בליל ראשון יישבו מיליוני צופים ברחבי העולם מול המסכים כדי לצפות בגמר הסופרבול. עבור רובם זה יהיה ערב של ספורט, פרסומות והופעת מחצית. אבל האצטדיון שמארח את האירוע – Levi’s Stadium – מספר סיפור גדול בהרבה על עתיד הספורט בעידן של חום קיצוני ומשבר אקלים.
Levi’s Stadium אינו רק במה למשחק החשוב בעולם הפוטבול. זה היה האצטדיון הראשון בליגת ה־NFL שזכה לדירוג LEED Gold לבנייה ירוקה. הוא מייצר אנרגיה סולארית, משתמש במים מושבים להשקיית הדשא ומשלב חומרים ממוחזרים. אבל הסמל האמיתי, בעיניי, נמצא דווקא במסדרון: מסך פתוח לקהל שמציג בזמן אמת את צריכת האנרגיה, המים ואיכות האוויר. לא הצהרות – אלא נתונים.
1 צפייה בגלריה
ירח מעל סמי עופר
ירח מעל סמי עופר
סמי עופר
(צילום: אלעד גרשגורן)
הבחירה באצטדיון כזה לאירוע הספורט הגדול בעולם אינה מקרית. היא משקפת הבנה ברורה: אצטדיונים הם תשתיות עתירות חשמל, מים וקירור. בעולם של קיצים ארוכים וחמים יותר, עומסי חשמל ועלויות אנרגיה מטפסות, אצטדיון שלא נערך למציאות החדשה הופך לבעיה כלכלית ותפעולית – לא רק סביבתית.
וזו אינה תופעה אמריקאית בלבד. באנגליה, Tottenham Hotspur Stadium נבנה מראש כאצטדיון דל־פחמן. בהולנד, Johan Cruyff Arena משלב ייצור ואגירת אנרגיה ומתפקד כמרכז אנרגיה עירוני. בארה״ב, Mercedes-Benz Stadium זכה לדירוג LEED Platinum וחוסך מיליוני דולרים בעלויות תפעול. תעשיית הספורט העולמית, שמגלגלת מאות מיליארדי דולרים בשנה, מתייחסת לקיימות כחלק מניהול עסקי אחראי – לא כקישוט.
הדוגמאות הללו מתחברות היטב למציאות הישראלית. כמעט 30 מעלות בתל אביב בתחילת פברואר, במה שהוגדר כחודש פברואר החם ביותר זה עשרות שנים, אינן חריג – אלא קדימון ברור למה שמצפה לנו בקיץ. השחקנים והאוהדים כבר מרגישים זאת על הגוף. תשתיות הספורט בישראל, לעומת זאת, ממשיכות לפעול כאילו האקלים של שנות ה־90 כאן כדי להישאר.
בעשור האחרון הושקעו מיליארדי שקלים באצטדיונים כמו סמי עופר, בלומפילד, טדי וטרנר. אלה מתקנים מרשימים ונוחים, אך כמעט כולם חולקים אותו כשל: אין סטנדרט סביבתי מחייב, אין ייצור אנרגיה עצמאי, אין שקיפות לציבור ואין היערכות מספקת לעומסי חום וחשמל.
המשמעות כבר כאן. קיצים חמים יותר פוגעים באימונים ובמשחקים, באוהדי הספורט, מעלים את עלויות הקירור ומעמיסים על העיריות והמועדונים. בעולם, אצטדיון חכם הוא חלק מהפתרון. בישראל, אנחנו עדיין מתייחסים אליו כאל פרויקט של בטון, תאורה ודשא.
אצטדיונים אינם קישוט – הם תשתית. וכשתשתית אינה מתוכננת לעולם חדש, חם ויקר יותר, הפער מול העולם רק יעמיק. הסופרבול הקרוב מזכיר לנו שהכדור כבר מזמן לא רק על הדשא. הוא בידיים של מקבלי ההחלטות.
* הכותב הוא מנכ"ל Good Vision מקבוצת פאהן-קנה ומחבר הספר "אחריות תאגידית 2.0".
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד:
כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש