יש רגעים שבהם צריך להפסיק לדבר על כדורגל ולהתחיל לדבר על מועדון. הסיפור סביב גיא מלמד הוא אחד הרגעים האלה. בימים האחרונים מכבי תל אביב העלתה הילוך בניסיון לצרף את החלוץ, ועל פי הפרסומים גם מלמד מעוניין במעבר ומחכה לשיחה עם ליאור רפאלוב שבה יבקש שלא יעמדו בדרכו. מכבי חיפה, מצדה, עדיין לא קיבלה הצעה רשמית ומבהירה כי בשלב הזה הוא לא שוחרר. מבחינתי, זה בדיוק הרגע שבו מכבי חיפה צריכה לעצור ולשאול לא רק מה נכון מקצועית, אלא איזה מסר היא שולחת על עצמה כמועדון.
מלמד אמנם בקושי משחק העונה ולא נמצא בראש סדר העדיפויות המקצועי של ברק בכר, אבל בואו לא נשכתב את המציאות בגלל כמה שבועות של ספסל. בעונה שעברה הוא כבש 15 שערים במדי מכבי חיפה והיה מלך השערים שלה, ולפני כן כבר היו לו עונות של 17 ו-12 שערי ליגה. זה לא שחקן שנמצא בסוף הדרך ולא שחקן שמכבי חיפה חייבת להיפטר ממנו. זה חלוץ ישראלי מוכח, כזה שיודע להגיע למספרים דו ספרתיים, ובשוק הישראלי אין בדיוק עשרה כאלה שמחכים מעבר לפינה. אם מכבי חיפה הגיעה למסקנה שהוא לא מתאים לה מקצועית, לגיטימי. זו החלטה של מאמן ומועדון. אפשר למצוא לו קבוצה אחרת, אפשר לבחון אירופה, אפשר לבדוק את נתניה, ואפשר גם להשאיר אותו. אבל מכאן ועד להעביר אותו ישירות למכבי תל אביב יש מרחק גדול מאוד.
כי יש עסקאות שהן פשוט לא רק עסקאות. יש להן משמעות. מכבי תל אביב היא לא עוד קבוצה שמגיעה עם הצעה. היא היריבה הישירה של מכבי חיפה, והעברת שחקן ישראלי מוכח אליה היא החלטה שיש לה משמעות מקצועית, עסקית ותדמיתית. תחשבו רגע על התמונה ההפוכה: האם מישהו באמת מאמין שמכבי תל אביב הייתה ממהרת להעביר למכבי חיפה שחקן ישראלי משמעותי שיכול לעזור לה להתמודד על האליפות? קשה להאמין. מועדונים גדולים מבינים שלא כל עסקה שניתן לבצע היא עסקה שצריך לבצע. מכבי חיפה לא אמורה לפתור למכבי תל אביב את מצוקת החלוצים שלה. בטח לא כאשר מלמד הוא בדיוק מסוג השחקנים שיכולים לתת ליריבה עוד עומק ואולי גם כמה שערים חשובים לאורך העונה.
וגם הטיעון הכלכלי לא ממש מחזיק בפני עצמו. שכרו המדווח של מלמד עומד על כ-350 אלף יורו לעונה. זה כסף, אבל בתוך המערכת הכלכלית של מועדון בסדר הגודל של מכבי חיפה, קשה לטעון שזה לבדו צריך להיות הגורם שמכריע עסקה כזאת. אם מכבי חיפה חושבת שהשכר גבוה מדי ביחס לתרומה המקצועית הצפויה ממנו, שתמצא פתרון. אבל אם הפתרון הוא לחסוך את השכר הזה ובמקביל לתת למכבי תל אביב חלוץ ישראלי מוכח, צריך לשאול מה בדיוק חסכנו ומה בדיוק נתנו. כי בעסקה כזאת, החיסכון מופיע בדוח הכספי. הנזק האפשרי מופיע על הדשא.
אם על הפרק יהיה טרייד, כמובן שצריך לבחון אותו. אבל גם אז השאלה צריכה להיות פשוטה: האם מכבי חיפה יוצאת ממנו טובה יותר? לא האם הצלחנו להיפטר משחקן, אלא האם קיבלנו משהו שבאמת מחזק אותנו. אם התשובה היא לא, אין סיבה לעשות את זה רק כדי לסמן וי על עסקה.
אבל יש כאן עוד משהו, והוא אולי פחות מדיד משכר או משערים, אבל עבור מועדון בסדר הגודל של מכבי חיפה הוא משמעותי לא פחות: המותג. בעולם שבו כל החלטה של מועדון הופכת בתוך דקות לכותרת, לפוסט, לדיון ביציע ולזיכרון של הקהל, גם לאופן שבו אתה עושה עסקה יש משמעות. מועדון הוא לא רק קבוצת כדורגל. הוא גם מערכת יחסים עם האוהדים שלו. הוא גם המעמד שלו מול היריבות. הוא גם הסיפור שהוא מספר על עצמו. אפשר להסביר לקהל למה שחקן לא בתוכניות. אפשר להסביר למה מכרת אותו. הרבה יותר קשה להסביר למה דווקא ליריבה הגדולה שלך נתת שחקן שיכול לעזור לה. זה כבר לא רק "מה קיבלנו תמורתו". זה "מה שידרנו כשעשינו את זה". וכמי שמסתכל על הדברים גם מהזווית התקשורתית, זה בדיוק המקום שבו עסקה שנראית הגיונית על הנייר יכולה להפוך למשבר תדמיתי מיותר. כי אוהדים לא קוראים את דוח ההוצאות. הם רואים את גיא מלמד במדים הצהובים.
ומכאן בעיניי צריכה להגיע ההחלטה. מלמד יכול לעזוב. מכבי חיפה לא חייבת להשאיר שחקן שלא נמצא בתוכניות שלה, וגם אין שום היגיון לכפות עליו להישאר אם הוא רוצה לצאת. אבל אם הוא עוזב, צריך למצוא לו יעד אחר. מכבי נתניה, אירופה, קבוצה אחרת - הכל לגיטימי. מכבי תל אביב היא כבר סיפור אחר. כי ברגע שמכבי חיפה נותנת למכבי תל אביב שחקן שיכול לעזור לה, היא לא רק נפרדת מגיא מלמד. היא מחלישה את עצמה ומחזקת את היריבה. ועל הדבר הזה, שום חיסכון בשכר לא יכול לפצות. מכבי חיפה מכרה הקיץ מספיק שחקנים. הגיע הזמן שגם היא תדע לזהות עסקה שלא נכון לעשות. מלמד יכול לעזוב. אבל לא לשם.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא.
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים.
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים.
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.




