הדרבי הערב במסגרת שמינית גמר גביע המדינה יכול להימשך 120 דקות וקצת אם ייגרר לפנדלים, 120 דקות בדיוק אם העסק יוכרע בהארכה, 90 דקות אם אחת מהקבוצות תיתן בראש, אבל יש עוד אפשרויות. אולי הוא בכלל לא יגיע לסיומו. אולי בכלל לא יגיע לתחילתו. במשך 11 שנים וחצי הדרבי התל־אביבי היה הדבר הכי צפוי בכדורגל הישראלי – הפועל לא מנצחת, ויהי מה. אלא שהדרבי שפוצץ באוקטובר, ירידתה היחסית מגדולתה של מכבי והשיפור של האדומים, הופכים את המשחק הקרוב לכזה שבאמת הכל אפשרי בו. גם האפשרות שלא יהיה אפשרי כלום.
למרבה הצער, החלטתה של משטרת ישראל לאסור מכירת אלכוהול ברחובות הסמוכים לאצטדיון אינה מנבאת טובות (הגם שנסוגה ממנה בהמשך), לפחות בכל הקשור לחלקה של האחרונה בהבטחת קיומו של המשחק בשלום.
מעבר לפגיעה התמוהה בבעלי העסקים באזור, המחשבה המקורית מבטאת הלך רוח שרואה בעשרות אלפי אוהדים עבריינים בפוטנציה, השקפת עולם שבאה לידי ביטוי בדרבי האחרון גם בשורה של מעשי אלימות מצד שוטרים כלפי אוהדים. השלכת פירוטכניקה לכר הדשא היא פעולה מסוכנת ומיותרת שראוי להימנע ממנה, אך בינה לבין צעדי המנע הדרקוניים של המשטרה אין קשר, ונדמה שמטרתה היא לעצב מראש נרטיב שיצדיק את יחסה לאירוע כולו.
מכבי ת"א נמצאת בעלייה - אבל פגיעה
מכבי ת"א מגיעה למשחק בכושר הטוב ביותר שלה מאז ה-1.11, אז ניצחה בפעם האחרונה בשני משחקים ברציפות. הניצחונות על הפועל ירושלים ובני סכנין נחשבו פעם למובנים מאליהם, אך לא עבור מכבי הזאת, שבמשך יותר מחודשיים הצליחה לנצח רק את הפועל חיפה.
זו קבוצה פגיעה עם יותר חורים מגבינה, וגם אם אפשר היה לצפות ממנה שכבר תתרגל להיעדרותו של כריסטיאן בליץ' שמשחק יום כן יום לא היום לא, זה לא אומר שהיא הצליחה. איסוף סיסוקו הוא לא מכונת תיקולים כמו בליץ', שהיה יכול להבטיח למכבי שעליונותה הרגילה במרכז המגרש תישמר. למזלה, עידו שחר מפליא לאחרונה לגלם את תפקיד הקשר שמצטרף מאחור ומבקיע (שבעה שערים ב־11 משחקיו האחרונים), תקן שלמעשה לא היה קיים העונה עד ששחר נכנס לקצב בסוף אוקטובר.
דור פרץ לא פוגע כבר ארבעה חודשים, תקלה שאפשר להפיל על השחקן אבל גם על ז'רקו לאזטיץ' שנדרש לו יותר מדי זמן להבין שהצבתו של פרץ כחלוץ הורסת למכבי בשני מובנים – גם לא מעניקה לה חלוץ מספיק טוב, וגם גורעת ממנה את פרץ בעמדה האידיאלית עבורו.
אבל, כאמור, אחרי תקופה ארוכה שבה למכבי היו שלוש בעיות על כל פתרון אחד, ייתכן שדברים מתחילים להסתדר. זה לא רק שחר שמולחם להרכב בחמשת המשחקים האחרונים, אלא גם קרווין אנדראדה והליו וארלה, שנדרשה ללאזטיץ' חצי עונה כדי לקלף מהם את הקליפה. למרבה התדהמה, מסתבר שמה שמסתתר תחתיה ראוי למאכל. זו אולי לא הצורה הכי טובה שמכבי יכולה הייתה לבקש לעצמה – חסר חלוץ, ההגנה לא יציבה ויותר מדי שחקנים חשובים לא נמצאים בכושר טוב – אבל לפחות מתחילה להתגבש איזושהי צורה, ראה ההרכב הזהה בניצחונות על הפועל ירושלים וסכנין.
הפועל ת"א - הגרסה הטובה ביותר מזה עשור
הפועל ת"א מגיעה לדרבי בצורה לא אידיאלית. היא חסרה את שני המגינים שלה, החלוץ הבכיר שלה לא כבש כבר ארבעה חודשים, והשחקן הטוב ביותר שלה, סתיו טוריאל, בספק בגלל פציעה בקרסול. עדיין, ובמובהק, זו הגרסה הטובה ביותר שהיא העמידה לאיזשהו דרבי במשך יותר מעשור. הזמן הרב שעבר מאז הניצחון האחרון, הביתיות ותחושת ההזדמנות שנגזלה מהדרבי שלא היה מייצרים באופן טבעי רעב גדול ואמונה בכך שהפעם הדבר אפשרי.
אבל יש בהחלט ממה לדאוג. לא בטוח שמרקוס קוקו, המגן הימני החדש, יעמוד לרשותו של אליניב ברדה. אם לא, די במחשבה על טל ארצ'ל מול וארלה כדי למנוע מכל מאמן לישון בלילה. רותם חטואל סובב את ארצ'ל פעמיים בשבת, ועל כל צרה אחת שהוא גרם למגן, וארלה בחיזוק רוי רביבו מסוגלים לגרום לחמש.
בהנחה שטוריאל יהיה כשיר להרכב, ברדה יצטרך לקבל החלטה עקרונית לא פשוטה – האם הוא הולך על הגרסה הכי מוכשרת והתקפית שלו, זו ששכבה על הפועל חיפה במחצית השנייה בשבת, או שהוא בוחר בגרסה יותר אחראית כי בכל זאת "דרבי" והכיווץ טבעי יותר עבור מברדה מאשר הפתיחות.
על רקע הקיפאון של דניאל דאפה והמוגבלות היחסית של עומרי אלטמן, נדמה שאין להפועל את הלוקסוס לוותר על האפשרויות הבלתי מוגבלות שמייצרים שלושה שחקנים כמו לויזוס לויזו, רוי קורין וטוריאל, שלושה שמאליים ששינוי מקום תכוף ביניהם יכול לסחרר את ההגנה של מכבי. האפשרות השנייה: להציב את רועי אלקוקין לצד אנדריאן קרייב ופלקאו לכדי יצירת משולש קישור קונבנציונלי יותר, בחירה שתתאים את עצמה למערך של מכבי וגם תותיר על הספסל הקצר אס אחד לתרחיש הסביר שיידרש קסם במחצית השנייה. אלקוקין נמצא בתקופה בינונית, וזאת בהגדרה נדיבה, אבל הוא גם היה השחקן הכי טוב של הפועל בניצחון הכי גדול שלה העונה, מול בית"ר ירושלים במחזור השלישי.
הציפייה הגדולה של האוהדים לניצחון הופכת את ה"נכון" ו"לא נכון" לכאלו שייקבעו רק באמצעות התוצאה הסופית. אם ברדה יילך על כל הקופה מהרגע הראשון וזה לא יעלה יפה, חצי עיר תתהה בקול רם איך לעזאזל הוא חשב שזה יעבוד. אם יבחר בשמרנות והפועל תתקשה לייצר מצבים כמו שקורה לה לעיתים תכופות, הוא יצטרך לחיות עם המחשבה מה היה קורה אילו רק היה הולך עם הסוסים הכי חזקים במשחק הכי חשוב שלו.
בעוד 12 ימים ייפגשו הקבוצות שוב, הפעם בליגה, ומכבי מארחת. גיליון החוץ של הפועל הוא מתחת לגרוע, ללא ניצחון בשבעת משחקיה האחרונים מחוץ לבלומפילד בליגה. נדמה שהנסיבות בסוף החודש יצדיקו יותר אחריות מאשר היסחפות. הפעם זה הזמן לחשוב בגדול. הגיע הזמן של הפועל לעשות לזה סוף. בתנאי שלמשחק הזה בכלל תהיה התחלה, כמובן.
