אירלנד היא היריבה הכי קשה שנבחרת ישראל בכדורגל יכולה הייתה לקבל - יותר מאשר ספרד אפילו, וזאת למרות הפערים המקצועיים העצומים בין אירלנד לאלופת העולם ואלו הלכאורה לא דרמטיים בינינו לבינה.
היא הכי קשה משום שהיא בראה עולם חדש של ציפיות ותקוות, כביכול ראליות, ויצרה עבור הנבחרת שבעת הכישלונות משימה חדשה להיכשל בה, בור חדש ליפול לתוכו. גרוע יותר היה רק אם היינו מוגרלים מול איראן, וזה הרי בלתי אפשרי. מכישלון ספורטיבי סטנדרטי שאליו כבר התרגלנו, במפעל שתכליתו לא בדיוק ברורה, המשחק מול אירלנד הפך להיות לא פחות ממלחמה עם פקקים, כזאת שכישלון בה הוא בגדר עלבון לעם היושב בציון. בין אם זו תגובת יתר מוגזמת או תחושה מוצדקת, זה כבר לא מעניין. כך נצרב ה-3:0 ביום ראשון בזיכרון הקולקטיבי. לא הנבחרת הפסידה – הישראליות הפסידה.
טוקלומטי וישראל מול קובנטרי ואירלנד, השבוע. מחרתיים שוב הנודניקים האלה
(צילום: Attila KISBENEDEK / AFP)
ביחס ישיר, קוסובו היא היריבה הכי קלה שנבחרת ישראל בכדורגל יכולה היתה לקבל. למה קלה? לא בגלל שהיא נופלת מאיתנו - את אירלנד היא הרי ניצחה לפני שבוע – אלא בגלל שאין לנו עם קוסובו שום עניין. הם עמדו זקופים בהמנון ולחצו ידיים. הם סבבה לגמרי. הם מוכנים שנמשיך להתקיים. לכן במקרה של הפסד, לא עלינו, יכולים יהיו אנשי הנבחרת להתנחם בכך שלא אכזבו מדינה שלמה או פגעו באתוס של המפעל הציוני. אפשר לנצח או להפסיד, ושזה יהיה רק ספורט. מה כבר אפשר לבקש יותר מאשר החופש להפסיד?
אחד ההסברים לתצוגת הנפל מול אירלנד היה בדיוק הסיבה שבגללה ההפסד הזה כל כך כאב - עול הציפיות וכובד המשקולות. אם כך, ועל אף המומנטום השלילי שבעקבותיו, המשחק מול קוסובו הציע לנבחרת ישראל הזדמנות מצוינת להתאושש - מהנקודה הנמוכה שבה היא נמצאת, איש כבר לא מצפה, ולאיש הדבר כבר לא ישנה. ניצחון לא יכפר והפסד לא ידרדר. אין כדור ברשת של קוסובו שיכול לנקום על אחד משלושת הכדורים שהאירים הכניסו לשער של דניאל פרץ, ואין כדור ברשת של אסף צור שיכול לכאוב יותר.
היה מרענן לחוות את נבחרת ישראל כמו שהיא באמת: אוסף של שחקני כדורגל ותו לא, שעושים בדיוק את מה שהם אמורים לעשות - לשחק כדורגל ולא להיקלע למערבולת דיפלומטית, גם אם המשחק הסתיים בסיום ב-0:0. חייבים להודות שזו כנראה משימה שתפורה טוב יותר למידותיה. תנו לה לשחק כדורגל ולא להתעסק במה שמעבר. כשיש פחות מה לרצות, היא רוצה מספיק. כשיש פחות מה להפסיד, היא לא מפסידה. חוסר מזל, זה שמנע את השער שהייתה ראויה לו במספר הזדמנויות מול קוסובו, עדיף בהרבה על חוסר רצון. חוץ מלנצח, נבחרת ישראל ניצלה היטב את מה שקוסובו הציעה לה - מעט שפיות וחזרה לשגרה של חוסר רלוונטיות. הבעיה היחידה: מחרתיים היא שוב מול אירלנד, הנודניקים האלה.
