חוק האצבע היה שכדורגלנים מגיעים לליגה הטורקית רק בשלהי הקריירה שלהם, סוג של פנסיה ספורטיבית מוקדמת עם בונוסים לבביים של קהל אדוק בטירוף ומשכורת של נסיכים. כדורגלנים כמו רוברטו קרלוס, אדין דז'קו, דידייה דרוגבה וסמואל אטו הביאו למועדונים שאליהם הגיעו איכויות בינלאומיות ובעיקר פרסטיז'ה, ופרסטיז'ה היא מטבע יקר ערך בשוק הכדורגל הטורקי.
ההתעוררות של הליגה הסעודית וסכומי הכסף הבלתי אפשריים לתחרות שהיא מציעה, הפכה את האפשרות הזו לקשה הרבה יותר. אבל הקיץ האחרון הביא עימו בשורה חדשה. גלאטסראיי הצליחה לשים את ידיה על לירוי סאנה מבאיירן מינכן ועל ויקטור אוסימן (בשנה שעברה שיחק בגלאטסראיי בהשאלה והשנה שוחרר סופית מנאפולי). ההעברה של אוסימן הניגרי היא סנסציונית בממדים הכלכליים שלה: לא רק שהפך לשחקן היקר ביותר בתולדות הליגה הטורקית, אלא שסכום ההעברה ששילמה עליו גלאטסראיי, 75 מיליון אירו, היה גבוה ב־50 מיליון מהשיא הקודם.
גלאטסראיי לא מסתירה את היומרות שעומדות מאחורי רכישת שני השחקנים והמשכורות שתשלם להם: סנה בן ה־29 יקבל 15 מיליון אירו לעונה לפני בונוסים, ואוסימן בן ה־26 יקבל 25 מיליון אירו (בשני המקרים מדובר במשכורות נטו). מי שמפזר כספים כאלו מעוניין לכבוש את העולם, או לפחות את אירופה. זו לא הצהרה עיתונאית פומפוזית, אלא ציטוט מפיו של דורסון אוזבק, נשיא המועדון.
כמובן שקודם כל היא תצטרך לכבוש את אליפות טורקיה, ואפילו את הבכורה באיסטנבול מול היריבות המושבעות פנרבחצ'ה ובשיקטאש. הליגה הטורקית תצא לדרך בסוף השבוע הקרוב ושווה יהיה לעקוב לאן הסיפור הולך.
אקסטזה בשדה התעופה
הנחיתה של סאנה ואוסימן באיסטנבול הייתה אירוע שכולו אקסטזה. אלפי אוהדים באו לקבל אותם בנמל התעופה שאליו הגיעו במטוס פרטי. הם לא הפסיקו לשיר, להדליק את השמיים במופעים פירוטכניים, דמעות של אושר ניקוו בעיני הבאים.
יש אמירה בטורקיה לפיה אתה משיג את היתרון המנטלי שלך על היריבות, בדיוק כאן, בנמל התעופה, בצורה שבה אתה מקבל את הגיבורים החדשים של המועדון. כשסאנה, שחקן שלא ממש נעטף באהבת אוהדים בבאיירן מינכן, נחת באיסטנבול באחת וחצי בלילה, אלפי אוהדים חמושים באופוריה ציפו לו מחוץ לטרמינל כאילו שהגואל שלהם הגיע. אבל החגיגה הזו נראתה כמו מסיבת יום הולדת בגן לעומת קבלת הפנים שקיבל אוסימן מספר שבועות לאחר מכן, עם אלפי אוהדים שנתנו משמר כבוד למכוניתו וזרקו עליה פרחים בצבעי המועדון. ז'וזה מוריניו זכה לקבלת פנים דומה כשחתם על חוזה אימון בפנרבחצ'ה לפני שנה.
ההחתמות הללו אמורות להביא למאבק חריף על ראשות הליגה, ולשפר את רמת הכדורגל בה. במקביל הן גם אמורות לקרצף את התדמית הרעה שנדבקה, די בצדק, לליגה הטורקית לאחר מספר רב של אירועים בלתי ספורטיביים, מחלוקות, סקנדלים והאשמות הדדיות חמורות בשנים האחרונות.
ההגעה של כוכבים עולמיים לליגה הטורקית כשהם בשיא היכולת שלהם יכולה לשנות את כל הדינמיקה של הליגה. מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי, ליברפול ויובנטוס רדפו אחרי אוסימן. אל־אהלי הסעודית הציעה לו חוזה על סך 50 מיליון אירו בעונה. אוסימן העדיף את איסטנבול, לא בדיוק גן העדן עבור ספורטאים מבחינת שפה ותרבות פנאי.
אין היגיון, יש אמוציות
גלאטסראיי לוקחת פה הימור מסוכן. מצד אחד, ההחתמות הללו שמות אותה על המפה הגלובלית של הכדורגל. לא בשורה הראשונה, אבל במקום טוב ליד מועדונים כמו מילאן. עבור ההשקעות הללו גלאטסראיי זקוקה להצלחות מיידיות. אליפות והישגים באירופה. ההשקעות בשחקנים החדשים הן השקעות לטווח קצר, שנלקחו על ידי הלוואות כבדות. ומדובר במועדון, שכמו שאר עמיתיו לליגה הטורקית, נמצא עם מאזנים כספיים לא אופטימיים.
דוחות כאלו חשפו כי ארבע הקבוצות הגדולות בטורקיה, שלוש הקבוצות מאיסטנבול ביחד עם טרבזונספור, נמצאות בחובות כוללים של 1.14 מיליארד אירו. להחתמות בקיץ אין שום סיבות הגיוניות מבחינה כלכלית, המועדונים לא יכולים להרשות אותן לעצמם. אבל זה העניין, וזו גם הסיבה שאוסימן בחר באיסטנבול על פני לונדון או טורינו: כדורגל הוא ענין אמוציונלי. שום פוליטיקאי עם מעט בינה במוחו לא ייתן לשום קבוצה טורקית ליפול או לפשוט את הרגל. אתה יכול להרעיב את אזרחי טורקיה ולמנוע מהם זכויות דמוקרטיות בסיסיות, אבל אתה לא יכול לקחת מהם את הכדורגל שלהם.
ועדיין, מדובר במהלכים חסרי אחריות כלכלית. חוזה השידור של הליגה הטורקית עם רשת שידור קטארית הצטמק מ־400 מיליון אירו ל־155 מיליון, ושחקנים כמו סאנה ואוסימן דורשים את המשכורות שלהם באירו למרות שהמועדון שלהם מייצר הכנסות בלירה טורקית. בגלל ירידת הערך של הלירה, מדובר פה בעוד חוסר איזון כלכלי.
היריבות בין שלושת המועדונים מאיסטנבול מלווה בדם רע מבחינה היסטורית, אבל השנים האחרונות הביאו את השנאה הזו לשיא. רשימה חלקית: נשיא קבוצה שמכה שופט, נשיא אחר שמורה לקבוצה שלו לרדת מהמגרש, פנרבחצ'ה מעלה קבוצת נוער נגד גלאטסראיי ומורידה אותה אחרי דקה, אוהדים מכים שחקנים.
פנרבחצ'ה גם החתימה את מוריניו, אלוף העולם באמנות האפלה של פלגנות ואיבה הדדית. בשנה הראשונה שלו בליגה הפורטוגלי סיים במקום השני ואמר על הכדורגל הטורקי שהוא רעיל, אף אחד בעולם לא מתעניין בו, ושהליגה הטורקית "אפלה, אפורה ומריחה רע". אבל היא משלמת טוב, מכסף שאין לה.
פורסם לראשונה: 01:30, 12.08.25
