הנבחרת שלנו לא מניבה פירות בתחרויות המוקדמות השונות, בלשון המעטה, כשלאחרונה כשלה בניסיון לעלות ליורו הראשון שלה בהיסטוריה כשנחלה הפסד צורם 4:1 לאיסלנד בחצי גמר פלייאוף העלייה. זה לא סוד שנבחרת ישראל די כושלת בכל מה שנוגע בלהגיע למאני טיים ולתת את התוצאות הרצויות במשחקים החשובים.
עם זאת, קשה היה להתעלם מהתנהלותם של המנהל המקצועי ומאמן הנבחרת, יוסי בניון ואלון חזן. מהתנהלותו השנויה במחלוקת של שחקן העבר בניון, עולה כי קריירה כשחקן לחוד וקריירה כמנהל מקצועי לחוד. קחו כדוגמה את מקרה השעייתו של ערן זהבי מנבחרת ישראל לאחר המחלוקת הידועה בין השניים על כך שהאחרון יישן בחדר לבד בקמפיינים הלאומיים, מסיבותיו המקצועיות של החלוץ, שדרך אגב, מוצדקות עקב התנהלותו לפני אימונים או משחקים, כגו, התעוררות בשעה מוקדמת לפני אימונים או משחקים כך שלא יפריע לשחקנים אחרים בשנתם.

1 צפייה בגלריה
מיגל ויטור ודור תורג'מן
מיגל ויטור ודור תורג'מן
מיגל ויטור ודור תורג'מן
(צילום: AP Photo/Darko Vojinovic)

שנית, חזן, המאמן הלאומי של השנתיים האחרונות, לא הצליח להביא את הנבחרת הישראלית לשיאה בלשון המעטה. 17 משחקים תחת אלון חזן הביאו עמם שבעה ניצחונות, ארבע תוצאות תיקו ושישה הפסדים, מה ששוב לא הספיק להעפלה לטורניר גדול.
היו טעויות טקטיות כמו לספסל כוכבים כדוגמת אוסקר גלוך במשחק האחרון או לא לזמן אותם בכלל. זהבי כבר לא יכול לפתוח בהרכב הראשון של הנבחרת, לפחות בסוף העונה. החלוץ כבר לא במיטבו וראינו זאת במשחק האחרון. זהבי כבר לא מצליח להחזיק 90 דקות על המגרש בעקבות גילו המתקדם, החלוץ כבר לא רץ כמו שהיה לפני והשיא מגיע בהחמצת הפנדל הקריטי מול איסלנד. מכאן אפשר להבין כי הנבחרת צריכה להכשיר כמה שיותר מהר את החלוצים היותר צעירים שיירשו את מקומו ביום מן הימים.
שלא תבינו אותי לא נכון, זהבי הוא אחד השחקנים שאני אישית הכי מעריך בכדורגל הישראלי ובכלל, שחקן שתרם רבות במהלך השנים לנבחרת ולקבוצות בהן שיחק, במיוחד למכבי תל אביב. אך עם זאת, אין להתעלם מכך שהחלוץ הוותיק כבר בגיל מאוד מתקדם לשחקן כדורגל (בן 36!). עם הזמן כושר המשחק יורד וכנראה שאין מנוס מכך שהחלוץ יצטרך להעביר את השרביט לחלוץ אחר שיוביל את הנבחרת שלנו, ואף לקחת אותו תחת חסותו כל עוד הוא עדיין בנבחרת.
אחת הבעיות העיקריות של המאמן שפוטר לאחרונה ושל אלה שלפניו הייתה סוגיות הזימונים לנבחרת, או יותר נכון, אי זימונים. ליאור רפאלוב, אחד הלגיונרים הבכירים שהוציאה מדינת ישראל לחו"ל. עשור במועדונים הבכירים בבלגיה כולל שחקן השנה ונעל הזהב הבלגית. שחקן כזה היה יכול לשנות פלאים את צורת המשחק של הנבחרת. כמוהו עוד שחקנים שיכלו לתת השפעה על הנבחרת, גם אם היו עולים מהספסל, כדוגמת רותם חטואל או עומר אצילי המנוסה שיכול לתת את ההדרכה לשחקנים הצעירים יותר עם ערן זהבי. אני יודע מה אתם חושבים כשאתם קוראים את המשפט האחרון, הפרשה שלא עוזבת את אצילי חייבת לעזוב אותו. הוא הבין את חומרת העניין ולא רצה לפגוע באדם ולתת דוגמה לא טובה למעריציו.
כמו כן, שחקן שמזומן דרך קבע אך לא רואה דשא הוא דניאל פרץ, שוער באיירן מינכן המצוין היה צריך לפתוח מזמן במקומו של עומרי גלזר שטועה לא פעם, אם היה פותח במקומו מההתחלה יכול היה להיות בכושר משחק טוב ממה שהוא נמצא בו עכשיו ואולי היה מקבל יותר הזדמנויות אצל תומאס טוכל במקומו של סוון אולרייך.
לנבחרת הלאומית יש את הפיתרון לטווח הארוך, אך יש להשתמש בו בחוכמה. הציפייה מהמאמן הלאומי הבא, רן בן שמעון, היא לשלב יותר את הצעירים בנבחרת, לתת להם את הבמה ולתת להם להתפתח כמו שצריך. מי כמו אוהדי הכדורגל יודעים ורואים כי הופעות טובות בנבחרת גורמות להתקדמות אישית בקריירה של השחקן. לדוגמת דניאל פרץ שהוזכר קודם, שהתקדם והגיע ישירות לבאיירן מינכן, או אוסקר גלוך שפרץ לתודעה האירופית ביורו הנוער והגיע לזלצבורג שייצאה שחקנים רבים לקבוצות בעלות שם באירופה.
עוד ציפייה מהמאמן הלאומי הבא (לפחות שלי אישית) היא שיישארו בכל עמדה לפחות שחקן או שניים מנוסים מספיק כדי להדריך ולהיות מנהיגים, כדי שיידעו לעזור לצעירים להפוך לשחקנים מנוסים. המשימה של רן בן שמעון אמנם לא פשוטה, אך הוא יכול להצליח בה אם יעבוד נכון ויזמן את השחקנים המתאימים.
*הטור מוקדש לזכרו של רותם דושי ז"ל שנפל בקרבות בכפר עזה ב-7.10. השם ייקום דמו.