חג אליפות אירופה שמח לכולם. או חג יורובאסקט שמח לכולם. כל אחד יבחר מה שיותר מדבר אליו.
8 בספטמבר 2022. זה היה התאריך האחרון בו נבחרת ישראל בכדורסל השתתפה במשחק במסגרת טורניר גדול. היא אמנם ניצחה אז את צ'כיה, אך הודחה לאחר שלושה הפסדים מאכזבים להולנד, פולין וסרביה. למרות ניצחון מרשים על פינלנד במשחק הפתיחה - סיימה הנבחרת הישראלית יורובאסקט מאכזב לכל הדעות. ובדיעבד, אין צורך להיות מופתעים מהכישלון ההוא. מדוע? קדימה נצלול פנימה אל העובדות. כדי להבין כמה למה ואיך. מה היה ומה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, אציג לפניכם נתונים סטטיסטיים. ולא אגלה לכם את המשמעות שלהם. רק בהמשך נגלה ביחד. מבטיח.
12.9 נק', 4.1 ריבאונדים. 51% לשתיים, 34% לשלוש, 84% מהקו. אם יש לכם בינתיים ניחושים של מי השורה הסטטיסטית הזו, אתם יותר ממוזמנים להתחיל לזרוק לעצמכם שמות. זה משחק נחמד בסך הכל.
לפני שנגיע לאקס פקטור של הנבחרת לקראת אליפות אירופה המתקרבת אלינו בצעדי ענק. בואו נדבר קצת על אחד כזה, שחקן די בינוני העונה לשם דני אבדיה. ולא, דני אבדיה הוא לא האקס פקטור שלנו. אין ספק שהוא השחקן המרכזי, אבל הוא לא "האקס פקטור". אבדיה מגיע אחרי עונת פריצה ב-NBA. רובנו ראינו טוב מאוד מה מסוגל לעשות מספר 8 הצעיר (אולי כבר לא כ"כ צעיר?). ואם אבדיה ידע לשחק קבוצתי כמו ששיחק בעונה החולפת בפורטלנד, כולל הימנעות מכדרורים מיותרים אשר גורמים לאיבודים רבים, אז דני יתפוצץ. והוא יצעיד את הנבחרת קדימה. לצד ים מדר, יובל זוסמן ואחרים.
בין אם שמתם לב או לא, סוג של רמזתי לכם שגם יובל זוסמן וים מדר הם לא השחקן עליו דיברתי בהתחלה. ואגב "אקס פקטור" לפחות על פי גוגל ובלי קשר לתוכנית הריאליטי "הוא יתרון איכותי, שנחשב למסתורי וקשה לתיאור, המיוחס למישהו או למשהו". ואם ניקח את זה למחוזות הכדורסל שלנו, אז מדובר בשחקן שמביא משהו אחר, אחד כזה שמביא את מה שחסר. שיהיה שם, אבל לא בהכרח שהיריבה תצפה שיהיה שם.
אז הגיע הזמן לגלות. עבר כבר מספיק זמן. הסטטיסטיקה מעלה היא של לא אחר מרומן סורקין בעונה שחלפה במדי מכבי ת"א ביורוליג. תראו. זה לא סוד שאף פעם לא היו לנו גבוהים איכותיים. כאלה שבאמת גבוהים. וכאלה שבאמת איכותיים. אז כן. פעם פעם היו כאלה כמו נדב הנפלד. בשנות האלפיים אלה היו קוז'יקרו, יניב גרין ואלישי כדיר. מבלי לזלזל או להוריד מרמתם של השחקנים הנהדרים שציינתי לפני רגע - זה לא היה זה. זה לא היה מספיק טוב. אז מבלי ששמנו לב (או אולי דווקא כן?) - בשנים האחרונות אין לנו גבוה אמיתי. שהוא ברמה. אחד כזה שיכול לנסות להתמודד עם כל הווצ'ביצ'ים והיוקיצ'ים שחונים שם בצבע.
בכדורסל המודרני של היום אי אפשר בלי סנטר דומיננטי. אלה לא רק הגארדים. זה הרבה מעבר לכך. לכן קבוצה או נבחרת צריכה שחקן גבוה שיודע לשים את הכדור בסל, שהוא אתלט (אוקיי, יש את יוקיץ'...) והוא יודע גם לכדרר. ולקלוע! והוא אחלה בפיק אנד רול. והוא מתמצא טוב ליד הסל. והוא באמת יודע מה הוא עושה. ואז... ואז הגיע רומן סורקין.
בהתחלה, כשהכרנו אותו במכבי חיפה, הבנו שהוא טוב. הבנו שהוא משהו מיוחד. אבל אני לא חושב שהבנו עד כדי כמה. אחרי שלוש עונות בכרמל חתם במכבי ת"א. וההתחלה לא הייתה זוהרת. בכלל לא. בעונתו הראשונה אצל הצהובים קלע בממוצע סורקין בליגה שלנו 9.2 נק' בממוצע למשחק על 4.1 כדורים חוזרים, כשביורוליג,בעונתו הראשונה אנחנו מדברים על 3.1 נק' בממוצע למשחק ו-2 כדורים חוזרים.
ואתם יודעים מה? זה הרבה מעבר לסטטיסטיקה. זה הביטחון. זו שפת הגוף. זו הקליעה. זה השיפור האדיר שהוא עשה בכל אלמנט ואלמנט במשחק שלו. ממש היה אפשר לראות את השיפור שעשה מעונה לעונה. מאוד ניכר לעין. בכל פעם מוסיף משהו חדש. הוא הפך לשחקן שלם. אגרסיבי. אחד כזה שיודע מה הוא רוצה ומה הוא שווה.
ביורובאסקט האחרון סורקין היה פחות מוכן. הוא לא השחקן שהוא היה היום. עם פחות מ-15 דק' בממוצע למשחק, 7.2 נק' ו-3.8 ריבאונדים, סורקין לא היה מספיק דומיננטי. באליפות אירופה הקרובה הנתונים הללו צפויים להיות טובים יותר באופן משמעותי. כשיהיה מעניין מאוד לראות את רומן מתמודד מול הגבוהים של היריבות, אם זו צרפת - יאבוסלה, אלכס סאר וג'יילן הורד (מזל שזה לא וומבנניאמה, פוארייה וכל המוסטפא פאל למיניהם), או כל נבחרת אחרת אשר תפגוש ישראל בטורניר המרתק הזה.
ב-2022, שזה לפני 3 שנים פחות או יותר, לנבחרת ישראל לא באמת היה גבוה משמעותי. עם כל הכבוד לזלמנסון, נמרוד לוי, ג'ייק כהן הנצחי ושאר חברים. זה עדיין לא היה מספיק טוב. והיום? היום יש לה את איתי שגב שהוא תוספת מעניינת לקו הקדמי של הנבחרת. וכמובן שיש לנבחרת היום אכבר גבוה איכותי - רומן סורקין. שהוא ברמה על אמת. אחד כזה שהיה סנטר מוביל בקבוצת יורוליג בעונה החולפת - לא משנה כמה אותה קבוצה חוותה עונה רעה.
סורקין הוא בן אדם אולי אפילו טוב יותר מהשחקן שהוא. מכל הראיונות שלו ניתן לראות בבירור כמה הוא נשאר צנוע, וזה חלק לא פחות חשוב מאיך שהוא מתפקד על המגרש. יש לזה משמעות עצומה. במיוחד בנבחרת הלאומית.
אז כן. עכשיו הבנתם על מי דיברתי בהתחלה. ושלא תטעו. כולם חשובים. מדר שצפוי להיות הרכז הראשון של הנבחרת שלנו ישלוט על ההתקפה הישראלית מקצה לקצה. תומר גינת הקפטן שעשה קפיצת מדרגה במשחק שלו ועתיד לשדרג את ההתקפה ואת הסייז של הנבחרת. זוסמן שמראה לאחרונה שלמרות כל הדיבורים הוא עדיין ממשיך את גרף הצמיחה שלו כדי להפוך לשחקן טוב יותר. ועוד ועוד ועוד. ואפשר לדבר על כולם. אבל אי אפשר להכניס הכל בפעם אחת.
מה שבטוח זה שיש תחושה שהנבחרת מגיעה טובה יותר. מוכנה יותר. שהשחקנים עצמם, כל אחד ואחד, עשו שיפור בשלוש השנים האחרונות. אני מדבר גם על אלה שהיו אז ויהיו היום. וגם על אלה שאז לא היו בנבחרת הלאומית אבל היום כן יהיו. מעבר לכלל התכנים המקצועיים. יש תחושה שעוברת אלינו דרך המסכים, בין אם זה ברשתות החברתיות או בין אם זה במשחקי ההכנה - שמשהו בנבחרת גם מגיע מלוכד יותר. אולי שבעה באוקטובר. המלחמה. אולי גם חלקם התבגרו והשתנו קצת. ייתכן שזה גם וגם. מה שבטוח זה שעם הרגשות לא מתווכחים. וככה לפחות אני מרגיש בתור אוהד של הנבחרת.
אז נכון, אבדיה הוא החשוב ביותר. הוא יהיה הלידר. בלעדיו לא יהיה. ואיתו כן יהיה. ועליו הרוב יקום או יפול. מכיוון שלשים כדור בסל זה חשוב בכדורסל, וזה משהו שאבדיה עושה די בקלות ברמות הכי גבוהות - וזה מבלי לדבר על היכולת שלו ליצור לשחקנים אחרים, לקחת ריבאונדים ולטוס קדימה וכו' וכו' וכו'. אולם אם מסתכלים קצת מעבר. וקצת על מה היה בעבר, נגלה שכבר תקופת זמן ארוכה מאוד לא היה לנו גבוה ברמה. ואולי זה מה שהיה חסר כדי להביא את נבחרת ישראל לקדמת הבמה. זו הסיבה שסורקין הוא "האקס פקטור" של הנבחרת לקראת היורובאסקט הקרב ובא.
באליפות אירופה ב-1979 היינו מקום שני, ומאז הכי גבוה שהגענו היה מקום שביעי ב-2003. ומי יודע. אולי הפעם נהיה אלו שסוף סוף מסיימים בראש...
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד:
כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש
