חשבו שברצלונה לא תעשה כלום בנושא לאמין ימאל. היו מי שזילזלו באוהדים שנעלבו מהנפת דגל פלסטין, ואמרו להם ש"בקטלוניה לא אוהבים אותנו" וש"לאף אחד לא אכפת". אנשי ה"אמרנו לכם שכולם נגדנו" פתחו שמפניות. ובכן, מתברר שלבארסה דווקא מאוד אכפת מהקהל הישראלי שלה. היא הגיבה לנושא בצורה הכי מכובדת שהייתה יכולה, והתנערה מהמעשה של הכוכב שלה.
זאת הייתה הודעת גינוי לכל דבר – זהירה, מנומסת, אבל ברורה. הרבה יותר ממה שמועדונים ישראליים היו עושים אם הכוכב שלהם היה במרכז סערה פוליטית. ברצלונה הייתה יכולה לחכות שזה יעבור, במקום זה היא נתנה לישראלים שלה מעל ומעבר.
במועדון הדגישו את הדבר החשוב באמת: הנפת הדגל לא הופיעה בסרטונים בערוצים הרשמיים של ברצלונה, וזה אומר לא מעט. בעידן שבו כל תנועה של שחקן הופכת בתוך שנייה לקליפ, סטורי ומלחמת עולם בתגובות, הבחירה לא לתת לזה במה רשמית היא אמירה. ברצלונה גם התייחסה לתחושת האכזבה של האוהדים באמפתיה, עד כמה שאפשר להעביר אמפתיה בהודעה כתובה של מועדון כדורגל.
גם ההתייחסות של האנזי פליק הייתה מכובדת מאוד. הוא הבהיר בין השורות שאינו מרוצה מההתנהגות הזו – "הבהרתי לו מה מצופה מאיתנו, אני לא אוהב להתעסק בנושאים האלה" – ושפך מים קרים על החגיגות של טרולים פרו־פלסטינים ברשתות.
מי שכבר מיהר להפוך את ימאל לסמל פוליטי קיבל תזכורת: ברצלונה לא הלכה איתו לשם. היא לא אימצה את המחווה, לא שיווקה אותה, ולא נתנה לה להפוך לחלק מהחגיגות. היא אפילו השתמשה באירוע כדי לחנך את הכוכב הסורר, הרי זאת לא פעם ראשונה שהוא גורם לבעיות.
קהילת אוהדי ברצלונה בישראל היא גדולה ומשמעותית. זו אחת הקבוצות האהודות בארץ, גם אם מחשיבים קבוצות ישראליות גדולות. מאות אלפי ישראלים היו בקאמפ נואו לאורך השנים, בטיולי בר־מצווה וגם אחריהם. הקשר לא התחיל בימי לאו מסי, אלא הרבה לפני כן. עוד בתחילת שנות ה־2000 כבר היו כאן פורומים של אוהדי בארסה, הרבה לפני שביקור בקאמפ נואו בגיל 13 הפך לחובה לצד העלייה לכותל. מתברר שהמועדון יודע להעריך את אוהדיו המסורים, שמארגנים אירועים ומסיבות צפייה ואחראים קהילה פעילה מאוד.
האירוע גם החזיר את הטענה המגוחכת שלפיה אי־אפשר באמת לאהוד קבוצה מחו"ל, ואתה חייב לפתח רגשות למכבי ת"א או למ.ס אשדוד. זה טיעון מטופש כמו להגיד שאסור להתלהב מהיפ־הופ כי לא גדלת בניו־יורק, או שאי־אפשר לאכול סושי מחוץ לטוקיו. אהדה היא לא דבר שתלוי בגיאוגרפיה, אחרת מכבי פ"ת הייתה אחת הקבוצות הכי אהודות בארץ.
עוד טיעון מטופש שההודעה הזאת ניפצה הוא ש"באירופה כולם שונאים אותנו", או שהכל שם מפוצץ באנטישמיות. עשו מברצלונה סניף של דמשק או עזה, כאילו לא מאות אלפי ישראלים נסעו לשם לאורך השנים, וכאילו לא שומעים שם עברית בכל פינה תיירותית.
אז מסתבר שאפילו בספרד "האנטישמית" יש לנו חברים שרוצים בטובתנו. אפילו ברצלונה "האנטי־ישראלית" מתאמצת כדי להראות לישראלים שהם יקרים ואהובים. אולי, רק אולי, קצת הגזמנו עם המסקנה שכולם שם שונאים אותנו.
