עם הבאזר האחרון בגמר, כשמכבי ת"א ניצחה את בני־הרצליה וזכתה בגביע המדינה ה־47 בתולדות המועדון, פתח ג'ימי קלארק את הלייב בחשבון האינסטגרם שלו, הניף כוס שמפניה ביד והתחיל לתעד את רגע השיא בקריירה שלו עד כה: תואר מקצועני ראשון שלו. קלארק (24), גארד שעד לפני כשנה אף אחד ביציעי ההיכל לא ידע מיהו, לא דמיין תסריט כזה, הוא בכלל חלם להגיע ל־NBA. "זה פשוט מרגיש נהדר, אני אוהב להיות חלק ממשהו מיוחד", מספר קלארק בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות" ו־ynet רגע אחרי הזכייה, כשעל פניו מרוח חיוך ענקי ובידיו הוא מחבק את הגביע.
קלארק הגיע לישראל באוגוסט 2024 והצטרף לבני־הרצליה שבה השתכר כ־75 אלף דולר. זו הייתה התחנה הראשונה שלו בקריירה המקצוענית אחרי שסיים את העונה האחרונה שלו באוניברסיטת דוקיין שאותה הוביל לזכייה באליפות האזורית. הוא הרשים במדי הרצליה של יהוא אורלנד וכמו שקורה לא פעם, הצגה שסיפק מול מכבי ת"א, שבה פלירטט עם טריפל־דאבל (19 נקודות, 9 אסיסטים ו־7 ריבאונדים), לכדה את עיני הצוות המקצועי של היריבה. בפברואר מכבי ת"א כבר הגישה לו הצעה והעבירה אותו לרשותה.
בן רגע השכר של קלארק קפץ פי ארבעה, כשהצהובים נתנו לו חוזה מובטח לשנתיים נוספות בשכר של כ־300 אלף דולר ובנוסף שילמו 450 אלף דולר פיצוי להרצליה. "מאוד הופתעתי מהפנייה של מכבי ת"א", מודה קלארק. "בדרך כלל מכבי אוהבת להביא שחקנים מנוסים, לכן התגובה הראשונה הייתה הפתעה, אבל מצד שני, מבחינת היכולת והמיומנות שלי, הרגשתי שאני יכול לשחק ברמה הגבוהה הזאת. החלום שלי הוא לשחק ב־NBA, אבל היורוליג זו הרמה השנייה הכי גבוהה בעולם, אז אני בהחלט לא מתלונן ואני אפילו יותר מאסיר תודה על ההזדמנות הזאת שניתנה לי".
"עודד זיהה אותי מההתחלה"
קלארק הגיע למכבי ת"א כשחקן משלים, בטח לאור העובדה שהוא היה נטול ניסיון ביורוליג ואלמוני בנוף האירופי. בעקבות הפציעה של רוקאס יוקובאיטיס הוא נזרק מהר מאוד למים העמוקים וידע לקחת את ההזדמנות בשתי הידיים. הוא שותף ב־8 משחקי יורוליג בעונה שעברה ובהם קיבל בממוצע 19 דקות ורשם 10 נקודות לצד 2.4 ריבאונדים ו־4 אסיסטים. גם בזירה המקומית הוא השתלב די מהר, אבל מה שקצת קילקל את הנסיקה הייתה היכולת שהציג בסדרת גמר הפלייאוף מול הפועל ירושלים. "זה היה נהדר להצטרף לתוך ארגון שמאמין בי", מספר קלארק על החתימה במכבי, "ידעתי שזה הולך להיות קשה, במיוחד כשהגעתי בלי ניסיון באירופה, אבל עצם האמונה שלהם בי והאמונה שלי בעצמי - זה מה שנתן לי הרבה מאוד ביטחון".
הביטחון של הגארד הצעיר התחזק, בין היתר, בזכות הנסיבות שסידרו לקלארק לקבל יותר דקות משחק מהמתוכנן. פעם זו העזיבה של יוקובאיטיס בעקבות המצב הביטחוני, פעם היכולת הרעועה של ג'ף דאוטין, וגם פציעות של שחקנים מרכזיים כמו לוני ווקר ואיפה לונדברג. וקלארק? כשהיו משחקים שהוא קיבל בהם פחות קרדיט הוא המשיך לעבוד קשה והיה שם כדי לתפוס שוב את ההזדמנות שנופלת לידיו. ועדיין, בעונה הנוכחית הוא סבל מהרבה עליות וירידות, עד הרגע הדרמטי מול פרטיזן בלגרד ביורוליג, שבו הוא לקח אחריות במצב של שוויון וקלע סל ניצחון דרמטי. משם הוא המשיך לערב ענק מול הכוכב האדום בלגרד ובו הוא הצטיין עם 22 נקודות, וסגר שבוע סרביה חלומי. מפה קלארק רק המריא.
3 צפייה בגלריה
"הרגשתי שאני יכול לשחק ברמה הגבוהה הזאת"? קלארק מול ז'לגיריס קובנה
( צילום: עוז מועלם)
"היו לנו כמה פציעות וזה פשוט גרם לזה שאני אקבל יותר הזדמנות", משחזר קלארק. "הייתי צריך לנצל את ההזדמנות הזאת בצורה הטובה ביותר. השארתי את עצמי מחויב ועקבי, עבדתי כל יום וניסיתי לקחת את הדבר הזה יום אחרי יום וזה מה שקרה".
אחרי המשחק מול פרטיזן, המאמן עודד קטש אמר עליך: "אחד היתרונות של ג'ימי, שהוא בעולם משלו, הוא לא באמת מושפע איפה משחקים ומה התוצאה ואני אוהב את זה, לפעמים זה גם לרעה". אתה מתחבר לדברים?
"אני מסכים עם מה שהוא אמר ב־100 אחוז. אני תמיד נמצא בראש שלי ועם המחשבות שלי, לפעמים זה דבר טוב ולפעמים זה לא. אני מסתכל על זה בסך הכל לטובה, כי אני באמת מפוקס ככה רק בקריירה שלי. אני מעריך את זה שעודד אמר את זה עליי, זה מראה עד כמה הוא זיהה אותי מההתחלה".
מה אתה חושב עליו כמאמן?
"הוא לא רק מאמן, הוא גם היה שחקן טוב. כשאתה מגיע מרמות כאלה כשחקן זה מעיד כמה ניסיון, כישרון ויכולות יש לך. זה מדהים עבורי, הוא לפעמים אומר לי דברים שאפילו לא חשבתי עליהם. אם יש לך הזדמנות להיות ליד בן אדם כזה שבמקרה הוא גם המאמן שלך, אז זה באמת משהו מיוחד עבור כל שחקן".
"בהתחלה הכל היה אגרסיבי"
כאמור, קלארק הגיע לישראל בקיץ של העונה שעברה, בתקופה שבה היה לא פשוט להביא שחקנים זרים לארץ בעקבות המצב הביטחוני. הגארד שיצא לראשונה מארה"ב, מספר על ההתלבטויות והמחשבות שעברו בראשו כשקיבל את ההצעה להתחיל את הקריירה המקצוענית בישראל: "בהתחלה פחדתי להגיע לישראל, אבל התחלתי לדבר עם אנשים שגרים כאן והם אמרו לי שהם ידאגו לי ושאני אהיה בטוח אם יקרה משהו. רק רציתי להתחיל את הקריירה שלי כאן וידעתי שזה יהיה לטובה".
הגעת בתקופה של מלחמה.
"אני זוכר את האזעקה הראשונה שלי. הייתי באמצע הרחוב, ראיתי את כולם רצים אז התחלתי לרוץ גם. בהתחלה בכלל לא הבנתי למה אני רץ. אני באמת אוהב את ישראל, ובמיוחד את העיר תל־אביב. אני אוהב בה הכל - את מזג האוויר, חוף הים וגם את האנשים כאן. בהתחלה הכל היה קצת אגרסיבי, אבל עם הזמן, כשאתה מתחיל להתרגל לזה, באמת התחלתי ליהנות".
אחרי הזכייה בגביע, אחת המטרות של מכבי ת"א, מעבר לזכייה בצלחת האליפות, היא להציל את העונה האירופית. קלארק וחבריו ינסו להיכנס לפלייאין כשכרגע, אחרי שלושה ניצחונות רצופים, וכשנותרו 10 מחזורים, הצהובים במקום ה־13 עם מאזן של 13 ניצחונות מול 15 הפסדים ובמרחק של שלושה ניצחונות מהמקום העשירי. קלארק יודע שהמצב קשה, אבל לא חושב שזאת משימה בלתי אפשרית: "אני באמת מאמין שאנחנו יכולים להשיג את זה, זה משהו שהיה בראש שלנו כבר מההתחלה. אנחנו רק צריכים להישאר ביחד ולהמשיך לבנות את מה שיש לנו. אנחנו יכולים להיכנס לפלייאין, ואולי נהיה גם בפלייאוף".
מה החלום הכי גדול שלך בקריירה?
"רק לקחת אליפויות, אם ביורוליג או ב־NBA, זה לא משנה, זה החלום שלי. הזכייה בגביע זה צעד אחד לקראת הגשמת המטרות שלי".
