האיגוד האירופי לשידור (EBU) ואיגוד האתלטיקה האירופי פרסמו מסמך הנחיות חדש שמטרתו לשנות את האופן שבו משודרות תחרויות אתלטיקה לנשים. המסמך, בן 23 עמודים ונושא את השם "Raising the Bar" (להעלות את הרף), קורא לבמאים ולצלמים להתמקד בהישגים הספורטיביים של האתלטיות ולא בזוויות צילום מחפיצות שעלולות להיתפס כמיניות או מביכות.
ההנחיות אינן מבקשות לצמצם את החשיפה לתחרויות הנשים או להימנע מצילום גופן של הספורטאיות, אלא להבטיח שכל זווית צילום תשרת את הבנת הביצוע המקצועי. בין היתר, ממליצים מחברי המסמך להפחית שימוש בצילומי תקריב מאחור, להימנע מזוויות צילום נמוכות המופנות כלפי מעלה ולבחון מחדש שימוש בהילוכים חוזרים איטיים "שאינם מוסיפים ערך מקצועי לצופים".
השינויים נוגעים למספר ענפים, בהם קפיצה לגובה, קפיצה במוט, קפיצה לרוחק, קפיצה משולשת ומרוצי ריצה. כך למשל, בקפיצה לגובה ממליץ המסמך להשתמש בזוויות רחבות המציגות את כל רצף הפעולה - הריצה, הניתור והמעבר מעל הרף - במקום להתמקד בתקריבים איטיים שעלולים ליצור תמונות מביכות. גם בקפיצות לרוחק ולמשולשת ההמלצה היא להציג את הקרש, הצעדים והנחיתה, ולא להתעכב על צילומים מאחור או מלמטה.
במקצועות הריצה קוראות ההנחיות להימנע מצילומים צמודים של האתלטיות מאחור או מזוויות נמוכות, בעיקר בזמן ההכנות לזינוק וברגעי התשישות שלאחר סיום המרוץ.
מנכ"ל EBU Sport, גלן קיליין, הסביר כי "המיניות של ספורטאיות באמצעות בחירה סלקטיבית של זוויות צילום ועריכה ממשיכה להיות בעיה משמעותית בשידורי ענפי ספורט רבים". לדבריו, בחירות אלו מסיטות את תשומת הלב מהיכולות הטכניות ומההישגים של הספורטאיות ואף עלולות לחזק סטריאוטיפים מזיקים.
דוגמה לזוויות צילום אסורות
(צילום: מתוך מסמך "להעלות את הרף" של איגוד האתלטיקה האירופי)
גם הקופצת במוט הבריטית והאולימפית הולי בראדשו בירכה על המהלך וסיפרה כי היא עצמה סבלה מהשלכות של צילומים מסוג זה. "האופן שבו הענף שלנו מוצג בשידורים חיים יכול להיות עוצמתי, אבל גם מזיק לנשים שמתחרות ולנערות שצופות", אמרה. "אני עצמי קיבלתי תגובות פוגעניות ברשתות החברתיות וראיתי סרטונים לא ראויים שלי ושל חברותיי, שנוצרו בעקבות קטעי הילוך חוזר מהתחרויות". בראדשו הוסיפה כי מיקום המצלמות עלול אף להסיח את דעתן של הספורטאיות בזמן התחרות.
המסמך כבר הופץ לגופי השידור המסקרים את תחרויות האתלטיקה לנשים. אף שמדובר בהמלצות ולא בתקנות מחייבות, המסר ברור: מטרת עבודת המצלמה היא לסייע לצופים להבין את הביצועים הספורטיביים – ולא ליצור תחושת חשיפה מיותרת אצל המתחרות.
