פעם, כשהכדורגל עוד היה שייך לכולם ולא רק לתאגידי ענק או לקבוצות השקעות מאבו־דאבי – סטיאווה בוקרשט והכוכב האדום בלגרד יכלו לזכות בגביע אירופה לאלופות. היום? אם אין לך תקציב של מדינה קטנה, תגיד תודה שהעפלת. אפילו לקבוצה מליגה בינונית קשה מאוד מול הענקיות, והפערים הכלכליים גורמים לכך שגוליית לרוב מנצח. אבל בודה/גלימט הוכיחה לכולנו שחלומות עדיין מתגשמים, הכדור הוא עגול, כדורגל משחקים 90 דקות ועוד קלישאות. לרגל הניצחון שלהם על אינטר, קבלו את חמש ההפתעות הגדולות בתולדות שלב הנוקאאוט של הצ'מפיונס.
5. נס האולימפיקו | 2018
על פניו, קבוצה מהליגה האיטלקית שמעיפה יריבה מספרד זה לא בדיוק החומר שממנו עשויים טופ פייבים. אבל אנחנו מדברים על בארסה הגדולה של מסי, סוארס ואינייסטה מול רומא, שהופיעה ברבע הגמר לראשונה, כן? הקטלאנים טיילו 1:4 בבית, אבל התפרקה לחלוטין בגומלין והפסידו 3:0 (שערי חוץ, זוכרים?). קוסטאס מנולאס הפך לאגדה רומאית עם השער השלישי בדקה ה־82 והשלים קאמבק הירואי. הרומאים היו אימפריה במשך כ־1,200 שנה - והוכיחו שהם יכולים לנצח גם כאנדרדוג.
4. הטוטאל פוטבול חזר | 2019
ריאל מדריד התייצבה לשמינית הגמר בלי רונאלדו שעזב ליובנטוס, אבל אחרי שלוש זכיות רצופות ועם סגל מהנוצצים בעולם. היא ניצחה 1:2 במשחק הראשון באמסטרדם, וסרחיו ראמוס קיבל צהוב בכוונה כדי להגיע נקי לרבע הגמר. אבל איאקס, שלא הופיעה ב־8 האחרונות מאז 2003, נתנה את אחת ההצגות הגדולות שידע הברנבאו והשפילה את הבלאנקוס 1:4. דושאן טאדיץ' ופרנקי דה יונג רקדו על המגרש, ואיאקס הפסיקה להיות "ההיא שקונים ממנה כישרונות".
3. הקסם הנורבגי | 2026
האם אפשר לכתוב על בודה/גלימט בלי להזכיר שפעם קראנו להם "דייגים"? כנראה שלא. הנורבגים לא מאמינים בקסמים, ולהדחה של אינטר קדמו עבודה קשה ואפורה והתקדמות במפעלים המשניים. אינטר הגיעה כפייבוריטית ברורה לפלייאוף העלייה לשמינית הגמר למרות שבודה/גלימט ניצחה את סיטי ואתלטיקו בשלב הבתים. היא החליקה בדשא הסינתטי (3:1), ולא הצליחה לצאת מזה גם בסן־סירו (2:1). צריך להיות מאוד מיוחד כדי ללמד איטלקים שיעור בטקטיקה.
2. יאללה אפואל | 2011
קבוצה קפריסאית ברבע גמר אירופי? היום זה אולי נשמע הגיוני, בזכות הקונפרנס־ליג. אבל כשאפואל ניקוסיה הדיחה את ליון בשמינית גמר הצ'מפיונס זה היה סיפור אחר לגמרי. היא העפילה מבית אפור, ובשמינית הגמר פגשה את המעצמה הצרפתית - אז חברה קבועה בשלבים המאוחרים. אחרי 0:1 בצרפת, הקפריסאים הדהימו עם 0:1 בבית ודו־קרב פנדלים שהפך את השוער דיוניסיס חיוטיס לאל מקומי. רגע השיא של הכדורגל הקפריסאי, עד שפאפוס הדיחה את מכבי ת"א וקבעה שיא חדש.
1. הריצה של ז'וזה | 2004
זה הרגע שבו מוריניו פרץ לחיינו בסערה, יותר נכון בריצה, אחרי שפורטו הדיחה את מנצ'סטר יונייטד בשמינית הגמר בדרך לזכייה סנסציונית בגביע אירופה. השוויון של קושטיניה בדקה ה־90 באולד טראפורד (1:1 ו־2:3 בסיכום) לא רק שלח את יונייטד הביתה, הוא יצר את המיתוס של "המיוחד". בלי הריצה האיקונית של מוריניו על קו הדשא במנצ'סטר, ההיסטוריה של הכדורגל המודרני הייתה נראית אחרת לגמרי. פורטו אמנם הייתה מכובדת, אבל להדיח את פרגי? רעידת אדמה. ולא רק זה, מוריניו גם נירמל חגיגות של מאמנים על הדשא, אז גיא לוזון ויורגן קלופ חייבים לו תודה.
