חבר'ה, התבלבלתם. התבלבלתם לגמרי. כן, כן, אתם. אני מדבר אליכם, לאותם אנשים שפיתחו "הייט" למסי. בין אם שנאה ספורטיבית עתיקת יומין ובין אם תגובה לעומתית לגל האהדה והתמיכה הענק שצבר הגדול מכולם בשנים האחרונות, בטח במדים הלאומיים. וואו, כמה שמחה לאיד נטפה מכם בשער של פראן טורס בהארכת גמר המונדיאל. ובשריקת הסיום של אותו משחק. ואולי מכמה מאוד קיצוניים גם בדמעות של הפרעוש בזמן שהוענק הגביע - ולא לו.
"פרשנים" הטיפו כי שחקן שהפסיד בשני גמרי מונדיאל לא יכול להיחשב לגדול מכולם. שהוא, מה שנקרא, לוזר. במקרה הטוב זו בדיחה עצובה. זה כשל לוגי מהמדרגה הראשונה, הרי אם היה מודח בחצי הגמר זה היה עדיף? יותר "לוזרי" להפסיד בגמר מבחצי? או ברבע? או כמו הנמסיס שלעולם לא יהיה הגדול ביותר - בשמינית?
לאו מסי בוכה
(צילום: REUTERS/Amanda Perobelli)
קחו רגע מסע בזמן לאחור, לתשעה עשר בדצמבר 2022. יום אחרי שמסי הוביל במו רגליו, בגיל מבוגר (35), אחרי אחת מהופעות היחיד הגדולות בטורנירים היסטוריית הספורט הקבוצתי, את ארגנטינה לזכייה בגביע העולם. מה השיח הציבורי היה? מה היה נדמה כמעט כאמת ודאית? שזהו. מיצה. מימש את מלוא הפוטנציאל. השלים את הכדורגל. יתלה את הנעליים (בזירת הנבחרות), ייצא לפנסיה המוכרת באמריקה בואכה מיאמי. אבל הודעת הפרישה הרשמית לא הגיעה. והוא התייצב למוקדמות מונדיאל 26'. משחק אחרי משחק. מסיים כמלך השערים של הקמפיין, מתייצב כמלך השערים בהיסטוריית הקמפיין ומוביל את הנבחרת למקום הראשון. והנה בין לבין הוא זוכה בעוד קופה אמריקה, שנייה ברציפות. פורש? לא הפרעוש.
עד חודשים ספורים לפני המונדיאל לא היה ברור אם מסי ייקח חלק. ואם ייקח, מה יהיה גודלו. הוא כבר סוגר עונה שלישית ביבשת החדשה, רחוק שנות אור מהפיק הספורטיבי שרץ באירופה. כוכבים חדשים קמו, סופרסטארים שמחכים, חלקם לראשונה, להותיר את חותמם גם על הבמה הגדולה בעולם. מהירים יותר, חזקים יותר וכמובן צעירים יותר. הציפייה הייתה שאם מסי כן ישחק, הוא יעלה מהספסל לדקות כבוד כמה פעמים (מודל ניימאר) או שיאבד את קצב המשחק דווקא דרך ההרכב (מודל רונאלדו). מה שהיה בטוח - הוא נע על הסקאלה שבין לא מזומן לבין לא טוב. מתייחסים לסקאלה? לא סקאלוני.
כי אז הגיעה שריקת הפתיחה. ושער. ועוד אחד. והנה השלישי. והוא לא מפסיק לכבוש. לא מפסיק לשבור שיאים. גדול הכובשים בכל הזמנים. גדול המבשלים בכל הזמנים. מוקף בחבורה של שחקני אנטי כדורגל, כמו פארדס ודה פול, ללא שחקנים יוצרים או מהירים מלבדו, כובש, מבשל, יוצר מצבים, עובר יריבים, מפרק הגנות. כובש בכל שלב, וכשלא כובש מבשל. בקור רוח אדיר (זה לוזר זה?) מוביל את חוטבי העצים והדייגים הארגנטינאים לעוד קאמבק, לעוד ניצחון, סוחב 90 דקות, סוחב 120. הוא לא בבית, לא על הספסל, וגם לא סתם מתהלך על המגרש. הוא הכול. הוא חזות הכול. ידו בכל ויד כל בו. הכול עובר דרכו. הוא לא עוד שחקן התקפה בארגנטינה, הוא גם לא שחקן ההתקפה הטוב בארגנטינה. הוא הוא ארגנטינה. ההתקפה הטובה והפורייה במונדיאל (להוציא את משחק ניפוח המספרים חסר החשיבות על המקום השלישי). טוב יותר מלאמין. טוב יותר מקיין. טוב יותר מהולאנד. טוב יותר מאמבאפה. בטח טוב יותר מההוא. ההוא שכבר מזמן לא רלוונטי.
אז די. גם אם הוא לא זכה. הפעם. מסי הוכיח שכל עוד הוא עומד על כר הדשא הוא השחקן הטוב בעולם. לא משנה הגיל, לא משנה הבמה. לא משנה מי היריבים. לא משנה כלום. מסי הוא הכדורגל והכדורגל הוא מסי. השאר הם ניצבים בסיפור של הגדול מכולם. יפיצו קונספירציות על עזרה משופטים. אבל מה שהעין רואה אף אחד לא יכול לקחת. אף אחד מהשערים, אף אחד מהכדרורים. הוא הכי טוב בהכול, ואת זה הוא מראה על המגרש. מה שקורה מאחורי הקלעים, בין אם קורה ובין אם לא, לא רלוונטי לדיון.
אז זהו. שלא יקשקשו על לוזריות. מי שזכה בהכי הרבה תארים בתולדות הכדורגל הוא לא לוזר. מי שכבש הכי הרבה שערים בתולדות הגמרים של הכדורגל הוא לא לוזר. מי שבכל גיל, בכל זמן ובכל מקום, נכון לכל רגע נתון ולמשך למעלה מעשרים שנים הוא הכדורגלן הגדול בעולם - הוא לא לוזר.
ואם אחרי מונדיאל 22' היינו בטוחים שהוא יתלה את הנעליים ובסוף הוא כיכב במונדיאל 26', אנחנו באמת יכולים להיות בטוחים לגמרי שלא נראה אותו מוכיח את גדולתו גם במונדיאל 30'?
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא.
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים.
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים.
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.
