הכדורגל המסודר, השיטתי והרגוע ניצח הפעם. הכדורגל שנראה לפעמים כאילו נוצר במעבדה, עם הוראות הפעלה וחוברת הרכבה, לקח את המונדיאל. ספרד לא רק לקחה ללאו מסי את הגביע ואולי הרסה את הסיפור הגדול ביותר שהכדורגל יכול היה לכתוב - היא עשתה את זה בקלאס מעורר הערכה. בלי הצהרות מפוצצות, בלי דרמות מיותרות, בשקט ובצניעות.
בישראל קשה להתלהב מלאמין ימאל, והסיבות מוכרות. אבל כנראה שהגיע הזמן להתקדם: ברצלונה התנערה מהנפת הדגל ההיא, ובשאר העולם כבר מזמן לא מתעסקים בה. כך או כך, ימאל רחוק מלהיות הגיבור האמיתי של הזכייה הזאת. התואר הזה שייך קודם כל לרודרי.
זה מרגש שהכדורגלן החשוב ביותר של אלופת העולם ואירופה הוא כנראה גם האדם הכי רגיל בנבחרת. תספורת שאפשר לבקש מספר רגיל (לא מ-"ברבר"), בלי מכוניות נוצצות, בלי סרטונים מפוקפקים ממסיבות ובלי צורך תמידי להזכיר לעולם שהוא כוכב הכי גדול. הסיפור המפורסם ביותר עליו הוא שאחרי שקיבל בוויאריאל את החוזה המקצועני הראשון שלו, שהיה שווה לא מעט כסף, הוא החליט להשתדרג מהתחבורה הציבורית לרכב פרטי שעלה 3,000 יורו. וגם זה רק אחרי שהסוכן שלו הצליח להוריד עבורו את המחיר. רוב הכדורגלנים היו כבר בוחרים את הרכב האדום בסוכנות יוקרה כלשהי.
"זאת נסיעה של רבע שעה ממתחם האימונים הביתה", הסביר לחבריו. "לא צריך להשקיע יותר". המשפט הזה נשמע כמעט כמו תיאור של סגנון המשחק שלו. רודרי לא עושה שום דבר רק כדי שיראו אותו עושה אותו. הוא לא מוסר בעקב כשאפשר למסור בפנים הרגל, לא יוצא לדריבל כדי לייצר סרטון לטיקטוק ולא מחפש את הפעולה שתופיע בתקציר. הוא פשוט מקבל בכל רגע את ההחלטה הנכונה. כשעבר למנצ'סטר סיטי והפך רשמית למולטי-מיליונר, הוא התעקש לסיים את התואר במנהל עסקים מרחוק. "זאת הייתה עבודה קשה, אבל אני גאה בעצמי".
רודרי בפעולה, אתמול מול ארגנטינה בגמר
(צילום: ANGELA WEISS / AFP)
רודרי אינו שחקן של מספרים. אי אפשר להבין את הגדולה שלו באמצעות שערים ובישולים, מפני שהוא משחק באזור שבין הנתונים. הוא קובע את הקצב, סוגר את השטח, מרגיע כשהמשחק משתגע ומאיץ אותו כשהיריבה מתחילה להרגיש בנוח. הוא האדם שגורם לעשרה כדורגלנים אחרים להיראות הרבה יותר טוב. הם יודעים שיש מי שיתקן את הטעויות שלהם ויגרום לשחקני היריבה להיראות כאילו עלו מהנוער. הוא הבוס בלי הפוזה המעיקה. פשוט כדורגלן-על. עם כדורגלנים כאלה נבחרות יכולות לקחת דאבל נדיר (יורו ומונדיאל תוך שנתיים).
אחרי כדור הזהב ב-2024 והזכייה ביורו, הגיעו הפציעות, הקרע ברצועה, ההיעדרות הארוכה והספקות. היו חששות שהוא לא יחזור להיות אותו שחקן. עכשיו הוא חוגג תואר גדול שני ברציפות ומזכיר שכדורגל הוא לא רק דריבלים ושערים לחיבורים. לפעמים השחקן הכי מרגש על הדשא הוא דווקא זה שעושה הכול נכון – ואז חוזר הביתה ברכב של 3,000 יורו. קלאסה.
