זה לא הולך להיות דירוג על ליגת האלופות שיחזיר אתכם לאותם רגעים מוכרים, אותם מהפכים כמו ה־1:6 של ברצלונה על פ.ס.ז', או על הגמר באיסטנבול של מילאן וליברפול. יש סוג אחר של קלאסיקות, כאלה שלא נבנות מרגע אחד, אלא מהצטברות של 180 דקות בלתי נשכחות (או יותר). לא גול מקרי בדקה האחרונה, אלא שני משחקים שביחד יוצרים חוויה שלמה, קולנועית, עוצמתית.
הדירוג הזה עוסק בצמדים – בשתי הופעות גדולות, אחת אחרי השנייה, שבהן שתי קבוצות עלו על הדשא ונתנו כל מה שיש להן בשלב הנוקאאוט. מהמפגש האפי בין אינטר לברצלונה, דרך הגלאקטיקוס נגד יונייטד ועד ל־4:4 המטורף בין צ'לסי לליברפול. קלאסיקות של איכות כדורגל, לא רק דרמה. שאחריהן אתה אומר לעצמך "איזה כיף זה כדורגל" ולא "איזה מהפך".
5. ואז בקהאם עלה
ריאל מדריד - מנצ'סטר יונייטד.
רבע הגמר, 2003
על צמד המשחקים הזה חלם פלורנטינו פרס כשיצא עם פרויקט הגלאקטיקוס השאפתני שלו. להחתים כוכב ענק בכל עונה, ולתת תצוגות שידברו עליהן גם עוד 50 שנה. המשחק הראשון, שהסתיים ב־1:3 עם קונצרט של ריאל מדריד, נותר בצל הגומלין באולד טראפורד. רונאלדו הברזילאי כבש שלושער מדהים וגרם לאוהדי היריבה לקום ולהריע לו כשהוא הוחלף. השער השלישי שלו שקבע 2:3 בדקה ה־59 גמר מעשית את הסיפור מבחינת זהות העולה לחצי הגמר (מדובר בעידן שערי החוץ). פרגוסון העלה מהספסל את דייויד בקהאם, שכבש צמד ועזר להפוך ל-3:4 במשחק שנכנס להיסטוריה. אחרי שלושה חודשים, בקס הצטרף לגלאקטיקוס, אבל לא הצליח להביא לריאל את הגביע.
4. קרם בוואריה
באיירן מינכן - יובנטוס
שמינית הגמר, 2016
זאת אולי לא הקלאסיקה הראשונה שעולה לראש כשחושבים על ליגת האלופות, אבל צמד המפגשים הזה היה מטורלל לחלוטין. באיירן מינכן ויובנטוס סיפקו דרמה ראויה לטופ 5 שלנו, אבל לא קיבלו את היח"צ שמקבלות ריאל או ברצלונה. אם הן היו מעורבות, כבר היה למפגש הזה שם אייקוני. אז מה היה לנו? במשחק הראשון - יובה חזרה מ־2:0 ל־2:2 בטורינו. בגומלין היא עלתה ל־0:2 במינכן, אבל באיירן השוותה בדקה ה־91 ושלחה את המשחק להארכה, שם כבשה פעמיים. אם רונאלדו או מסי היו חתומים על אחד השערים, זה היה נחשב לאחד המהפכים הגדולים בהיסטוריה. לא נורא, הניצחון הזה יישאר בליבם של הבווארים.
3. בקצב הבלוז
ליברפול - צ'לסי
רבע הגמר, 2009
צמד משחקים שכנראה היה מקבל תפנית אחרת בעידן של ביטול שערי החוץ. צ'לסי ניצחה 1:3 במשחק הראשון באנפילד, תוצאה שדרשה מליברפול לכבוש שלושה שערים בסטמפורד ברידג'. זה נשמע קשה – במיוחד כשמדובר בליברפול של אז, קבוצה קשוחה ויעילה, לא מבריקה. אבל בדקה ה־19 זה כבר היה 0:2, והדרמה רק התחילה. צ'לסי חזרה ל־2:2, ליברפול הפכה ל־3:4, וברגע אחד האדומים היו במרחק שער אחד מרגע היסטורי משוגע, שהיה מקבל מקום של כבוד ליד הגמר מול מילאן ב־2005. הקהל של צ'לסי החזיק את הראש, ואז למפארד הופיע בדקה ה-89 כדי להחזיר את הדופק. 4:4 בסיום, ועלייה של הבלוז לחצי הגמר.
2. מוחות וכישרונות
ריאל מדריד – מנצ'סטר סיטי
חצי הגמר, 2022
אם ברצלונה מול אינטר זה קרב סגנונות מובהק - הגנה מול התקפה - קרלו אנצ'לוטי נגד פפ גווארדיולה זה דו־שיח אינטלקטואלי על כדורגל התקפי, אחוזי החזקה בכדור ומה שביניהם. אנצ'לוטי טוען ש"הכל זה השחקנים", פפ מחזיר לו בעדינות עם "הם חייבים גם שיטה". עם כל הכבוד למאמנים, שני המשחקים בחצי הגמר היו תצוגות של כישרון טהור. הראשון הסתיים ב־3:4 משוגע לסיטי, שהובילה גם 0:1 בגומלין בברנבאו. ריאל הייתה בקבר, אבל רודריגו כבש פעמיים תוך דקה בתוספת הזמן, ובהארכה בנזמה דייק בפנדל ואוהדי ריאל שוב מילאו את הרשת בפוסטים משתפכים על "אופי". זה היה המשך לרבע הגמר המטורף מול צ'לסי, שבו ריאל ניצחה 1:3 בלונדון, פיגרה 3:0 במדריד וניצחה בהארכה.
1. התנגשות דורות
אינטר - ברצלונה
חצי הגמר, 2025
זה היה רגע שבו הכדורגל דילג לעתיד. ברצלונה ואינטר נתנו לנו הצגה בקצב אחר, בעוצמה אחרת, עם סגנונות שמתנגשים בלי לפחד. ברצלונה שבונה כל התקפה כאילו זאת יצירת אמנות, מול אינטר שמומחית בלנצל חולשות רגעיות בשביל להתנפל כמו חיה רעה. לאמין ימאל בן ה־17 מול פרנצ'סקו אצ'רבי בן ה־37. דור הטיקטוק מול אנשים שעוד זוכרים את החיים לפני הרשתות החברתיות. ההתנגשות הזאת הביאה לנו פעמיים 3:3 ב־90 דקות, כולל שוויון בתוספת הזמן בגומלין, ושער דרמטי בהארכה דווקא מהקבוצה הפחות צפויה. המפגש הכי אגדי בצ'מפיונס, ולא צריך להסביר למה הוא במקום הראשון. הזיכרון טרי, גם הדמעות של ראפיניה.
פורסם לראשונה: 01:30, 08.05.25
