גם בלב דאונטאון קנזס סיטי, בין דגלי התכלת-לבן של האוהדים הארגנטינאים שהשתלטו על הרחובות, אי-אפשר לברוח מהפיל הכי גדול בחדר של הכדורגל העולמי. החולצות שלו עדיין מגיחות מכל עבר גם כאן, פרצופו בהחלט מתנוסס על פוסטרים, האיש נוכח, רושף, תמיד כריזמטי. אבל כריסטיאנו רונאלדו מגיע למונדיאל 2026 כשהוא נושא על גבו בלון כבד של מועקה, גם אם לא יודה בזה לעולם.
בקטאר 2022 הדיון האינסופי הסתיים: לאו מסי הניף את גביע העולם והתייצב למעלה בפנתיאון, בזמן שרונאלדו ירד בדמעות למנהרה אחרי ההפסד נגד מרוקו ברבע הגמר (כשבשמינית בכלל התחיל על הספסל. בעוד מסי זוכה לכותרות אוהדות ומחיה מחדש את הליגה בארה"ב, רונאלדו ספג לא פעם לעג על המעבר שלו למדבר הסעודי. עבור הפורטוגלי, ארה"ב היא לא סתם עוד תחנה, זו ההזדמנות הבאמת אחרונה שלו לקחת את התואר היחיד שחסר לו, כדי להמשיך להיות חלק מהמשוואה עם מסי. המרדף ההיסטורי הזה מגיע עכשיו לישורת האחרונה שלו וזה יהיה בכל מקרה אחד הפרקים המרתקים שייכתבו במחזה על אליפות העולם 2026.
אי-אפשר שלא להוריד את הכובע בפני העוצמה המנטלית והפיזית של הפנומן מאיי מדיירה. בגיל 41, כשהוא מסרב להישמע לחוקי הטבע, רונאלדו מתייצב למונדיאל שישי ברציפות, הישג שגובל במדע בדיוני. הוא מביא איתו לטורניר מאזן היסטורי של 143 שערים במדי נבחרת פורטוגל. הטירוף סביבו פה באמריקה עדיין מתרחש. אפילו כאן בקנזס סיטי, בין הברים של ה־Power & Light District, חולצות המרצ’נדייז האדומות-ירוקות של מספר 7 נחטפות מהמדפים על ידי מקומיים שרוצים לראות מקרוב את המופע האחרון של אחד הווינרים הכי גדולים שידע הענף, רגע לפני שהוא פותח את משחקיו הערב (רביעי, 20.00) ביוסטון נגד הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
אבל יש גם סדקים רציניים במספרים האלה, שלא לומר עננה כבדה. רונאלדו מגיע לאמריקה אחרי אפס שערים ואפס בישולים בשלבי הנוקאאוט בחמישה מונדיאלים, כשבהחלט יש לו מה להוכיח, ניעור תדמיתי דחוף.
חולמים, אבל בענווה
כדי למנוע שמועות, לחתוך את הליחשושים של קטאר ולייצר שקט תעשייתי מוחלט, מאמן פורטוגל רוברטו מרטינס החליט לפתוח את הקלפים באקט של מנהיגות ואישר רשמית שרונאלדו יהיה בהרכב במשחק הראשון. מרטינס סיפק גיבוי נרחב לקפטן שלו ואמר: "כריסטיאנו כאן אך ורק בזכות היכולת וההישגים שלו. אף אחד לא נכנס לנבחרת בגלל השם שלו. הוא כבש שערים מכריעים, הוא המנהיג שלנו והוא מוכן לחלוטין להוביל את ההרכב".
המאמן הוסיף כי הרעב והמחויבות שלו ממשיכים להדהים אותו. רונאלדו עצמו הדף את הספקות בביטחון המוכר שלו: "מבחינה פיזית אני מרגיש מצוין. לא ראיתם את המשחקים שלי? ההכנות היו טובות מאוד ועבדנו קשה. יש לנו דור מצוין של שחקנים שיביא הרבה שמחה לעם הפורטוגלי". גם הקשר מתאוש נונש התייחס לאווירה בנבחרת ואמר: "אנחנו נהנים כאן יחד. אני תמיד גאה לייצג את פורטוגל. המדינה הזאת עיצבה את הקריירה שלי".
הבחירה של מרטינס להציב את רונאלדו בהרכב לא נתפסת בפורטוגל כמחווה למעמדו, אלא כהחלטה מקצועית מחושבת. הקפטן בן ה־41 מגיע למונדיאל השישי שלו אחרי קמפיין מוקדמות מוצלח, שבו כבש עשרה שערים, כשמסביבו נבנתה אחת הנבחרות העמוקות והאיכותיות שידעה פורטוגל בשנים האחרונות.
מרטינס, שמרבה לדבר על גמישות טקטית, בונה על מרכז שדה יצירתי ודינמי בהובלת ויטיניה, ברונו פרננדש, ז’ואאו נבש ונונש, כאשר רונאלדו נהנה מחופש גדול יותר באזור הרחבה ופחות מעורבות במשימות הלחץ והעבודה השחורה.
המאמן הסביר כי הוא מתייחס לרונאלדו “שמשחק בנבחרת ומנסה להיות בסגל של 2026, ולא לדמות האיקונית”, והדגיש שכל שחקן נמדד באותם קריטריונים מקצועיים. הוא אף ציין את התנועה של רונאלדו ברחבה ואת היכולת שלו לפתוח שטחים עבור חבריו כמרכיבים שעדיין הופכים אותו לנכס משמעותי עבור פורטוגל.
גם מתוך חדר ההלבשה אין תחושה של פרויקט נוסטלגי. ויטיניה, אחד המנהיגים של הדור החדש, סיפר כי הוא “גאה מאוד לחלוק חדר הלבשה עם כריסטיאנו, ללמוד ממנו ולחזות במקצוענות שלו מדי יום", והוסיף: “אני מקווה שנוכל לזכות בגביע העולם איתו וגם עבורו". הקשר של פריז סן־ז'רמן הדגיש כי רונאלדו “לא משאיר שום דבר ליד המקרה, עולה למגרש כשהוא יודע שעשה הכל כדי להיות מוכן במאה אחוז”.
ויטיניה ביקש לשמור על פרופורציות, אבל יודע שאוהדי פורטוגל וגם לא מעט פרשנים מצפים מהנבחרת שלו ללכת הפעם עד הסוף. “אנחנו יכולים לחלום, אבל תמיד בענווה”, אמר, "פורטוגל תוכל להגיע רחוק רק אם תשמור על הרוח הקבוצתית ועל הגישה הצנועה שאפיינה אותה לאורך הדרך".
מול הלהט הפורטוגלי תתייצב נבחרת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שמביאה איתה לטקסס סיפור הישרדות ובידוד, קורונה סטייל. בגלל התפרצות נגיף האבולה במדינה, הנבחרת נאלצה לבטל את מחנה האימונים המתוכנן בבירה קינשאסה, להעתיק את כל ההכנות לבלגיה ולעבור שם 21 ימי בידוד קשוחים לפני שהורשתה בכלל לעלות על הטיסה לארה"ב. למרות שאף שחקן בסגל של המאמן סבסטיאן דסאבר לא משחק בליגה המקומית בקונגו, ורובם הגדול משחקים באירופה, הרשויות לא לקחו שום סיכון והתעקשו על אמצעי הזהירות המחמירים ביותר עבור כל חברי המשלחת.
לזכר דיוגו ז'וטה
לפורטוגל, מעבר לרונאלדו, יש דלק רגשי נוסף בטורניר. השחקנים יעלו למגרש כשהם עונדים על ידיהם צמידים שאושרו על ידי פיפ"א, כמחווה לזכרו של חברם לנבחרת, דיוגו ז’וטה, שנהרג בתאונת דרכים. הצמידים, שהוענקו לשחקנים באופן אישי על ידי ראש הממשלה לואיש מונטנגרו, כוללים את שמות כל שחקני הסגל לצד שמו של ז’וטה, כדי להבטיח שהחלום שלו יעלה יחד איתם על הדשא.
"זה משהו שאנחנו שומרים קרוב, בלב של הסגל, אז אני לא אפרט הכל״, סיפר ויטיניה, "דאגו שהצמידים יעמדו בכל הדרישות כדי שנוכל לעלות איתם למגרש. דיוגו איתנו בכל צעד". מרטינס אמר בהתרגשות: "דיוגו הוא האור שלנו. הרוח שלו והדוגמה שלו יהיו תמיד הפלוס אחד שלנו".
הבמה ביוסטון מוכנה לפורטוגל וקונגו, ובשעה שהארגנטינאים חוגגים ברחובות קנזס סיטי את נפלאות מסי, רונאלדו מתייצב כדי להוכיח שהוא עדיין כאן, נלחם על מקומו בהיסטוריה.
