לוקה דונצ'יץ' לא שיחק אתמול (רביעי) עם דאלאס נגד יוסטון. הקרסול הימני שמטריד אותו מתחילת העונה שוב מציק והוא קיבל מנוחה. קבוצות NBA שומרות את האמת על מצבם הפיזי של הכוכבים כמו היה מידע מודיעיני על כור גרעיני עלום בנגב, כך שקשה לדעת האם זו רק מנוחה אסטרטגית או שהקרסול עליו עומדת כל העונה - כל עונה - של המאבריקס פגוע שוב. לפחות לפי עיתונאים בדאלאס, זו האפשרות הראשונה. דונצ'יץ' נח כדי שיוכל לשחק בסוף השבוע במה שעשוי להיות משחק מכריע על המקום הרביעי במערב, נגד יוטה ג'אז, והעובדה שהמאבריקס בכלל נמצאים בפוזיציה הזו עכשיו, היא אחד הסיפורים המעניינים של העונה ב-NBA. חוץ מבוסטון סלטיקס, אין עוד קבוצה שהפכה את העונה שלה ב-180 מעלות תוך כדי תנועה כמו המאבריקס. ומסתבר שכל מה שהיה צריך זה טרייד מוצלח ושלוקה דונצ'יץ' יפסיק לאכול המבורגרים.
"זריקה מבחוץ" - המדור של ציפי שמילוביץ
סיפור העונה הזו של דאלאס מתחיל בכלל ב-2018, כשהמאבריקס בחרו במקום השלישי בדראפט נער סלובני גדל-גוף שחלק מהסקאוטרים בליגה חשבו שהוא איטי מדי ל-NBA. דונצ'יץ' הגיע לעיר של ג׳יי.אר יואינג ומיד הפך חבר של הגארד דניס סמית' ג‘וניור, שנבחר תשיעי בדראפט שנה קודם. הם גרו באותו בניין והעבירו שעות במשחקי וידאו ביחד. סמית׳ לקח את דונצ'יץ' לסיבובים בעיר ולימד אותו שבטקסס הכל גדול יותר. הקליק המיידי בין האירופאי הלבן לאמריקאי השחור היה אוצר יחסי ציבור עבור המאבריקס, שדאגו לצוות אותם בראיונות לתקשורת, מחייכים לצלמים, ומרוחים על שלטי החוצות שמכרו מנויים.
על המגרש זה היה סיפור אחר לגמרי. המאמן, ריק קרלייל, לא האמין ששני השחקנים הצעירים האלה אכן יכולים להפוך לנוק-אאוט הכפול שכל קבוצה עם חלומות אליפות חייבת שיהיה לה. אז באמצע עונת הרוקי של דונצ'יץ' נשלח סמית' לניו יורק ניקס, בעסקה שהביאה לדאלאס את קריסטפס פורזינגיס. אנשים במאבריקס סיפרו לפני מספר חודשים ל-ESPN כי קרלייל אימלל את סמית׳ בצורה שפגעה בדונצ'יץ' אישית. במהלך אסיפת קבוצה אחת אמר המאמן לסמית׳ כי הוא "מקנא בדונצ'יץ'". לוקה ראה כאן הפרד ומשול קלאסי ומאותו רגע היה ברור כי קרלייל ודונצ׳יץ׳ לא ישרדו ביחד הרבה זמן.
ואכן, בקיץ שעבר התפטר קרלייל אחרי 13 עונות בקבוצה אותה הוביל ב-2011 לאליפות. איש לא הופתע. ג׳ייסון קיד הובא כדי לנסות לנקות את הרעל מחדר ההלבשה, ובעיקר לעשות עונה שתהיה מספיק טובה כדי שדונצ'יץ' - שחתום במאבריקס עד 2027 בחוזה של 207 מיליון דולר - לא יאבד עניין ויתחיל לעשות קולות של טרייד.
פורזינגיס נשלח רחוק
העונה הנוכחית התחילה כמו שהקודמת הסתיימה, רק יותר גרוע. בעיה אחת היתה שדונצ'יץ' הגיע למחנה האימונים עייף מאוד אחרי קיץ אולימפי, שבע מכדורסל, שבע מחוזה שהפך אותו למיליונר של תשע ספרות בגיל 22, ושבע, מילולית - הוא התייצב במשקל עודף של לפחות 15 קילוגרם. הבעיה השניה היתה שדונצ׳יץ׳ ופורזינגיס לא סבלו זה את זה.
בהתחלה הם עוד ניסו - שני שחקנים זרים שמגיעים מתרבות דומה ומצפים מהם להיות מייקל ג׳ורדן וסקוטי פיפן - אבל בעונה שעברה כבר הפסיקו להעמיד פנים. התקשורת בדאלאס היתה כל כך מודעת למתח, שכאשר השניים החליפו היי פייב על המגרש, זו היתה כותרת באינטרנט. קרלייל לא יכול היה לעשות כלום כי אם כן היה משהו משותף לדונצ׳יץ׳ ופורזינגיס, זה ששניהם לא סבלו את המאמן.
בקיץ שעבר אמר פורזינגיס למקורבים כי הוא מקווה שיעשו עליו טרייד. לקח כמה חודשים, ואכן זה מה שקרה. פורזינגיס נשלח לוושינגטון והמאבריקס קיבלו תמורתו את ספנסר דינווידי ודיוויס ברטנס. אינסטינקטיבית זה נראה כמו הרגע בו דאלאס ויתרה על העונה, נפטרה מפורזינגיס והחוזה שלו, הביאה שחקנים שרוב קהל ה-NBA לא מכיר והחלה לבנות את העונה הבאה.
בפועל התברר, לא בפעם הראשונה ולא בפעם המאה, כי כימיה וטיימינג חשובים לא פחות משמות, וזה היה הרגע בו התהפכה העונה של המאבריקס על הראש. דינווידי, בחירה 38 בדראפט של 2014, קולע כמעט 18 נקודות במשחק, כבר אסף סלי ניצחון עם הבאזר ואסיר תודה על כל רגע. דונצ׳יץ׳, שנעלב מאוד כשלא קיבל אפילו קול אחד מהעיתונאים שבחרו את החמישיות הראשונות לאולסטאר, נותן חצי עונת MVP; והמאבריקס יושבים במקום החמישי במערב, רחוקים משחק אחד מיוטה שברביעי ושלושה מגולדן סטייט שבשלישי.
"ספג ביקורת והסיק מסקנות"
מארק קיובן, הבעלים של המאבריקס, עושה בשנה-שנתייים האחרונות קולות של עייפות מהצעצוע, אבל קשה לראות אותו מוותר עליו - הוא אוהב את המצלמות קצת יותר מדי מכדי לוותר עליהן. מה שלא השתנה זו הגאווה המוצדקת שלו בכך שהקדים את הליגה בהרבה שנים בכל הקשור להבנת מכרה היהלומים שהוא הכדורסלן האירופי. עכשיו קיובן גם יודע איך התהפכה העונה של דאלאס.
"לוקה קיבל בראש והצטנע קצת", אמר בראיון רדיו, "הוא ספג הרבה ביקורת על הכושר שלו, עודף המשקל וכו׳, ומאוד לא אהב את זה. כל הספורטאים ברמה שלו עוברים את זה בשלב כזה או אחר, פתאום דברים שהיו קלים הופכים קשים ופתאום אתה כבר לא מקבל רק שבחים. מה שעושה שחקן לגדול זו היכולת להפנים ולהסיק מסקנות, וזה מה שלוקה עשה"
זה אכן בדיוק מה שדונצ׳יץ עשה. למחנה האימונים של דאלאס בקיץ הוא התייצב במשקל של כ-120 קילוגרם, אבל היום הוא כבר קרוב יותר ל-104 הקילוגרמים מעונת הרוקי שלו, ועומד על ממוצעים של 27.9 נק׳, 9.1 ריבאונדים ו-8.6 אסיסטים. דונצ׳יץ׳ הוא שחקן אירופאי נדיר שמקבל כבוד אמיתי, לא סתם חצאי מחמאות בחצי פה, מאיזורי הלברון ג׳יימס-קווין דוראנט. זו לא רק היכולת, זה גם האופי, התחרותיות, האהבה היוקדת למשחק, חוסר הפחד, הטראש טוק, אפילו ההתבכיינות הקבועה לשופטים. כמו לברון או דוראנט הוא יכול לנצח משחק לבד. יש מעט מאוד שחקנים כאלה, ואף אחד לא רוצה לפגוש אותם בפלייאוף.
