סיבוב ההופעות הקיצי של לוקה דונצ'יץ' יגיע בשבת ללוס אנג'לס, במקרה או לא - ברור שלא - בדיוק ביום בו יוכל לחתום על הארכת החוזה הכל כך מדוברת שלו עם הלייקרס. הסיבה בגללה אפשר להיות בטוחים שזה לא מקרי, היא כי שום דבר שדונצ'יץ' עשה בשבוע החולף לא היה מקרי. למעשה, חייבים לכבד את מה שהוא אחד מאירועי המיתוג מחדש המרשימים ביותר שראתה ה-NBA. מותגי אופנה גדולים היו גאים בקמפיין כזה, שהוכיח לפחות דבר אחד: לוקה דונצ'יץ' השתלב לגמרי בארה״ב, הוא יודע איך עובדים באמריקה.
את הפצצה הטיל דונצ'יץ' ביום שני בראיון מצולם היטב למגזין הפופולרי Men’s Health. סדרת תמונות בהן כמעט אי אפשר היה לזהות אותו - רזה, שרירי, הסנטר הכפול נעלם לגמרי - וגופו עוצב מחדש. האינטרנט בער, איך לא, מטמורפוזה כזו היא אטרקציה גדולה תמיד. אבל כשמדובר במי שלמרות היותו שחקן של פעם בדור, עבר בטרייד כי הקבוצה הקודמת שלו הרימה ידיים מהתקווה שהוא אי פעם ייראה בדיוק ככה - כבר יש סביב זה שכבות על גבי שכבות של נושאי שיחה. פרשני ה-NBA שהסתובבו שבועות במדבר, צמאים לנושאים למלא איתם את המלל שדורשות כל שעות האולפן, לא האמינו למפל הזיעה שנפל עליהם בסוף יולי מעמודי המגזין.
מדובר בעבודה שקטה ואינטנסיבית מאחורי הקלעים: שני אימונים ביום בקרואטיה, תוך שהוא שומר בקפדנות על תזונה נטולת גלוטן ודלת סוכר, הכוללת לפחות 250 גרם חלבון ביום ושייק אחד על בסיס חלב שקדים. שגרת חיים שמעטים היו מדמיינים כשמדובר בדונצ'יץ'.
הראיון ב-Men’s Health, התברר, היה רק ההתחלה. אחריו הגיע דונצ'יץ' לניו יורק כדי להשיק נעל נייקי חדשה, הלך לראות את הניו יורק יאנקיז, והתארח בטוק שואוז טלוויזיוניים. שם שאלו אותו שוב ושוב על איך הוא השתנה לגמרי. הוא ניסה שוב ושוב להגיד ש"הייתי שחקן די טוב גם לפני כן", אבל אף אחד לא הקשיב. עד כדי כך הפך הגוף של דונצ'יץ' למשהו שהגדיר אותו, ולא באופן שהוא רצה. הכל היה מתוקתק ומחושב, והכל מוביל, יש להניח, לחתימה על חוזה שתהפוך אותו לשחקן הפרנצ'ייז של הלייקרס לפחות עד סוף העשור.
השאלה היחידה שנותרה היא האם לוקה ישחק עוד שנה עם לברון ג׳יימס או לא. ללברון יש נטייה למשוך בכוח תשומת לב כשנראה שהוא כבר לא הסיפור המרכזי. הוא לא יירד מהמגרש בשקט, ולא במקרה פורסמה תמונה שלו השבוע מבלה על יאכטה עם סוכנו של ניקולה יוקיץ', מיסקו רזנאטוביץ'
מהצד מביטים בכל ההמולה הזו גם לברון ג'יימס וגם אוהדי דאלאס מאבריקס. לברון לא יכול להיות מספר 2 כשמדובר בתשומת לב, והלייקרס עושים קולות של מי שהיו שמחים להיפרד ממנו כבר עכשיו, למרות שקשה לראות את זה קורה. ואילו אוהדי המאבריקס בוודאי תוהים מדוע לוקה לא הצליח להביא את עצמו לכזו מחויבות כששיחק אצלם, אבל עכשיו כבר פחות כואב להם - הם החליפו את הפוסטרים של לוקה באלה של קופר פלאג.
כך או אחרת, השבוע החולף מיסמר את המעמד של לוקה דונצ'יץ' ככוכב מהסוג שתמיד היה צריך להגיע בסוף למקום כמו הלייקרס. הוא נולד לזרקורים, ואין מקום בו הזרקורים בוהקים חזק יותר מלוס אנג'לס.
"מתכונן לעונת נקמה"
לוקה דונצ'יץ' שובר קרסוליים של יריבים ופקקים של בקבוקי בירה היה תיאור די מדויק של חד הקרן הסלובני. היכולות שלו עזרו להביא את דאלאס עד לגמר הפלייאוף. החולשות שלו מנעו ממנו לעשות עוד צעד אחד. הוא תמיד הגיע לפלייאוף עייף ופצוע ובכושר פיזי כל כך רע, שאפילו לא יכול היה לזייף מוטיבציה בהגנה. בלי להצדיק בשום צורה את ניקו הריסון והטרייד, שנותר אחת ההחלטות האיומות בהיסטוריה של כל ענף ספורט, אפשר היה להבין את התסכול בדאלאס. והתסכול הזה כנראה רק יגדל עכשיו, כי לוקה דונצ׳יץ׳ בכושר כזה הוא איום לא קונבנציונאלי, והשער של Men’s Health לא היה מאוד מעודן במסר שלו: לוקה מתכונן לעונת נקמה.
2 צפייה בגלריה
בעל נטייה למשוך תשומת לב בכוח. ג'יימס
(צילום: Ethan Miller / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
כאשר דונצ'יץ' הגיע ללוס אנג'לס בטרייד המדהים בפברואר שעבר, זה היה אחרי שלא שיחק יותר מחודש. הוא היה בכושר ירוד במיוחד, שילוב של משקל עודף ולחץ נפשי גדול. דונצ'יץ' סיפר ל- Men’s Health כי לאחר סיום עונת הכדורסל הגרועה ביותר בקריירת ה-NBA שלו, הוא לא נגע בכדור במשך חודש, נכנס למשטר של 16 שעות צום, והתמסר לגמרי לצוות שלו שעבד איתו רק על כוח וכושר גופני. התוכנית הזו, אמרו מקורבים, הייתה אמורה להתממש הקיץ בכל מקרה. דונצ'יץ וצוות הניהול שלו החלו לעבוד עם מאמני הכושר והתזונה, אנז'ה מאצ'ק וחאבייר באריו, ב-2023. שנה לאחר מכן הוביל דונצ'יץ' את המאבריקס לגמר ה-NBA ושיחק עם נבחרת סלובניה במוקדמות הכושלים לאולימפיאדת פריז. אז היסודות היו שם כנראה עוד לפני הטרייד, אבל כשדונצ'יץ' חזר בסוף הקיץ שעבר לדאלאס, הוא שוב היה בכושר רע ובמשקל עודף, וזה רק החמיר ככל שהעונה התקדמה.
הבעיה העיקרית של דונצ'יץ' היא שהוא הפך נינוח בדאלאס. יותר מדי נינוח. הוא כל כך טוב בכדורסל שזה הספיק לסטטיסטיקות אדירות, לסלי ניצחון ספקטקולריים, לאהבה יוקדת של הקהל, אבל זה בא לו קלות ולא היה שום דבר שבאמת דחף אותו לעשות את מה שהוא עושה הקיץ. הוא ישב בבית המפואר שלו ואכל המבורגרים. בדאלאס הדליפו השבוע לעיתונאים כי "למרות מה שחושבים, אנחנו לא כיבסנו את הכביסה המלוכלכת של לוקה בפומבי. לא סיפרנו את הסיפורים שהביאו אותנו למצב בו לא הייתה ברירה אלא לוותר עליו". אולי. זה כבר לא באמת משנה.
לוקה, בכל מקרה, כנראה היה צריך את העלבון, אבל הוא גם היה צריך שישלחו אותו למקום בו אי אפשר להיות נינוח. לעבור מהשוק של דאלאס לזה של לוס אנג'לס זה כמו לטוס לחלל. אפילו על המגרש עצמו החוקים לא דומים - אף סלבריטאי לא יושב על הפרקט באולם של דאלאס, חוץ מהמדיסון סקוור גארדן אין עוד אולם שהמצלמות בו עובדות כל כך קשה, אי אפשר לזייף כשאתה בלוס אנג'לס לייקרס. זו הוליווד, והוליווד אכזרית עוד יותר משהיא זוהרת.
זה חייב להיגמר באליפות
אין הרבה מתח סביב עתידו של דונצ'יץ'. הוא מתואם עם הג'נרל מנג'ר רוב פלינקה מהרגע בו הגיע ללייקרס בפברואר, הוא יאריך את החוזה שלו עם הבעלים החדשים, מארק וולטר, וגם בזה תהיה סמליות.
השאלה היחידה שנותרה היא האם לוקה ישחק עוד שנה עם לברון ג׳יימס או לא. ללברון יש נטייה למשוך בכוח תשומת לב כשנראה שהוא כבר לא הסיפור המרכזי. הוא לא יירד מהמגרש בשקט, ולא במקרה פורסמה תמונה שלו השבוע מבלה על יאכטה עם סוכנו של ניקולה יוקיץ', מיסקו רזנאטוביץ', וכיתוב מסתורי על 'תכניות גדולות לסתיו 2026'. זה לא מוסיף ללברון הרבה כבוד, הוא באמת כבר לא צריך את זה, אבל הלייקרס כבר לא מתעסקים בזה, הם בפירוש ממשיכים הלאה.
לוקה דונצ'יץ' בן 26. עדיין צעיר, אבל כבר לא מאוד צעיר, וחלונות ההזדמנויות ב-NBA צרים מתמיד. לא משנה מה הניע אותו לקחת את עצמו בידיים בצורה כזו, כל מה שחשוב הוא שזו הגרסה העכשווית של דונצ'יץ', והלייקרס מקבלים שחקן בתקופה שבה יש לו הכי הרבה סיבות להתחייב במאה אחוז - לעבודה קשה, לקבוצה והכי הרבה: לפוטנציאל החד פעמי שנולד איתו. זה חייב להיגמר באליפות, ויותר מאחת, אחרת צילומי לוקה דונצ'יץ' בקיץ 2025 יהיו עוד תזכורת עצובה למה היה יכול להיות.
