העונה של מכבי ת"א עוד לא הסתיימה, ועוד ידברו רבות (ומדברים בימים אלה) על העונה ההיסטורית של עודד קטש. איך לקח המאמן הישראלי חבורה שמרביתה חסרת ניסיון ביורוליג, בתקציב ששייך לשכבה הנמוכה ביותר בליגה, למאזן שבעונה רגילה היה יכול להוביל אותה לפלייאין.
רק חבל שיש 10 קבוצות שהחליטו לנצח יותר מדי. על פי נתוני השנים הקודמות, המאזן של מכבי ת"א היה אמור לקרב אותה הרבה יותר למחוזות הפלייאין. אך גם אם היא לא תגיע אל הפלייאין, חשוב להבין דבר אחד: בשנה שעברה מכבי ת"א ביצעה מהפכה בכל הנוגע לזרים. הורד המצוין נשאר, וכך גם קלארק שהצטרף מאוחר בעונה הקודמת. אך כל שאר הזרים השתנו – דבר שהשפיע מאוד על קבוצה שבנויה כמעט אך ורק על כימיה, כי מבחינת כישרון היא לא מתקרבת ליריבותיה.
את ההשלכות של הכימיה ראינו ב־13 המשחקים הראשונים, בהם ניצחה מכבי ת"א שלושה משחקים בלבד וגזרה על עצמה עונה של דשדוש בחלק התחתון של הטבלה. כדי להמשיך בגרף העלייה, שמתקיים חרף החזרה לבלגרד, על מכבי ת"א לייצר המשכיות.
להמשכיות יש כמה היבטים. בראש ובראשונה – המאמן. המאמן שהיווה שכפ"ץ להנהלה כושלת והפך את היוצרות חרף כל הבעיות. עודד קטש כיום הוא מאמן טופ־7 באירופה לפחות – גאווה לכדורסל הישראלי. אך הוא לא הישראלי היחיד שמעניק לנו גאווה בימים קשים אלה. הסגל הישראלי של מכבי ת"א הוא המשמעותי ביותר לפחות בחמש עשרה השנים האחרונות. עם כל הכבוד לאבדיה (בן ה־18 אז), גיא פניני, יוגב אוחיון ויובל זוסמן – רומן סורקין זו רמה אחרת.
אם בתחילת השנה חיפשה מכבי ת"א סנטר ראשון (קרי, ערך צ'ארלס באסי), היום כמעט ברור שהסנטר שעדיין חייב להגיע יהיה סנטר שני או כזה שיתחלק שווה בשווה בדקות עם סורקין. תמיר בלאט וג'ונדי נותנים את מה שהם יודעים כבר מספר שנים (ובלאט אף השתדרג, במיוחד בגזרת האיבודים). וויל ריימן הוא שחקן נשמה אמיתי, וגור לביא הוא שדרוג משמעותי מאוד על פני רפי מנקו. כל אלו צריכים להישאר ללא כל ספק (אלא אם ג'ונדי יחליט לפרוש – מה שידרוש ממכבי ת"א להביא שחקן בסגנון איתן בורג).
בגזרת הזרים יש מספר שינויים מועטים אך קריטיים. אין ספק שקלארק השתדרג משמעותית – גניבה של ממש. הוא רחוק שינויים קטנים (בעיקר חייב לזרוק פחות שלשות ולהפסיק לאבד בדאבל אפים) מלהפוך לכוכב יורוליג. ביחד עם הורד ובריסט – הם חייבים להישאר. בריסט אמנם פרץ מאוחר, אך כיום הוא מביא במו ידיו ניצחונות לקבוצה. לוני ווקר הוא השאלה הגדולה ביותר – כוכב יורוליג שמתקשה לאחרונה. לעניות דעתי, ביורוליג של היום, שבו יש 7־8 קבוצות עם תקציבים גדולים (וזהו השינוי הגדול ביותר שעבר המפעל, מליגה שבה צסק"א ז"ל וריאל היו הקבוצות היחידות בקטגוריה הזאת) – כל עוד מכבי ת"א לא חברה במועדון העשירות, להשאיר את לוני ווקר זה בגדר חובה, כי שחקנים בקליבר שלו שייכים כמעט אוטומטית לאותו מועדון.
שתי שאלות נוספות, חשובות גם הן, הן מרסיו סנטוס ולונדברג. לונדברג היה המושיע של מכבי ת"א, אך בפועל מדובר בשחקן יורוליג בינוני, שלהשאיר אותו זה לוקסוס לקבוצה כמו מכבי ת"א. במידה שתהיה יכולת פיננסית להשאירו – הוא סיקס־מן טוב שיודע לתת קצת בכל היבט. סנטוס הוא סיפור אחר: שחקן צעיר ומבטיח, אך מגן נוראי (כפי שראינו מול ננדו דה קולו), עם אהבה מיותרת לזריקות שלוש. שוב – במידה ויש יכולת להחזיק סנטר שלישי זר, הוא טוב לקטגוריה. כמחליף הוא לא מספיק טוב, במיוחד כשהוא חולק עם סורקין את הבעייתיות בהגנה.
הנקינס הוא סמן לחוסר היכולת של מכבי ת"א לפרוץ תחת ההנהלה הנוכחית. לכולם היה ברור איזה סוג של סנטר צריך, והנקינס היה המשך להחתמות אמצע עונה זוועתיות של מכבי ת"א (מה שלום רמון סשנס וקיירי תומאס?). קמצנות באמצע עונה עולה פעמים רבות בעונה כולה. עם טייריק ג'ונס, לדוגמה, היה על מה לדבר גם ברמת הפלייאוף. מכבי ת"א צריכה סנטר אתלט שחי על הטבעת, שיהווה משלים לסורקין – מגוון התקפית אך לא אתלט.
אך ההחתמה החשובה ביותר תהיה בעמדת הרכז. קלארק אמנם השתפר, אך הוא שוטינג גארד. דאוטין לא רלוונטי, וגם לונדברג יותר "2" מ־"1". רק בלאט רכז – אי אפשר להמשיך ככה. מכבי ת"א צריכה רכז זר איכותי (ננאד דימיטרייביץ', לדוגמה). על ההחתמה הזאת תיפול העונה הבאה.
יש מקום לאופטימיות – אפילו לא מעט – אך השינויים הללו חייבים להתבצע כדי שגם תחת מגבלות התקציב תוכל מכבי ת"א להתחרות בענקיות היורוליג גם בעונה הבאה. בגזרה המקומית, עקב מגבלת הזרים, מכבי ת"א לטעמי פייבוריטית, כי הפועל ב' היא לא פרויקט מוצלח עד כה.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד:
כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש
