עופר ינאי הכניס, לצערי, רוח רעה לענף הכדורסל. לבד מהכסף הגדול, העצום, הוא הביא אליו יוהרה, שמחה לאיד, חוסר כבוד ליריבים, התנהגות בלתי ספורטיבית, לא מכובדת ולא מכבדת. אני רוצה להאמין ולקוות כי בעסקיו האחרים הוא מדוד, מידתי ואנושי יותר.
קראתי שההצעה הלא תיאמן כשלעצמה - משכורת שנתית של שני מיליון דולר לשחקן ים מדר, שאותה נאלצה, כמעט נסחטה, מכבי תל אביב להציע לו (כסף קטן לעומת מה שהציעה לו הפועל - 2.5 עד 3 מיליון דולר לעונה), ובלבד שלא יחתום שוב אצל יריבתה המושבעת, לא סיפקה את השחקן. הוא רצה יותר. הוא ביקש יותר. למעשה - הוא תבע יותר. למה לא בעצם, אם מונחת על שולחנו הצעה גבוהה יותר?
עופר ינאי
(צילום: טל שחר)
הסיכום שלו אצל הצהובים, בסכום נמוך באופן משמעותי מהסכום שהציעו לו האדומים, עשויה לזכות אותו בכינוי אדם שמסתפק במועט. אני מעז לומר כי סכומים כאלה, בכל סכום שנמצא בטווח שבין הסף התחתון לסף העליון, משחיתים את הענף ולמעשה עלולים לכרות אותו.
יגידו לי: מה אתה רוצה? כך עובד השוק - היצע וביקוש. יכול להיות. אבל יש תחושה מטרידה שלמישהו יש אינטרס לנפח הן את זה והן את זה. לא שיקולים כלכליים בלבד עומדים בבסיס המקח והממכר הזה, אשר בשלבים שונים נראה כאילו לנגד עינינו מתבצע מחטף, שוד לאור היום. במקום מחטף באיומים - מחטף בפיתויים.
עופר ינאי הכניס, לצערי, רוח רעה לענף. לבד מהכסף הגדול, העצום, הוא הביא אליו יוהרה, שמחה לאיד, חוסר כבוד ליריבים, התנהגות בלתי ספורטיבית, לא מכובדת ולא מכבדת. אני רוצה להאמין ולקוות כי בעסקיו האחרים הוא אנושי יותר.
למעשה, הוא הכניס את הליגה כולה למרוץ חימוש בלתי רציונלי ומבחינה מסוימת - בלתי קונבנציונלי. באופן פרדוקסלי הוא קלע את אחד מהכוכבים הגדולים ביותר של קבוצתו העונה, ים מדר, לסחרור גבהים. השחקן עף על עצמו, שיכור מהם, חש כמי שבידיו מצוי הקלף המנצח. אולי זו הסיבה לאי-הסתפקותו בהצעתה, המנופחת, התופחת והמופקעת כשלעצמה, של מכבי תל אביב. אני חושב שהתנהלות כזאת מוגדרת כתאוות בצע.
מה שהתחיל מתשלום בלתי מוצדק ובלתי מידתי לרכז הסרבי המצוין ואסילייה מיציץ', במהלך שעל פניו נראה לא רק שובר שוויון אלא יוצר פער שלא ניתן לסגירה, לכאורה, בחוזה כולל של 18 מיליון דולר לשלוש שנים - מהלך אשר כבר בעונתו הראשונה, הבינונית למדי, של הכוכב, הוכח כבלתי שפוי כמעט - ונמשך עם הצעה שנראית מופרכת, בלתי סבירה, כמו תקיעת אצבע מתריסה בעינה של הנהלת מכבי תל אביב; מהלך שנולד בחטא היוהרה וגדל בעריסתה, שכמו אומר: "נא בעין, נראה אתכם עכשיו..."
יש הבדל בין ספונסרים, שגם תמיכה נדיבה שלהם היא מידתית, לבין בעלים אשר עבורם כסף הוא חזות הכול, לעזאזל הספורט (שעבורם הוא רק פלטפורמה), ואשר תשלום הון עתק לכוכבים גורם בהכרח למרמור בקרב שאר השחקנים בקבוצה. הוא לא תורם ללכידות החברתית של השחקנים אלא לפיצול ביניהם.
תמהיל כדוריות הדם האדומות והצהובות בעורקי הכדורסל בישראל ובוורידיו יוצר דם רע. חבל, כי התנהלות שונה של כל המעורבים הייתה עשויה להשאיר את היריבות הספורטיבית בעינה ועל כנה, מבלי לפתוח בכל אחד מהמועדונים מפעל להדפסת כסף.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא.
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים. אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים. אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.
