה ימים לאחר שהשווה בין השפה שבה השתמשה ממשלת בריטניה בנוגע למדיניות ההגירה לבין זו של גרמניה בשנות ה־30.
בכל מקרה, ה־BBC – תאגיד ציבורי שמעסיק עובדים יהודים וממומן, בין השאר, גם מכספם של אזרחים יהודים – היה בית שהתאים למידותיו של לינקר. מדובר בגוף שידור שמצטיין בקו אנטי־ישראלי מובהק והתנצל כבר כמה פעמים על כשלים עיתונאיים בסיקור ישראל, על תכנים חד־צדדיים ומגמתיים – כמו הסיקור הראשוני של הפיצוץ בבית החולים בעזה. בין השאר, עיתונאית שעבדה בו כתבה: "היטלר, קום. יש פה אנשים שצריך לשרוף אותם".
חודש לאחר הטבח שיתף לינקר קליפ בן 13 דקות שבו חוקר השואה רז סגל האשים את ישראל ברצח עם. בהמשך הוא קרא להחרים את ישראל מטורנירים בינלאומיים, כינה את פעולות צה"ל "פשעים נגד האנושות" וציין כי "מתקפת 7 באוקטובר לא התחילה בתאריך הזה, אלא הרבה לפני כן". לא פלא ששחקני כדורגל מוסלמים שהביעו תמיכה בטבח בעוטף עזה ואף שמחה עליו התייצבו לצידו.
כשה־BBC נפרד מלינקר, חשבתי מיד על אנטה פאבליץ', מנהיג האוסטאשה הקרואטי, שאפילו בכירי הנאצים חשבו שהוא אלים באופן מוגזם ודרשו ממנו להירגע.
לסחורה יש ביקוש
לינקר התנצל על השיתוף מ־2025. "אני מצטער מאוד על האזכורים הפוגעניים", כתב באינסטגרם. "לעולם לא הייתי משתף במודע משהו אנטישמי. זה מנוגד לכל מה שאני מאמין בו". הוא גם טען שלא היה מודע למשמעות הפוגענית של האימוג'י. אבל סליחות לחוד ומעשים לחוד. לינקר פשוט לא יכול היה להתגבר על היצר שלו. הקו הרווח במחנה השמאל הבריטי והעולמי, שבמרכזו ביקורת כלפי ישראל, הפך לשסתום שדרכו אפשר לפרוק מוטיבים אנטישמיים נגד יהודים והיהדות בכלל.
אסור לזלזל בגארי לינקר. לסחורה שלו יש ביקוש. מיליונים מאזינים לו ומושפעים ממנו. צריך לראות אותו בדיוק כפי שהוא מציג את עצמו: מדובר באנטישמי. שום תירוץ או התנצלות אינם תופסים. הוא הבהיר מיהו. הפוסטים שלו אינם מכוונים רק נגד ישראל. המדינה – והאשמותיו כלפיה באפרטהייד, ברצח עם ובפשעים נגד האנושות – משמשת עבורו צינור שדרכו הוא יכול להפיץ בחופשיות, ובפופולריות עצומה, את מה שהוא חושב על יהודים ועל הציונות. עכשיו, כשאינו מתפרנס עוד מרשת שידור ציבורית, לינקר אפילו לא מרגיש מחויב להתנצל על שיתוף הקליפ של גרינשטיין.







