שנה חדשה היא הזמן לבקש את הבלתי אפשרי: שקט ביציעים, נבחרת ישראלית שמנצחת כשזה באמת חשוב וספורטאים כחול-לבן שמגיעים הכי רחוק בעולם. תשפ"ו כבר נכנסה לספרי ההיסטוריה, אבל בספורט אין זמן לנוסטלגיה. תשפ"ז יוצאת לדרך, ואלה הדברים שחייבים לקרות בה.
ליגת העל עם עוד דרמה: צריך לומר ביושר - בשנים האחרונות ליגת העל מספקת את הסחורה בכל מה שקשור לדרמה עד מחזורי הסיום. בעונה שעברה זה נגמר באליפות מרגשת של הפועל באר-שבע, והפעם נדמה שהצמרת עשויה להיות צפופה אפילו יותר. ארבע או חמש קבוצות מסוגלות לפחות לדבר על התואר בלי להסמיק, וזה כבר בסיס לעונה נהדרת. עכשיו רק צריך שהן גם יעמדו בציפיות, שהמאבק יישאר פתוח עד הסוף — ושכל העניין יעבור בלי אלימות ביציעים ומחוצה להם. בקשה צנועה, בסך הכול.
דני אבדיה ייבחר לעוד אולסטאר: בעונה שעברה אבדיה עשה דבר מאוד לא ישראלי: התעלה אפילו על הציפיות העצומות ממנו. הוא נבחר לאולסטאר של ה-NBA - הישראלי הראשון שעושה זאת, כמובן - הוביל את פורטלנד לפלייאוף וסיפק הופעות שהפכו אותו מכישרון מבטיח לכוכב מוכח. עכשיו מגיע האתגר המורכב באמת: לעשות את זה שוב. אנחנו, מבחינתנו, מוכנים להמשיך למסור לו את שעות השינה שלנו.
ענאן חלאילי יכבוש את הפרמייר-ליג: בעונה שעברה לא היה לנו נציג בליגת הכדורגל הטובה בעולם, והשנה יש אחד שמגיע אליה עם תג מחיר מחייב: ענאן חלאילי, שהפך לכדורגלן הישראלי היקר בכל הזמנים. חלאילי משחק כמגן, כך שאין טעם לצפות ממנו לכבוש בכל שבוע או להפוך מיד לכוכב הראשי של קבוצתו. בהחלט אפשר לקוות שיציג את אותה יכולת שהפגין באוניון סן ז'ילואז, יתפוס מקום קבוע בהרכב ויוכיח שגם שחקן ישראלי יכול להשתלב בקצב המסחרר של אנגליה. בינתיים הוא כבר עשה את הדבר הכי ישראלי שלגיונר יכול לעשות: היה מעורב במהלך שהוביל לשער.
ניצחון על אירלנד: מנבחרת ישראל אסור לצפות ליותר מדי, כנראה מכוח חוק שנחקק אחרי עשרות שנים של אכזבות. ובכל זאת, בסוף החודש ייצא לדרך קמפיין ליגת האומות 2026 - המפעל שתמיד נראה כמו טורניר ידידות, עד שמתברר שאפשר איכשהו להגיע דרכו ליורו ושכל תוצאה בו חשובה. הפעם מחכה לישראל מפגש טעון במיוחד מול אירלנד, שהעבירה את המשחק לסרביה. זה כבר לא עוד משחק: זה סוג של דרבי שחייבים לנצח.
יכבוש את הפרמייר-ליג. חלאילי
(צילום: Henry NICHOLLS / AFP)
זהב לרז הרשקו באליפות העולם: בתחילת אוקטובר תצא לדרך אליפות העולם בג'ודו, ולישראל יש מועמדת אמיתית לעמוד בראש הפודיום. הרשקו, המדליסטית האולימפית ואלופת אירופה המכהנת, כבר הוכיחה שהיא שייכת לצמרת העולמית. סימן מעודד נוסף הגיע בניצחון שלה על ביאטריס סוזה בתחרות ראווה - הראשון מול האלופה האולימפית אחרי שישה הפסדים. אולי דווקא עכשיו הגיע הזמן לזהב הגדול מכולם.
גל רביב תמשיך לשבור שיאים: אחרי שהתעללה ביריבות באליפות אירופה לעתודה ורשמה ממוצעים היסטוריים - ובאופן מקומם לא נבחרה ל-MVP של הטורניר - "קייטלין קלארק הישראלית" תפתח עונה נוספת במכללות. התקווה היא שתמשיך להתפתח, תצבור מעמד ותתקרב להישג של שי דורון, שכבר זכתה באליפות המכללות.
רז הרשקו
(צילום: Giorgi ARJEVANIDZE / AFP)
ארטיום דולגופיאט יחזור לפודיום העולמי: אליפות העולם הקודמת נערכה באינדונזיה, שסירבה להעניק ויזות לספורטאים ישראלים, ודולגופיאט איבד את תוארו בלי שקיבל אפילו הזדמנות להגן עליו. אלא שהוא לא נתן לעוול הזה לעצור אותו וזכה בפעם השלישית באליפות אירופה. לאליפות העולם בהולנד הוא יגיע שוב כאחד הפייבוריטים למדליה. אחרי מה שעבר, פודיום יהיה סיום ראוי. זהב יהיה צדק ספורטיבי.
